פרשת השבוע “אתם ניצבים” מעוררת שאלה מעניינת: מדוע היה חשוב להציב את בני ישראל בעת המעבר מהנהגת משה להנהגת יהושע? רש”י מפרש: “שעשה אותם מצבה קודם שיצאו מרשותו ליהושע”.
השפת אמת זצ”ל מבאר עניין זה בעומק: כי בני ישראל נכשלו בחטא העגל, אף על פי כן לא נסתלק משה רבינו עליו השלום מן העולם עד שתיקנן והעמידם על עומדם. וזה שאמר ‘אתם ניצבים’ – אתם דייקא, במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד. ולכן משה הוציא את עצמו מן הכלל והדגיש ואמר ‘אתם ניצבים’ ולא אני, כי המקום בו אתם עומדים וניצבים כבעלי תשובה, אין אני משה רבינו, צדיק גמור שלא חטא, מסוגל לעמוד בו.
השפת אמת מלמדנו יסוד נפלא: משה רבינו, הצדיק הגמור ואדון הנביאים, מכיר במעלתם הייחודית של בעלי התשובה. הוא מצהיר בפני דורו, שחטא בעבודה זרה – החטא החמור ביותר בתורה – כי לאחר ששבו בתשובה, הם ניצבים במקום שהוא עצמו אינו מסוגל לעמוד בו.
נקודה חשובה נוספת עולה מדברי השפת אמת: כל פרשת חטא העגל והתשובה של דור המדבר הייתה מאת ה’ יתברך, מתוך חמלתו, כדי להכין דרך תשובה עבור הדורות הבאים. ובאמת היה כל זה הכנה לדורותינו השפלים… כי היו צריכים להכין בעבורנו דרך תשובה, כי לולא זאת לא היה לנו חס ושלום תקומה.
כמה התחזקות אנו יכולים לשאוב מדיבורים מאירים אלו לקראת ימי הרחמים והחמלה, הימים הנוראים, בהם מתגלית אהבת ה’ יתברך לעמו וכוח התשובה והסליחה עד אין סוף ועד אין תכלית.
ראוי להזכיר עצה מאירת עיניים מתורת מוהר”ן זצ”ל: כשם שעיוורים סומכים על פיקח אחד, וכפי שהעיוור עצמו סומך על מקלו, כך האדם שחווה ימים מאירים בעבר, גם אם כעת הוא חש באפלה, יכול לשאוב כוח מאותם ימים מאירים. עליו להתעודד ולבטוח כי ההארה והזריחה של ה’ יתברך ישובו אליו.
אשרינו שזכינו לתורת אמת ולצדיקי אמת המדריכים אותנו בכל מצב, בחושך ובאור, בגלות ובגאולה העתידה לבוא במהרה בימינו, אמן סלה.
משנה: פרשת ניצבים מלמדת על כוחה העצום של התשובה כפי שמתבאר מדברי השפת אמת והמוהר”ן זצ”ל
פרשת השבוע “אתם ניצבים” מעוררת שאלה מעניינת: מדוע היה חשוב להציב את בני ישראל בעת המעבר מהנהגת משה להנהגת יהושע? רש”י מפרש: “שעשה אותם מצבה קודם שיצאו מרשותו ליהושע”.
השפת אמת זצ”ל מבאר עניין זה בעומק: כי בני ישראל נכשלו בחטא העגל, אף על פי כן לא נסתלק משה רבינו עליו השלום מן העולם עד שתיקנן והעמידם על עומדם. וזה שאמר ‘אתם ניצבים’ – אתם דייקא, במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד. ולכן משה הוציא את עצמו מן הכלל והדגיש ואמר ‘אתם ניצבים’ ולא אני, כי המקום בו אתם עומדים וניצבים כבעלי תשובה, אין אני משה רבינו, צדיק גמור שלא חטא, מסוגל לעמוד בו.
השפת אמת מלמדנו יסוד נפלא: משה רבינו, הצדיק הגמור ואדון הנביאים, מכיר במעלתם הייחודית של בעלי התשובה. הוא מצהיר בפני דורו, שחטא בעבודה זרה – החטא החמור ביותר בתורה – כי לאחר ששבו בתשובה, הם ניצבים במקום שהוא עצמו אינו מסוגל לעמוד בו.
נקודה חשובה נוספת עולה מדברי השפת אמת: כל פרשת חטא העגל והתשובה של דור המדבר הייתה מאת ה’ יתברך, מתוך חמלתו, כדי להכין דרך תשובה עבור הדורות הבאים. ובאמת היה כל זה הכנה לדורותינו השפלים… כי היו צריכים להכין בעבורנו דרך תשובה, כי לולא זאת לא היה לנו חס ושלום תקומה.
כמה התחזקות אנו יכולים לשאוב מדיבורים מאירים אלו לקראת ימי הרחמים והחמלה, הימים הנוראים, בהם מתגלית אהבת ה’ יתברך לעמו וכוח התשובה והסליחה עד אין סוף ועד אין תכלית.
ראוי להזכיר עצה מאירת עיניים מתורת מוהר”ן זצ”ל: כשם שעיוורים סומכים על פיקח אחד, וכפי שהעיוור עצמו סומך על מקלו, כך האדם שחווה ימים מאירים בעבר, גם אם כעת הוא חש באפלה, יכול לשאוב כוח מאותם ימים מאירים. עליו להתעודד ולבטוח כי ההארה והזריחה של ה’ יתברך ישובו אליו.
אשרינו שזכינו לתורת אמת ולצדיקי אמת המדריכים אותנו בכל מצב, בחושך ובאור, בגלות ובגאולה העתידה לבוא במהרה בימינו, אמן סלה.
