הרב דוד לייבל

הגות בפרשה

משה מסרב להנהיג את ישראל. סירובו לא מעיד על ענווה בלבד. מאחורי הסירוב מונחת הבנה שהנהגת עם ישראל צריכה להיות על ידי מי שיכול לרדת אל העם ולהבין את שפתו. והקב"ה, כפי הנראה, מסכים עם הנחה זו

הגות בפרשה

גם יעקב וגם יוסף משביעים על ערש דווי שלא ישאירו אותם במצרים, אלא שיעקב מבקש להיקבר עם אבותיו ואילו יוסף מבקש שיעלו את עצמותיו לארץ ישראל. התבוננות בהבדלים אלו תלמד על המטרות השונות שהם ביקשו להשיג

הגות בפרשה

יעקב רוצה לרדת למצרים אך הוא עוצר בבאר שבע. על הדילמה שלו, האם להמשיך למצרים כמו סבו אברהם או להישאר בארץ כאביו יצחק, הוא נענה: 'אל תירא מרדה מצרימה'

הגות בפרשה

אחי יוסף נמנעו משתיית יין מאז מכירתו, מה גרם להם לשתות יין לשוכרה עם משנה למלך מצרים?

הגות בפרשה

שני זוגות תאומים בחומש בראשית: פרץ וזרח שניהם צדיקים, ואילו יעקב ועשו לא. ההבדל ביניהם טמון בשמות השונים שהם מקבלים בלידתם

הגות בפרשה

תכונותיו של עשו הועידו לו תפקיד חשוב בתיקון העולם, אולם הכול תלוי בשאלה אחת: מה יגבר, השם עשו או השם אדום?

Uncategorized

לאחר ששילח את יצחק, אבימלך מחזר אחריו כדי לכרות עמו ברית. משהו באמצע גרם לו להבין: יצחק אמנם צועד בדרכו של אברהם, אך הוא בוחר בה בעצמו והצלחתו נובעת מאישיותו שלו

הגות בפרשה

אברהם רוצה שיצחק יינשא וינחל את הארץ. תשובת אברהם לשאלת אליעזר, האם להוציא את יצחק לחוצה לארץ, מלמדת אותנו שההשתקעות בחוצה לארץ טומנת בחובה סכנה גדולה יותר אפילו מסכנת ההתבוללות עם נשות כנען
דילוג לתוכן