בפרק האחרון בסדרת הטורים העוסקת בהלכת 'לפני עיוור לא תתן מכשול' נעסוק בשאלה שכיחה של הגשת מזון למי שלא יברכו עליו

גם כשהזמן קצר והמלאכה מרובה, הלימוד המשותף של אב ובנו הוא הזדמנות יקרת ערך ליצירת קשר, להעברת ערכים ולבניית מסורת. אז איך עושים את זה נכון? טור מיוחד לרגל האירוע המכונן 'אבות ובנים - כולנו כאחד'

עיון במקורות המנהג מנפץ את התפיסה שהתיקון נועד רק למי שאינם תופסי תורה, ומיישר קו לימוד אחיד בין בעלי תורה מובהקים למי שתורתם עם מלאכה. התמסדות המנהג בקרב קהילות הספרדים והתפשטותו בקרב כלל ישראל, מעיד על ליבת הגישה לפיה לכל יהודי חלק בתורה

מה שנדרש זו אחדות, לא אחידות. ניתן לחלוק, ניתן להתווכח, אבל אסור לקטלג ולהוציא מחוץ לתחום את מי שלא הולך בצבע המכנסיים שלי

משלא מצאתי תשובה מניחה את הדעת בדין פטור מתשלומין בסוגיית "בעליו עמו" בהלכות שאלה, השבוע נישאר בשאלה פתוחה

בדברי ה'שפת אמת' נלמד על החשיבות של הפיכת התורה לחלק בלתי נפרד ממעשינו ומחיינו

מהמדבריות בסיני ועד לימינו: כיצד לימוד התורה והחזון המשותף מגדירים את זהותנו ומבטיחים את עתידנו כעם

תהליך התהוותו של עם ישראל מלמד שרק בהתאחדות תחת הנהגה אחת נוכל לממש את ייעודנו להיות עם ה' בארץ ישראל