בהשוואה לאירוע המוצלח של השנה שעברה, השנה נרשמה עלייה משמעותית בכל הפרמטרים: מספר המשתתפים זינק מכ-200 בשנה שעברה ליותר מ-300 משתתפים השנה, עלייה של למעלה מ-50%. אך לא רק בכמות ניכרה הצמיחה – איכות התכנים, הארגון והחוויה הכוללת עלו לרמה גבוהה אף יותר.

שולחנות נושא מגוונים

האירוע נפתח בהתכנסות וארוחת בוקר יוקרתית, כשלאחריה החלה תוכנית עשירה ומגוונת. באופן מרגש ומשמעותי, בשולחנות הנושא בתחילת האירוע הוצבו שמות של חיילים שנפלו במלחמה בשנה האחרונה, והלומדים למדו והתפללו לעילוי נשמתם הטהורה.

קבוצות הלימוד, שהיוו את ליבת האירוע, הורחבו השנה וכללו נושאים חדשים כמו תנ”ך, חסידות ומחשבת ישראל, לצד לימוד גמרא והלכה. “ההרחבה בנושאי הלימוד משקפת את רצונם של חברי הקהילות במגוון רחב ועמוק של סגנונות תורניים”, אמר הרב יצחק קוסובסקי שחור, מנהל קהילות בארגון ואחראי מחלקת ההכשרות, שהיה אחראי על הפקת האירוע והנחייתו.

תורת חיים

סדרת ההרצאות הקצרות “תורת חיים”, שזכתה להצלחה רבה בשנה שעברה, שודרגה אף היא. השנה כללה הסדרה מרצים מרתקים ונושאים עכשוויים יותר, המשלבים תורה עם אתגרי החיים המודרניים. בין הדוברים המכובדים היו ד”ר ליאור אלפרוביץ, ד”ר שלמה בלאק והפרשן הכלכלי שלמה טייטלבאום, שהביאו זוויות מעניינות ומגוונות לדיון.

“אנחנו רואים חשיבות רבה בחיבור בין עולם התורה לעולם המעשה”, הסביר אבי פליישמן, מנהל התוכן של ‘אחוות תורה’ ומי שהיה אחראי על פיתוח הקונספט ותוכניות הלימוד במהלך היום. “ההרצאות האלה מדגימות כיצד התורה נוגעת ומחוברת לכל היבט בחיינו”.

ועשית הישר והטוב

שיא האירוע היה השיעור הכללי שמסר הגאון רבי דוד לייבל, נשיא ומייסד ‘אחוות תורה’. השיעור, שעסק בנושאים אקטואליים לאור הציווי “ועשית הישר והטוב”, ריתק את הקהל ועורר דיון ער בין המשתתפים. הרב לייבל התייחס גם למצב הביטחוני, ואמר: “בזכות התורה, שכל החיילים בצפון ובדרום ילכו ויחזרו לשלום והחטופים יחזרו במהרה. אנחנו לא מתעלמים, מתפללים עבורם תמיד. כולנו חלק מזה”.

לאחר שיעורו של הרב לייבל, העביר הגאון רבי מנחם מנדל שפרן, נשיא אחוות תורה, שיעור מיוחד שבו הועלו שאלות שהתקבלו מהקהילות, הדיון היה מלא ריתחא דאורייתא מצד הקהל.

ראש ישיבת מיר הגאון רבי יצחק אזרחי כיבד בנוכחותו וקרא למשתתפי הכינוס להתחזק עוד יותר בלימוד התורה הקדושה בעיון ובשקיעות.

אקורד סיום מרגש

לקראת סיום האירוע, המשתתפים זכו לחוויה מרגשת נוספת בדמות קומזיץ נעילה מרגש. הקומזיץ, שהתקיים בניצוחו של בעל התפילה מאיר גפני יחד עם המוזיקאי שלמה ברונר, הביא את האירוע לשיאו הרוחני. הרב איתיאל גולדויכט הוסיף נופך מיוחד עם קטעי קישור מחזקים ומעוררים, שתרמו לאווירה המרוממת.

