הגמרא מקדימה את הכלכלה המודרנית, מעשירה את הבנתנו בעסקאות מורכבות, ומדגימה את הרלוונטיות המתמשכת של לימוד התורה לחיים המעשיים בכל תחום

מדוע אנשים לא משלמים חובות מוקדם? הסוגיה שלנו חושפת תובנות מפתיעות על פסיכולוגיה כלכלית ואנושית

בירור הלכתי בסוגיית 'מסדרין לבעל חוב', מאיר את יסודות דיני ממונות וחובת הצדקה, ומעלה שאלות נוקבות על היחס בין עמל התורה ודאגות הפרנסה

על אף הפטור העקרוני של 'רבנן לא בעי נטירותא', ישנם מצבים ושיקולים מעשיים שבהם גם תלמידי חכמים עשויים להידרש לשלם מסי שמירה

משלא מצאתי תשובה מניחה את הדעת בדין פטור מתשלומין בסוגיית "בעליו עמו" בהלכות שאלה, השבוע נישאר בשאלה פתוחה

גדלות התורה והדרה מתגלים בכך שהיא ניתנה לכל אדם, לכל מבנה אישיות, והיא נותנת חיים ועומק לכל מי שנברא בצלם

לפני 24 שנים, בהיותי ילד, זכיתי ללמוד 'השוכר את האומנין' עם ראש ישיבת אופקים, הגאון רבי חיים קמיל זצ"ל. מה הוא לימד אותי?

מבט מעמיק בגמרא חושף כי מעבר לכללים הפורמליים, ההקשר, המנהג וטוהר הכוונות מהווים שיקולים מכריעים בפסיקת ההלכה

מסוגייתנו לומדים שקשה להסיק מתגובה התנהגותית מסוימת על מצבו הפנימי והנפשי של האדם. כמעט תמיד, יש יותר מפרשנות אחת

הפרת אמון השמירה כבסיס לדין 'שולח יד בפיקדון'. ניתוח ההיבטים ההלכתיים הייחודיים של דין זה על בסיס הבנת מהותו

בימים אלו אנו לומדים על גבולות האחריות שלנו כלפי ממון חברנו. מתי אנחנו לא חייבים להחזיר אבדה?

מה מלמד אותנו פרק "אלו מציאות" על יחסנו לממון הזולת ועל הערבות ההדדית בקהילה היהודית?

קווים לדמותו של "מעמד ביניים" בין אדם נאמן לשקרן - וההשלכות על טענותיו בבית הדין

מסוגיות הגמרא עולה שגם דיני מציאה וזכייה מן ההפקר, מתבססים בנקודות רבות על תקנות חברתיות של דרכי שלום והסכמות כלכליות בחברה ובמשפחה.

ההסבר של רבה על הלך מחשבתו של המודה במקצת, אינו מכסה את כלל המקרים בהם חל דין זה לפי רבי חייא

לקראת סוף המסכת, הגמרא מציגה בפנינו כמה סיפורים המתארים מודלים שונים של ביטוח בן זמננו

על שלושה חטאי הנשבע לשקר: הפגיעה בזכות הקניין, התעוזה לשקר בפני בית הדין והיכולת לשקר בשם ה'. החטאים ודרך תיקונם

לבעלי מלאכה ובעלי ידע תאורטי גבולות אחריות שונים. הגמרא מבחינה בין טעות שנעשית בידיים לבין טעות שנעשית בשיקול הדעת