הרב דוד לייבל

הגות בפרשה

יצחק וישמעאל מייצגים שתי דרכים בהפצת האמונה בעולם. האחד בדרך של הכנעה ושפלות והאחר בדרך כוחנית ואלימה, כל אחד בהתאם למה שצרבה בו אמו

הגות בפרשה

חז"ל משבחים את אברהם שהיה הולך בצדקו מאליו, בניגוד לנח שהיה צריך סעד לתומכו. מאברהם אבינו, שסלל את דרכו בהתבוננות עצמאית, עלינו ללמוד לברר מה חובתנו האישית בעולמנו שלנו ולא להסתפק בציות ובחיקוי

הגות בפרשה

המבול נקרא על שמו של נח משום שהוא לא התפלל על בני דורו, ואף לא השתדל להשיבם בתשובה. אברהם העברי, לעומתו, יחד עם זאת שהוא שומר על עמדתו העצמאית כשכל העולם מעבר אחר, לוקח אחריות על בני דורו ואינו מסתגר מפניהם

הגות בפרשה

מטרת הישיבה בצלא דמהימנותא במשך ימי החג היא להפנים בנו את צורת הישיבה הנכונה בבית במהלך כל השנה. אז איך צריכה להיראות הסוכה שלנו?

הגות בפרשה

אי אפשר ליצור שינוי בלי לקיחת אחריות מלאה באמירה 'חטאתי', אך בה במידה לא ניתן להשתנות בלי ההכרה בכך שהרוע אינו מזוהה איתנו. מהו מהלך התשובה הנכון?

הגות בפרשה

ראשית השנה נושאת עמה צד של יראה וצד של שמחה. לשני הצדדים בסיס איתן הן במקורות והן במנהגי הקהילות השונות, ועל כל אדם להחזיק בדרך שמתאימה לאישיותו ושעשויה להוביל אותו לצמיחה בעבודת ה'

הגות בפרשה

איך ניתן לכרות ברית עם הדורות שלא עמדו בהר סיני

הגות בפרשה

המצווה להביא ביכורים למקדש היא הזדמנות לספר מחדש את סיפור כניסתנו לארץ ומזכירה שזכות זו נובעת מהברית עם ה'

הגות בפרשה

אף שהתורה התירה הכאת ילדים ותלמידים, המציאות השתנתה וכיום יש לנקוט דרכי חינוך עדינות יותר. זהו כוחם של חכמי הדור לפרש את התורה בהתאם לנסיבות המשתנות

הגות בפרשה

גם במלוכה נדרשת הסכמת העם. בפרשתנו חז"ל קוראים למשטר דמוקרטי הנשען על בחירת המונים ואינו כופה את עצמו נגד רצון הציבור
דילוג לתוכן