לאחר ההתעלות הרוחנית, המשתתפים נהנו מארוחת ערב בשרית עשירה, שסיפקה מענה גשמי הולם לצד התוכן הרוחני העשיר. כסיום מושלם ליום העמוס והמפרה, ניתנה למשתתפים האפשרות ליהנות ממתחם הבריכה היוקרתי של המלון, מה שאפשר רגעי רגיעה והתרעננות לאחר יום גדוש בלימוד וברוחניות.

אירוע ירחי הכלה השני הסתיים בתחושת סיפוק והתעלות, כאשר המשתתפים יצאו ממנו מחוזקים רוחנית ומצוידים בכלים חדשים לשילוב עולם התורה בחיי המעשה. ההצלחה הגדולה של האירוע מבטיחה כי ‘אחוות תורה’ תמשיך לצמוח ולהתפתח, ולספק מענה הולם לצרכים הייחודיים של הציבור החרדי העובד בישראל.

מנוע צמיחה לקהילות

המשוב מהמשתתפים היה חיובי במיוחד השנה. רבים ציינו את ההתפתחות הניכרת באיכות התכנים, בארגון ובאווירה הכללית. “הרגשתי שהאירוע השנה לקח את כל הטוב משנה שעברה והעלה אותו לרמה חדשה לגמרי”, אמר אחד המשתתפים.

לאור ההצלחה הגדולה, ‘אחוות תורה’ כבר מתכננת את האירוע הבא, עם כוונה להרחיב עוד יותר את היקף המשתתפים והתכנים. “אנחנו רואים את ירחי הכלה כמנוע צמיחה לקהילה שלנו”, סיכם זלמי זוננפלד, מנכ”ל אחוות תורה. “כל אירוע כזה מחזק את הקשרים בין חברי הקהילה, מעמיק את הלימוד ומרחיב את האופקים שלנו. אנחנו מצפים להמשיך ולצמוח יחד”.

אירוע ‘ירחי כלה’ השני של אחוות תורה הוכיח שהחיבור בין עולם התורה לעולמם של העובדים אינו רק נחוץ, אלא הוא טבעי ומעשיר ביותר. עם הפנים קדימה, נראה שאחוות תורה ממשיכה להוביל את הדרך בבניית קהילה תורנית משמעותית לחרדים עובדים בישראל.

הפוסט ‘ירחי כלה’ השני של ‘אחוות תורה’: סיפור של צמיחה הופיע לראשונה ב-אחוות תורה.

הגר”ד לייבל, מייסד ‘אחוות תורה’, קיבל את המשתתפים בברכה, הודה להם על פעילותם וציין כי מדובר בקבוצת עילית שנבחרה לאחר סינון קפדני. הרב לייבל תיאר כיצד בתחילת הדרך של ‘אחוות תורה’, לפני יותר מעשור, אנשים התביישו לומר שהם עובדים. “בעלי מכולות, קבלני שיפוצים, אינסטלטורים ואנשי הייטק שקבעו עיתים לתורה, היו מציגים את עצמם כאברכים ולא כעובדים. “אנשים מתביישים בזה שהם עובדים? הפוך! הם צריכים להיות גאים בזה שמקיימים את מה שכתוב בשולחן ערוך ולשמש דוגמה לאחרים איך להיות גם עובד וגם ירא שמיים המקפיד על קלה כבחמורה”.

