הורים יקרים,
בעשרות השנים האחרונות אנו עדים לשינוי משמעותי בתפיסת החינוך במוסדות החינוך. בעוד שבעבר התמקדנו בעיקר בלימוד טכני של תחומי הידע התורניים והכלליים – שהיו הבסיס והיסוד להכנה לחיים – ואת שאר הדברים עשינו ״על הדרך״ או באמצעות דוגמה אישית בלבד, היום אנו מבינים שעלינו להתייחס לשלושה מעגלים שלמים בחינוך ילדינו: למידה, חינוך ערכי-חברתי, ורווחה נפשית.
המעגל הראשון הוא הלמידה – לימוד התורה והמקצועות הנלווים (המהווים עזר לתורה ולחיים של תורה עם דרך ארץ).
חז”ל לימדונו “אם אין קמח אין תורה”, וכך גם להפך – אם אין כלים ללמידה, קשה לרכוש את הידע הנדרש. כיום אנו יודעים שלכל ילד סגנון למידה משלו, וחשוב להתאים את דרכי ההוראה ליכולותיו. ילד שמתקשה בלימודיו אינו בהכרח “חלש”, אלא ייתכן שפשוט זקוק לגישה שונה או לכלים מותאמים שדרכם יוכל להצליח.
המעגל השני שחשיבותו הולכת וגדלה ובשנים האחרונות עובר מלהיות ״תוסף מזון״ ל״מנה העיקרית״ הוא החינוך החברתי-ערכי.
בעולם שבו הניסיונות מתרבים והאתגרים גדלים, לא די בהעברת ידע. עלינו לצייד את ילדינו בכלים מוטיבציוניים להניע את עצמם למקומות הטובים והנכונים. כלים אלו נועדו להטמעת הערכים אצל הילדים בנפשם (רצון) ובחיי היום-יום (סדירות), במיומנויות כלליות וחברתיות, בכלים להתמודדות עם אתגרים, וביכולת לקבל החלטות נכונות (ועוד).
בתחום זה חשוב לנהוג כמאמר החכם באדם “חנוך לנער על פי דרכו”. עלינו לסייע לכל ילד למצוא את דרכו הייחודית בעבודת ה’ ובחיים בכלל וזהו מסע חינוכי. חלק מהתוצר החינוכי הוא כמובן יצירת הזהות והשייכות של הילד כחלק מעם, חברה, קהילה ומשפחה.
המעגל השלישי, שחשיבותו גדולה מאוד, הוא הרווחה הנפשית.
ילד שאינו מרגיש בטוח ומוגן, או שמתמודד עם קשיים רגשיים, יתקשה להתרכז בלימודיו ולהתפתח כראוי. הרווחה הנפשית ובתוכה תחושת הביטחון של הילד והתמיכה אותה הוא מקבל בעת הצורך היא תנאי בסיסי להצלחה בכל התחומים.
כהורים, תפקידנו לתמוך בכל שלושת המעגלים הללו. כיצד נעשה זאת?
ראשית, עלינו להיות קשובים לצרכי ילדינו בכל אחד מהתחומים. ילד שמתקשה בלימודים זקוק לא רק לשיעורי עזר, אלא גם לחיזוק הביטחון העצמי שלו. ילד שמתמודד עם אתגרים חברתיים זקוק להכוונה ולכלים, ולא רק לעצות.
שנית, חשוב ליצור שיתוף פעולה הדוק עם הצוות החינוכי. המחנך, היועץ החינוכי, והמורים המקצועיים – כולם שותפים לדרך. כשיש תקשורת פתוחה ושיתוף פעולה, קל יותר לזהות אתגרים ולתת מענה מתאים.
לבסוף, עלינו לזכור שכל ילד הוא עולם ומלואו. מה שמתאים לאחד לא בהכרח מתאים לאחר ולעיתים אפילו עלול להזיק. עלינו להיות גמישים בגישתנו ולהתאים את התמיכה שלנו לצרכים הייחודיים של כל ילד.
בשבוע הבא נתמקד באופן מעשי בדרכים לחיזוק כל אחד מהמעגלים הללו גם בבית. בינתיים, אני מזמין אתכם להתבונן בילדיכם ולחשוב – האם הוא מקבל מענה מספק בכל אחד מהתחומים?
בהצלחה!
