לחץ וחרדות הן לא תופעות שאנחנו מכירים רק במלחמה. על פי גורמי טיפול, מחלת הנפש של הדור הזה היא לחץ (או 'סטרס', כפי שנוהגים לאפיין אותה). ההשפעות על בריאות הנפש והגוף גדולות מאוד ואין לאנשים כלים להתמודד עם זה.
בואו נראה ציטוט ממשנה שדווקא עוסקת בדבר אחר לגמרי (ואולי לא…): "רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אַל תְּרַצֶּה אֶת חֲבֵרְךָ בִּשְׁעַת כַּעֲסוֹ". לכאורה, מה הדחף שיש לכל אדם רגיש ואמפתי כלפי אדם כועס? להרגיע, לרצות ולפייס.
אז לא! רבי עובדיה מברטנורא מביא מהגמרא במסכת ברכות: "דכתיב פני ילכו והנחותי לך, אמר לו הקב"ה למשה המתן עד שיעברו פנים של זעם". עד כאן תורה. עכשיו נסתכל קצת על העולם ונראה איך הדברים מדויקים:
1. לחכות שהשפיות תחזור: כשאדם לחוץ וכועס, משתחרר אצלו הורמון בשם קורטיזול. ההורמון הזה נשאר בדם בין 40 דקות לשעה מהרגע שהופרש. אם אתם רוצים לסיים את הריב עם בן הזוג או להירגע לפני שמקבלים החלטות קשות או אומרים מילים קשות – עצרו הכל למשך שעה וחצי (ליתר ביטחון). תנו לקורטיזול לחלוף ולשפיות שלכם או של האחר לחזור אליו.
2. להתמקד בהווה ולנשום: כדי להבין איך מרגיעים מתח וחרדה, צריכים להבין דבר פשוט. חרדה נובעת מתוך דבר אחד: העתיד. כל הפחדים שלנו נובעים מדברים שהעתיד צופן לנו. משום כך תפקידנו מול עצמנו ומול ילדנו, לתת עוד ועוד חוויות של ״כאן ועכשיו״. חוויות של מיקוד בחוויית הרגע. למשל: עשו עם הילדים את התרגיל הבא: קוביית שוקולד על הלשון (גם צימוק עובד), עוצמים עיניים ומחזיקים אותה כמה שיותר זמן על הלשון. לאט לאט, עם נשימות עמוקות תוך כדי. גם ליטוף של בעלי חיים קטנים ורגועים שחיים את ה״כאן ועכשיו״ יכול להועיל מאוד.
3. אתה לא לבד: איך מרגיעים אדם? החשש הגדול ביותר של בני אדם הוא להיות בודדים ולסבול לבד. אף אחד לא יודע את העתיד, אבל אם אדע שלא משנה מה יהיה – לא אסבול לבד, זה יקהה מאוד את החרדה. כל הקהילתיות ודרכי היציאה מאובדן הקיימים במסורת שלנו, יושבים על ההבנה הזו.
עד כאן להיום. יש עוד כמה טיפים חשובים בכדי להרגיע את עצמנו על העבר והעתיד. ועל כך אי"ה בפעם אחרת.
שמרו על עצמכם, התפללו על חיילינו וחטופינו, אמרו תודה על מה שיש, ובעז״ה נצא מחוזקים.