הרב לייבל אמר כי ‘חרדים בעולם המעשה’ זה לא רק בעבודה, אלא גם בלימוד. גם השפה צריכה להיות ‘בעולם המעשה’, מובנת ומונגשת, ולא להיגרר לסיסמאות. “מנהל מוסד שלח לי תקנון בו היה כתוב ש’ילדי הת”ת יהיו מקדשי שם ה’ בהליכותיהם’. אז שאלתי אותו מה זה המילים הגרנדיוזיות האלה? מה זה הסיסמאות האלה? מה אתה רוצה מהילדים? שיתנהגו יפה, שידברו יפה? תגיד להם את זה. מה זה הסיסמאות האלה? אנחנו חיים כל הזמן בסיסמאות וזה לא מגיע לאף אחד. כל דבר צריך להיות מובן. בשפה שלנו. אל תדברו בשמיים!”.

אירוע ההשקה של תוכנית “ראש הקהל” נפתח על ידי מנהל ‘אחוות תורה’, שהציג את פרטי התוכנית בקצרה והודה לשותפים לפרויקט: מנהל תוכנית ההכשרה, הרב אריה שטראוס; מנהל התוכן, הרב אליעזר שטיינברגר; מנהל הידע, הרב יוסף קמינר; ומנחה הקבוצות, בצלאל שטאובר.

הרב אליעזר שטיינברגר פתח בדברי הגות ומחשבה יהודית והתייחס לצורך ולמקום של הקהילות בחיינו. גם הרב יוסף קמינר התכבד בדבר תורה קצר בנושא הרלוונטי ואיחל למשתתפים דרך צלחה בתוכנית המיוחדת.

בהנהלת ‘אחוות תורה’ התקבל משוב מיידי לאירוע שהותיר רושם רב בקרב המשתתפים. אחד מראשי הקהילות כתב: “…אני עובד לא מעט מול גופים וגורמים שמעבירים תקציבים לעמותות וכדו’. ובדרך כלל בעל המאה הוא בעל הדעה והגוף הממן מחליט עבורך, לוחץ, דורש, שולח מפקחים וכו’. ופה לראשונה אתה רואה משהו שונה לגמרי… אנשים שמנהלים את הארגון הנפלא הזה מגיעים בגישה הפוכה לגמרי. הם באים ללמוד ממך, להשכיל ולבנות יחד. במקום לבוא עם ביקורת אם הצלחת יותר או פחות, מגיע העידוד והמילה הטובה. במקום להעיר, הם עושים הכל כדי לתת לך את כל הכלים להצליח.

“אין ספק שלא רק שזה יותר נחמד ונעים אלא התוצאות טובות שבעתיים כי זה נותן אין ספור מוטיבציה. אתה רואה בעיניים את הלהט והאש של הרצון של הארגון שנצליח. אני רוצה להודות באופן אישי לכל העוסקים במלאכה על ההשקעה האדירה שלהם ובעיקר על החיבוק והחיוך. בזכותכם אנחנו מצליחים בענק”.

הפוסט סיקור השקת “ראש הקהל – המרכז לפיתוח מנהיגות בקהילה” הופיע לראשונה ב-אחוות תורה.

השנה הוחלט בהנהלת ‘אחוות תורה’ להדפיס אלפי מגילות אסתר מושקעות בעיצוב מיוחד על מנת להקל על האירועים ההמוניים ולסייע לקהילות להתארגן לקראת קריאת המגילה.

אלפי חברי קהילות ‘אחוות תורה’ נהנו מהמגילות המיוחדות בימי הפורים וחלקם השתתפו באירועים מושקעים בסיוע מחלקת האירועים.

הרב יצחק קוסובסקי, מנהל הקהילות של אחוות תורה, סיפר כי חברי הקהילות התרגשו מאוד מהמגילות המיוחדות שהעמיקו את תחושת השייכות לארגון וקהילות רבות נהנו מתקציב מכובד שהוקצה על ידי מחלקת האירועים של אחוות תורה על מנת שהקהילות יאפשרו לעצמן להתגבש במשתה ושמחה כמצוות היום.

