כאשר אנו דנים בנוער המתמודד עם קשיים, לעיתים קרובות הטיפול שלנו מהווה למעשה פלסטר זמני לפגיעה מערכתית עמוקה, מבלי לספק ריפוי או הקלה אמיתיים. אולי יש בכך כדי להרגיע את המצפון, אך הדרך הנכונה והיעילה יותר היא לזהות מראש את החולשות ואת הצרכים הדורשים מענה, ולספק שם תגובה הולמת. ההמתנה עד לשלב הנשירה היא שורש הבעיה.
מנער או נערה שמוצאים אוזן קשבת אצל הוריהם או מחנכיהם, ומשתפים אותם בהתלבטויותיהם, יימנעו בעתיד בעיות חמורות לאין ערוך.
אם כך, מדוע אותם בני נוער נמנעים מלפנות לעזרה? התשובה טמונה בגישתו של נותן המענה. ישנה גישה הגורסת כי המחנך עושה חסד עם הפונה אליו. הנער חש בחסד זה, ומרגיש שהוא “מנצל” את משאביו וכוחו של נותן הטובה. תחושה זו הופכת את השיחה למערכת יחסים של נתינה וחסד, ופוגעת באותנטיות ובמהות האמיתית של מטרת השיחה.
לעומת זאת, ישנם מחנכים הנותנים מענה של אמת, מענה הנובע מתחושת שליחות לסייע לנשמה נוספת. מענה כזה מעניק חיות אמיתית לשיחה ומבטיח דיאלוג פורה וכן.
סיפר לי פעם יהודי מבוגר כי נקלע לקבוצת בחורים שדיברו אליו בזלזול, מבלי לדעת כי מדובר באיש חינוך חשוב. כשהתגלה להם כי בן שיחם הוא דמות מבוקשת שאף הם עצמם חפצים בקרבתה, הם התביישו. בתחילה חשבו כי הם עושים עמו חסד, אך לבסוף גילו שהוא זה שעשה עמם חסד.
כאשר איש חינוך נותן מענה אמיתי, הוא מסייע לעצמו הרבה לפני שהוא מסייע לנער. הוא מחנך את עצמו לכבד את הזולת, להיות קשוב, ללמוד סוגיות מחנכות ועוד. אך כל זאת רק כאשר הדבר נובע ממקום כן ואמיתי. לעומת זאת, כאשר המענה נובע מהתנשאות, גם אם איש החינוך הוא בעל תארים והשכלה רבה, לא תהיה בכך כל עזרה לנער הזקוק לה.
בפרשתנו אנו מזהים את האח העומד ליפול – טרם נשירה – “כִּי יָמוּךְ אָחִיךָ”. יש ציווי כיצד לדבר ולהתבונן על אדם במצב כזה: “וְנִמְכַּר לָךְ, לֹא תַעֲבֹד בּוֹ עֲבֹדַת עָבֶד”. הוא הגיע אליך ופתח בפניך את סגור ליבו, הוא מכר את עצמו אליך. אל תהפוך זאת למקום של ניצול בשם מעמדך כמחנך ויועץ חינוכי. “לֹא תִרְדֶּה בוֹ בְּפָרֶךְ וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ”.
הרש”ר הירש בבראשית כ”ד כ”ז כותב: “האמת כביכול מגבילה את החסד. חסד ואמת – מעשה אהבה, שאינו פוגע באמת. אהבת האדם עיוורת; היא ממלאת את משאלות האהוב, בלא התחשבות בערכן האמיתי, אך חסד ה’ הוא ‘חסד ואמת’, אין הוא ממלא אלא את אותן משאלות, העשויות להיות לטובה באמת; בחסד ה’ אין האמת נעדרת”.
אם ברצונך לזכות בחסד ה’, הענק את אותו החסד לנער הפונה אליך – חסד של אמת, חסד אובייקטיבי שמטרתו היחידה היא לסייע לנער. עשה זאת, והקב”ה ישיב לך כגמולך.
