בטור הקודם עסקנו במהות תפקיד המחנך במערכת החינוך החרדית. הדגשנו את מרכזיותו של המחנך כציר המרכזי במערכת, המשלב בין תפקידי ההוראה, הייעוץ והתמיכה הרגשית. הסברנו כיצד המחנך משמש כדמות אבהית ושליח של ההורים, ואת חשיבותו בעיצוב אישיותו הכוללת של התלמיד.
תפקידו של המחנך הוא המורכב ביותר בכל מערכת החינוך, ונפרוס כאן את רכיביו המרכזיים:
“אדריכל חברתי”: המחנך הוא האחראי על האקלים החברתי, על תחושת הביטחון, על ההתפתחות הטובה של הקשרים בין התלמידים, ועל כך שמרכז הכובד הכיתתי מבחינה חברתית יהיה עם מידות טובות ונקי מעוולות של התלמידים, אחד כלפי זולתו. המחנך אחראי לפתח את הלכידות החברתית, המנהיגות, והאחריות בכיתתו, ולעודד יוזמות חיוביות שהתלמידים מעוניינים לקדם. בתוך כך, המחנך מנחה את “שעת המחנך” השבועית, שמטרתה להעביר את התלמידים תהליך חינוכי באופן חווייתי, מודע, חברתי וערכי, ולאפשר להם לעשות רפלקציה על ההתפתחות שלהם. דבר זה נכון גם בעת שגרה וגם בעיתות אחרות שבהן האקטואליה שואבת את הקשב והמחנך הראוי מנצל את הקשר שלו עם התלמידים לשימוש נכון בסיטואציה על מנת לחזק את החוסן ולבנות עוד את האישיות שלהם. מחנכים חסרי מודעות ומיומנויות הנחיה, מבזבזים את השעה היקרה הזו בטיפול בבעיות משמעת, בעניינים פרוצדורליים, בשחרור לשעה חופשית, או בהשלמת פער לימודי.
מנחיל ערכים: המחנך אחראי להטמעת הערכים שיסייעו למתחנך לבסס את הזהות שלו. הנחלת ערכים איכותית לא מכוונת רק לשנה הקרובה אלא מכוונת לשלב הבוגר יותר של החיים, שבו האדם נדרש להביא לידי ביטוי את הערכים אותם רכש בגיל הילדות (בדרך כלל אנו מכוונים לגיל 25 ומעלה). נאמר: “חנוך לנער… גם כי יזקין…”. חינוך טוב הוא חינוך שמתווך בין הטמעת ערך להפיכתו לערך שהמתחנך בחר בו (“על פי דרכו”).
מפתח מיומנויות: המחנך אחראי על הקניית הכלים שיסייעו למתחנך להתמודד עם אתגרי החיים ובין השאר לקיים את הערכים שלו – כגון דחיית סיפוקים, קבלת החלטות להווה ולטווח הארוך, תעדוף, ניהול זמן, פתרון בעיות, וניהול קונפליקטים.
יצירת חזון לכל תלמיד: מחנך טוב בונה תכנית חינוכית שנתית הממוקדת בתלמידי הכיתה שלו, ומסייע לכל תלמיד ליצוק לעצמו חזון – תמונה עתידית, שתעזור לו לנוע קדימה בבהירות בהתפתחות שלו. תלמידים שיש להם תמונת עתיד של עצמם וכאלו שאין להם – הם מה שמבדיל בין מחנך טוב למחנך שמזניח את העיקר.
מודל לחיקוי: המחנך משמש דוגמה אישית לתלמידיו. התנהגותו, גישתו לחיים וערכיו משפיעים על תלמידיו יותר מכל למידה. דוגמה אישית שלילית מצד המחנך, יוצרת סימני שאלה אצל המתחנכים וזהו מסר כפול והרסני.
מטפח זהות ושייכות: המחנך עוזר לתלמידים לגבש זהות יהודית חזקה ולהתחבר לתורה ולמצוות ממקום של בחירה ושייכות (ולא רק סמכות). זהו תהליך רגיש של בחירה מחדש בדרכם של ההורים שכל מתבגר חווה באיזה שהוא שלב, והמחנך שם כדי לעזור לזה לקרות נכון.
מפתח חשיבה ביקורתית: בדומה למורה המקצועי, המחנך מעודד את תלמידיו לחשוב באופן עצמאי, לשאול שאלות ולפתח תפיסת עולם מגובשת שהולמת את הערכים שלהם ומאפשרת סינון אמת משקר. חשיבה ביקורתית מאפשרת לחסום פיתויים, היגררות על ידי חברים שליליים, ושמירת מרחק מסכנות הנפוצות בגיל הנעורים. בתורה היא גם מפתח ליזמות ועשייה חברתית חיובית.
מנהל מקרה (Case Manager): המחנך הוא המתכלל ומנהל של כל הטיפול בתלמיד. הוא מרכז את כל המידע על התלמיד, מתאם בין כל הגורמים המטפלים (מורים מקצועיים, יועץ, פסיכולוג וכו’), ומוודא שהתלמיד מקבל את כל התמיכה הנדרשת. הוא האחראי על ראייה הוליסטית של צרכי התלמיד ועל יצירת תכנית פעולה מקיפה לקידומו האישי גם כשיש אתגרים מיוחדים וגם כשאין.
מקשר עם ההורים: המחנך אחראי ליצירת קשר מיטבי ומתמשך עם הורי התלמידים. הוא משתף אותם בהתקדמות ילדיהם, מתייעץ איתם בנוגע לאתגרים ומשתף פעולה איתם בתהליך החינוכי. קשר זה חיוני להצלחת התלמיד ולבניית מערכת תמיכה יציבה סביבו.
בטור הבא נעסוק באתגרים הייחודיים העומדים בפני המחנך במערכת החינוך החרדית. נדון בקשיים כמו איזון בין תפקידים שונים, תיאום בין גורמים מרובים, התמודדות עם שינויים חברתיים, שמירה על רלוונטיות של ערכים מסורתיים, וטיפוח אינדיבידואליות בתוך מסגרת קהילתית. כמו כן, נבחן את האתגר של בניית שותפות עם ההורים והתמודדות עם דרישות המערכת.
הבנת אתגרים אלו תסייע לנו להעריך את מורכבות תפקיד המחנך ואת חשיבותו הקריטית בחינוך הדור הבא.