“המחשבה שבעת קריאת המגילה אני ועוד אלפים כמוני מחזיקים במגילה שהודפסה במיוחד עבורנו, העניקה לי תחושת שייכות שקשה לתאר במילים”, אמר לנו אחד מחברי קהילה בבית שמש. ראש קהילה אחרת מירושלים אמר כי “השמחה היתה מושלמת כשכל המשפחות התאחדו יחדיו והרגישו חלק מהקהילה”.

במסגרת תוכנית פיתוח קהילות, ארגון ‘אחוות תורה’ מלווה עשרות קהילות לאורך השנה בתכניות שונות, תקציבים שוטפים, מנטורינג והכוונה, רבנים ומרצים ועוד.

הפוסט עשרות קהילות מבית ‘אחוות תורה’ חגגו בימי הפורים הופיע לראשונה ב-אחוות תורה.

הרב פייבלזון הסביר כי כל אדם בעולם זקוק לקבוצת השתייכות. “אם חבריו יהיו מתוך קהילה תורנית, חיי החברה שלו יהיו יותר תורניים. זה לא חייב להיות ברמה המיידית, זה תהליך שקורה לאורך זמן. וכך להיפך”, הטעים הרב. “כאשר לא תהיה לו קהילה, הוא ימצא את חבריו סביב רעיון אחר. זה יכול להיות מקום עבודה או כל דבר אחר, ולשם הוא ילך. לכן כל כך חשוב להיות שייך לקהילה תורנית”.

מתוך ניסיונו העשיר עם בוגרי ישיבות בעולם המעשה, הרב פייבלזון שרטט קווים לדמותה של קהילה אידיאלית עבור החרדי העובד וחידד מטרות ויעדים.

מדבריו עלה כי גם לשיח של חולין בקהילת העובדים יש ערך, משום שגם שיח כזה מעצים את החיבור בין חברי הקהילה, חיבור שנותן להם כח ועוצמה מול העולמות האחרים שהם מתחככים בהם.

מנהלי הקהילות שאלו על לבטים ואתגרים אותם הם חווים בעבודתם השוטפת וביחד העלו תובנות מתוך ליבון הדברים: מה נחשבת הצלחה בניהול קהילה וכיצד לגבש משתתפים סביב רעיון הקהילה התורנית.

מנהלי אחוות תורה הדגישו במהלך הערב כי בכוונת הארגון לסייע בידי מנהלי הקהילות לפתח את הפעילות עבור המשפחה כולה באמצעות תמיכה מערכתית רב-ערוצית הכוללת ימי עיון והדרכות מיוחדות, אירועים לחברי הקהילות, נשותיהם וילדיהם, השתתפות בעלויות שוטפות ועוד תוכניות רבות שייחשפו במהלך זמן חורף תשפ”ג.

בזמן קיץ תשפ”ב נפתחו קהילות חדשות של אחוות תורה בירושלים, בית שמש, ביתר עילית, פתח תקווה ובני ברק. בכוונת הנהלת הארגון להעצים את הפעילות הקיימת ולפתוח קהילות חדשות בכל מקום שבו יהיה ריכוז של בוגרי ישיבות שיצאו לעולם המעשה.

הפוסט “הדבר החשוב ביותר לחרדי העובד: קבוצת השתייכות” הופיע לראשונה ב-אחוות תורה.

לומדי אחוות תורה יקרים,

בסרטון שלפניכם סיכמנו בקצרה את ‘פרויקט הזום’ שיזמנו והפקנו עבורכם ובני ביתכם בימי הקורונה.

בעקבות החזרה לשגרה, החלטנו כי בשלב זה אין יותר צורך חיוני בהמשך פרויקט הזום, ונתמקד מעתה בהמשך פיתוח רשת הכוללים בפרט וארגון אחוות תורה בכלל.

במסגרת פרויקט הזום – תקופת הקורונה, שידרנו יותר מעשרים שיעורים – ניתן למצוא את רוב השיעורים וההרצאות כאן באתר.

