בשבוע שעבר למדנו על תפקידו המרכזי של רכז החינוך החברתי במערכת החינוך המודרנית. הרכז אחראי על עיצוב התפיסה הערכית-חברתית של בית הספר, הטמעת ערכים ומיומנויות רכות, וחיבור בין התלמידים, ההורים והקהילה.
תפקיד זה, שהתפתח מעולם החינוך הבלתי פורמלי, נחשב כיום למרכזי בבניית אישיותם וזהותם של התלמידים. הדגשנו את חשיבות המקצועיות והידע בתחום זה, וציינו כי לעתים ישנה אי־הבנה לגבי מהות התפקיד, שחורג מעבר לארגון אירועים גרידא. הרכז נתפס כ”מנוע החינוכי” של המוסד, המוביל תכניות ערכיות ומעודד מעורבות פעילה של התלמידים.
השבוע נעסוק, כפי שהבטחנו, בפירוט תפקידי המפתח של הרכז.
1מוביל ערכי
– גיבוש והובלת התפיסה הערכית-חברתית של בית הספר בהשראת המנהל ורוח המוסד.
– יצירת “מצפן ערכי” המנחה את כלל הפעילויות החינוכיות, ואת כלל הרכזים האחרים (טיולים, פדגוגי, מעורבות חברתית, ועוד).
– בניית התכנית החינוכית השנתית של המוסד החינוכי, הכוללת חזון חינוכי, תפיסת הבוגר הראוי (כיצד אנו רוצים שייראה הבוגר שלנו בגיל 25), סט הערכים והמיומנויות שאליהם המוסד מכוון את בוגריו, ומערך מדידה והערכה לבדיקת האפקטיביות של התכנית (המחוז החרדי במשרד החינוך, למשל, עובד עם מודל ייחודי לתכניות חינוכיות מחזון ועד מדידה והערכה).
– ניהול והובלה של הצוות החברתי, הכולל את רכז הטיולים, רכז המעורבות החברתית ואנשי צוות נוספים הקשורים לעשייה החברתית-ערכית.
– בתוך כך, רכז החינוך החברתי הוא המנוע החינוכי של המוסד. בשונה מהמנהל המחזיק את שרביט החוקים והאכיפה, כלי העבודה המרכזי של הרכז הוא הידע שלו ביצירת מוטיבציה חיצונית ופנימית – כולל מוטיבציה ללמידה – אצל התלמידים והמורים. לטווח הארוך כלים אלו חזקים מאכיפה וענישה.
2. מתכנן, רותם, ומבצע
– אחריות על תכנון וביצוע הפעילויות החברתיות והערכיות ברצף חינוכי הגיוני לאורך השנה ולאורך ציר ההתפתחות של התלמידים במבט רב-שנתי. הרכז אמור לרתום את המחנכים, המורים והתלמידים (בעיקר) לקיום הפעילויות השונות כשבראשו כלל מפתח: כל מה שהתלמידים יכולים לעשות – אף מורה לא עושה.
– ארגון אירועים, ימי שיא, פעילויות חגים, סמינרים וחגיגות חוויתיות המעצבים את הווי בית הספר ומהווים פלטפורמה להטמעת הערכים.
– אחראי על הנראות והדברור של פעילויות חינוכיות-חברתיות מוסדיות מול הרשות, ההורים, תורמים וכל הדמויות הרלוונטיות.
3. מנחה צוות חינוכי:
– הדרכה וליווי של המחנכים והמורים בהטמעת תכנים ערכיים ומיומנויות בסיס לקיום הערכים דרך הנחיית “שעת מחנך” בשגרה, ודרך עיסוק בנושאים אקטואליים.
– פיתוח כלים פדגוגיים לשילוב ערכים, תחושת משמעות, ומיומנויות רכות בהוראה השוטפת, כולל של המורים המקצועיים, ומעקב אחרי הנעשה.
4. מקשר קהילתי:
– יצירת שיתופי פעולה עם גורמים בקהילה, ובראש ובראשונה ההורים.
– ארגון פעילויות המחברות בין המוסד להורים.
5. מפתח מנהיגות:
– הובלת תכניות לפיתוח מנהיגות תלמידים, כגון מועצת תלמידים, ודחיפה לשליחת תלמידים להדרכה (בוגרים) או השתתפות (צעירים ובוגרים) בתנועות וארגוני נוער.
– טיפוח יוזמות תלמידים ועידוד מעורבות פעילה בחיי בית הספר. הכלל הוא שתמיד עדיפה פעילות ״סבירה״ של תלמידים על פני פעילות “מושלמת” שיצרו מורים. מוסד חינוכי הוא ״חדר מכונות״, בו נבנים אנשים. הוא אינו מיועד להיות גלריה מצוחצחת שבה הנראות היא הדבר החשוב ביותר.
6. מטמיע תכניות ארציות:
– אחריות על יישום תכניות ערכיות וחברתיות חדשניות (למשל “שבוע האחריות המחוזי” שהונהג בשנה שעברה במחוז החרדי של משרד החינוך).
– התאמת תכניות ארציות לצרכים הייחודיים ולקוד התרבותי של בית הספר והקהילה.
בשבוע הבא נמשיך לעסוק ברכז החינוך החברתי ונדבר על האתגרים הייחודיים והמורכבים שהוא מתמודד איתם במערכת החינוך החרדית, כולל איזון בין ערכים מסורתיים לצרכים מודרניים, התאמת פעילויות למגוון תלמידים, התמודדות עם מגבלות משאבים, ויצירת חינוך ערכי משמעותי בתוך מסגרת זמן מוגבלת.