נ.ב. במסגרת המאמצים שלנו לסייע לכם גם בתחום הגשמי, אנו בונים חמ”ל תעסוקה ללומדי אחוות תורה שנותרו ללא עבודה, ונעשה מאמצים כדי למצוא פתרונות ללומדי אחוות תורה הזקוקים לכך.

נמשיך להיות כאן איתכם, ובשבילכם. בשם ה’ נעשה ונצליח!

הפוסט צפו בסרטון: “סיכום פרויקט הזום של אחוות תורה” הופיע לראשונה ב-אחוות תורה.

(הכתבה עודכנה בתאריך 10.5.20)

לאור פניות רבות, הבהרה: לא ניתן לצפות במופע בשידור חוזר

אלפי ילדים השתתפו בערב שבת קודש פרשת אמור במופע של הסופר חיים ולדר “הלב הוא לא מחסן” שנערך בשידור חי באמצעות תוכנת ‘זום’ ללימוד מרחוק במסגרת פרויקט הזום של אחוות תורה.

מיד לאחר חג הפסח, הוחלט בהנהלת אחוות תורה ליזום סדרת שיעורים מגדולי הרבנים והדרשנים והרצאות מיוחדות מאנשי מקצוע מובילים בתחומם בנושאים מגוונים לכל המשפחה.

הצלחה יוצאת דופן נרשמה בתוכניות לילדים שהופקו על ידי פרויקט הזום של אחוות תורה עם הופעתם של חביבי הילדים “רבי אלתר” בשבוע שעבר והסופר הידוע חיים ולדר השבוע.

פרויקט הזום של אחוות תורה מנוהל ומופק כחלק ממדיניות הארגון לדאוג למעטפת קהילתית, למצוא פתרונות רוחניים מעשיים ולהנגיש אותם למשפחות החרדים העובדים.

“אנחנו שמחים שיש באפשרותנו להוביל סדרת שיעורים מרתקים בנושאים חשובים מגדולי הרבנים והמרצים”, אמר מנכ”ל אחוות תורה הרב זאב קשש. “כארגון שמוביל פתרונות רוחניים לקהילת החרדים העובדים ובני משפחותיהם, אנו עמלים בימים אלו על יצירת שיעורים ותכנים מעניינים לכל המשפחה – מפגשי זום לנשים בנושאי חינוך ילדים, שלום בית וכלכלה נבונה, וכן פעילויות חינוכיות מרתקות לילדים הנמצאים בבית”.

הפוסט אלפי ילדי אחוות תורה צפו במופע של הסופר חיים ולדר בשידור חי הופיע לראשונה ב-אחוות תורה.

הסתגרות בבית, בידוד חברתי, רחיצת ידיים תדירה, שמירה מפני קירבה, קושי לתכנון יום המחר, היעדר סדר יום קבוע, היעדר יוזמה והתנהגות תגובתית  – עד לא מזמן התנהגויות אלה היו מדליקות אצלנו נורה אדומה, מאותתות על חוסר איזון, על בעיה בשיפוט או אולי אף על הפרעה נפשית, אך בחודשיים האחרונים התנהגויות אלה לא רק שאינן פתולוגיות אלא ההפך הוא הנכון. אנשים הנוהגים כך, נוהגים בשפיות ובאחריות ומסמלים חוסן נפשי. ראו כמה המונח “נורמלי” הוא מושג המשתנה בין תקופות שונות, בין מצבים שונים, בין מקומות שונים. בימי הקורונה, תחושת החרדה הנה מנת חלקנו, החרדה היא הנורמלית. התגובות שלנו הן תגובות נורמלית למצב שאינו נורמלי, אך הדברים אינם נגמרים בהבנה זו.

הכל תלוי בהורים

מחקרים הראו שהאירוע שאדם עובר אינו הגורם העיקרי הקובע אם הוא ייזכר כחוויה טראומטית, חוויה סתמית, או חוויה קשה אך לא מזיקה. בוודאי שלאופי ולעוצמת החוויה ישנה השפעה, אך הגורם שיקבע את איכות החוויה הוא האופן שבו החוויה קודדה בתודעה של האדם. כאשר מדובר בחוויות מורכבות, התיווך של החוויה על ידי אחר משמעותי היא הקריטית וכאשר מדובר בילדים, האחר המשמעותי הוא ההורה.

כך, למשל, כאשר תשאלו אנשים לגבי חוויותיהם במלחמת המפרץ, היו שהגיבו בחרדה ובזעזוע: “זה היה נורא, פחד מוות, טילים עפו לכל עבר” והיו שדיווחו דווקא על תקופה שהייתה אומנם לחוצה, אך “כיפית, אבא ואמא היו בבית, שיחקנו, היה הווי משפחתי…”.

ילדים מגיבים למצבי חיים לאחר שהם מתבוננים בהתנהגות של המבוגרים בסביבתם, ולכן התפקיד ההורי הוא משמעותי ביותר. מה, אם כן, עלינו כהורים לעשות כדי לתווך נכון לילדים את המצב? כדי לדאוג לכך שהזיכרון של תקופה זו יהיה מיטיב? ובכן, ישנם מספר עקרונות שמומלץ לזכור וליישם.

1. השקיעו בעצמכם

לפני שנתחיל לדבר על הילדים חשוב רגע להתמקד בכם, ההורים. אתם העוגן הרגשי החשוב ביותר עבור הילדים! אם תצליחו לשדר לילדכם שאתם רגועים ובשליטה, הם ישמחו להאמין לכם. לכן, לפני הכל, השקיעו והפנו תשומת לב לעצמכם. החזרה ללימודים ולשגרה החדשה היא אמנם מבורכת, אך עלולה ליצור בלבול וחששות הן בקרב ילדים והן בקרב הוריהם. לכן חשוב מאוד שתפנו תשומת לב לעצמכם, תנסו להיות מודעים לרגשות ולחששות שלכם. התפנו לעסוק בפעילות שגורמת לכם להירגע וזאת בגדר האפשרי בנסיבות הקיימות. זה יכול להיות בדברים הקטנים – פעילות גופנית, האזנה למוסיקה נעימה ואהובה, או שיעור מחזק, לפנות זמן קצר לשיחה עם חברה או יציאה להליכה קצרה. כזוג הורים, נסו לפנות את בן או בת הזוג להפוגות קצרות בהן כל אחד מכם יוכל להתמלא, להתאושש ולחזור לתפקד עם הילדים בצורה המיטיבה.

2. ספרו להם את האמת

כעת, אחרי שאתם ההורים פנויים ניתן לעבור לשלב הבא: הכלת הילדים ותיווך המצב בצורה מיטבית. ראשית נתייחס לידע ולמידע. הנטייה הטבעית שלנו כהורים היא לגונן על הילדים, לא לספר להם על דברים מפחידים או קשים. אבל כיום, ילדים חשופים למידע. לכן תיווך נכון של המידע הזה בצורה אמינה אך מותאמת הוא חשוב מאוד.

3. התרחקו מ”פייק ניוז”

ידע מבוסס מפחית חרדה. בימים אלה, המציאות והעובדות משתנות מיום ליום. למשל, לאחר תקופה יחסית “מוכרת”, בעת כתיבת שורות אלה מסתמנת חזרה הדרגתית ללימודים, שוב נהלים חדשים, שוב מציאות חדשה. פנו זמן לשיחה יומית עם הילדים והסבירו להם את המצב בצורה ברורה המתאימה לגילם והשתדלו מאוד להגביל חשיפה לתכנים מפחידים ולתרחישי אימה. במידה ואינכם בטוחים במהימנות המידע – פחות תמיד עדיף על יותר.

4. הקשיבו וגלו אמפתיה

היו קשובים לשאלות של הילדים ונסו לענות עליהן מבלי להציף במידע מיותר. הקשיבו ושימו לב למה שמטריד אותם. במקרים רבים, ילדים מוטרדים מדברים שונים לגמרי ממה שמטריד אותנו המבוגרים. יתכן והם יהיו עסוקים בלימודים או בתוכניות שהם הפסידו, בחברים שאולי שכחו אותם, איזו גננת תלמד אותם, בהשלכות הישירות על החיים שלהם ולאו דווקא בחרדות הכבדות המעסיקות אותנו. הקשיבו למה שמעסיק אותם ותנו מענה לדאגה שלהם.

5. תכננו “שגרת ביניים” חדשה

שגרה הנה סוגיה בה עוסקים רבות בימי הקורונה. שגרה היא דבר מבורך ומרגיע ולפעמים כיף לשבור אותה, כל עוד הדבר נתון לבחירה שלנו. אך בימים אלה השגרה המוכרת והמרגיעה נלקחה מאיתנו באופן פתאומי, לא בחרנו זאת והיעדר הבחירה מערערת אותנו. לא היתה עבודה ולא היו לימודים, לא היו תפילות במניינים ואפילו את ליל הסדר חגגנו לראשונה בחיינו באופן שונה מהרגיל.

בתקופה זו דובר רבות על חשיבות השמירה על השגרה. השגרה וסדר יום קבוע משדרים לנו יציבות ורצף תפקודי. השגרה היא המיכל לתוכו אנחנו יוצקים את תוכן חיינו והיא מהווה עוגן נוסף לתחושת הביטחון. כעת, עם החזרה ללימודים עלינו לבנות שגרה חדשה, שגרת ביניים – כבר לא חירום אך עדיין לא החיים כפי שהכרנו בעבר. נראה שאנחנו צריכים להמציא ולהבנות לעצמנו שגרה חדשה, ולהתאים אותה ולשנות בכל יום מחדש.

לכן חשוב בימים אלה להמשיך לבנות עם הילדים מסגרת, מערכת או סדר יום שמתאים לתנאי הלמידה החדשים במשפחה. יתכן ויש במשפחה אחת ילדים צעירים בבית, אחרים שיחזרו ללימודים ובוגרים שלומדים מרחוק. חשוב לזכור שלא די לבנות את השגרה, אלא חשוב גם להקפיד עליה: שעות שינה וקימה, זמני תפילה, לימוד משותף, ארוחות משותפות… חישבו אלו עוד ‘משבצות’ כדאי להכניס ליום. מידי פעם בדקו עם הילדים אם סדר היום מתאים או שמא הגיע הזמן לעדכן אותו מעט. עודדו יצירתיות בהכנת המערכת. במקביל, מומלץ לבנות שגרה חדשה גם לשעות אחר הצהרים, בה ניתן לשמר חוויות או פעילויות מהן נהנינו יחד בתקופת הסגר-יצירה, פעילות גופנית, למידה ושיחה על נושאים מגוונים. אפשר לקבוע יעדים משותפים למשל: לימוד משניות עם שאיפה לעשות “סיום” טלפוני בנוכחות חברים או בני משפחה.

6. העלו “זכרונות” מלפני הקורונה

עם החזרה ל”שגרת הביניים”, חשוב לזכור שלא רק השגרה נקטעה, גם רציפות החיים נקטעה. נזכור שעבור ילדים רבים, הפעם האחרונה בה ביקרו במסגרת החינוכית הייתה לפני פורים. בתפיסתו שלו ילד צעיר  מדובר בזמן רב. נצח! לכן חשוב להיזכר יחד, מה הם זוכרים מהמסגרת (הגן, בית הספר), את הגננת, המורה, המלמד ואת החברים. נסו להיזכר יחד אילו חוויות עברתם מאז. ככל שהילדים צעירים יותר, כך הם יזדקקו יותר לעזרתכם, ההורים, להיזכר בגן, בגננת, במורה, בכיתה ובחברים. 

7. עודדו קשרים חברתיים

אם הזכרנו חברים, חשוב לזכור שקשר חברתי הוא גורם חוסן משמעותי בכל גיל. אחת הסכנות הגדולות של בידוד היא בדידות ובידוד חברתית. בדידות מגבירה חרדה ומצוקה, לעומת זאת, קשר חברתי מעודד הסתגלות והתמודדות. מכיוון שבמשך תקופה ארוכה לא היה ניתן להיפגש פנים אל פנים, זהו אחד האתגרים הגדולים העומדים בפנינו היום, במיוחד בקרב ילדים צעירים. במשך תקופת הסגר עודדנו את הילדים ליצור קשר עם חבריהם ועם בני המשפחה באמצעות הטלפון ואף התרגלנו לכך. כעת, עלינו להתרגל למציאות אחרת. כעת מותר ורצוי להיפגש עם משפחה ועם חברים אך יש צורך לשמור על מרחק. אך טבעי, שילדים יגיבו לכך ברגשות מעורבים. יהיו שיתרגשו ויתלהבו לקראת המפגש עם החברים, יהיו כאלה שיחששו, יתביישו ויביעו דאגה מפני המפגש. ויהיו ילדים רבים שיחושו רגשות מעורבים – התרגשות לצד חשש ופחד. עליכם הורים להיות מודעים לכך ולהבין שאלה תגובות תקינות למצב משתנה ולא מוכר. 

8. נהלו “שיחות רגשיות”

כדאי ליזום שיחה רגשית עם הילדים לקראת החזרה ללימודים ולדובב אותם עם שאלות פתוחות המזמינות אותם להביע טווח רחב של רגשות. זכרו שכל רגש הינו לגיטימי וקבלו גם רגשות שליליים בהבנה.

הסבירו שניתן להרגיש מספר רגשות בו זמנית, תנו תוקף לכל רגש שעולה ואל תיבהלו מרגשות שליליים. יכולתו של ההורה לשאת רגשות של עצב, חשש ופחד ולהכיל אותן מבלי להיבהל מחזקת את האמון והביטחון של הילד בהורה ובעולם סביבו. 

עזרו לילדים לשיים טווח רחב של רגשות ולנסות לזהות את הרגשות המתעוררים מעת לעת. מומלץ להתרגל לעשות זאת כדבר שבשגרה, שכן ידוע שפיתוח שפה רגשית תורמת לחוסן של הילד!

9. הכינו “ערכת הרגעה”

במידה וילדכם מביע חשש, דאגה או חרדה, תנו תוקף לרגשות הללו אך סייעו לו למצוא את הכוחות המצויים בתוכו להתמודד. מומלץ לחשוב יחד מה בדרך כלל מסייע לו להירגע במצבים מלחיצים וליישם זאת גם כעת. ניתן אף להכין “ערכת הרגעה” אותה הילד יוכל לקחת עמו בתיק לגן או לבית הספר. כמו כן, מומלץ ללמוד ולתרגל יחד תרגילי הרפיית שרירים או דמיון מודרך לפני השינה ובבוקר לפני היציאה למסגרת ולעודד את הילד לחזור על פעילות זו במצבים בהם הוא חש בלחץ או במתח.

10. תאמינו בילד שלכם

העבירו לילדים מסר שמשלב אמפתיה לחששות לצד ציפייה ואמונה בכוחות הפנימיים שלהם לחזרה לתפקוד.

עשו שימוש בערכים ובשפה המשפחתית שלכם והעזרו בהם לבניית מסר אופטימי של תקווה. 

11. הקשיבו למילים ולהתנהגויות

ידוע שילדים בכל הגילאים מתקשים לבטא את הרגשות שלהם – החיוביים והשליליים- בצורה מילולית ולכן לעיתים נוטים להביע אותן דרך ההתנהגות. לכן, בתקופה הראשונה לחזרה לשגרת הקורונה, ניתן לצפות שיופיעו התנהגויות שמזכירות גילאים צעירים יותר כגון קושי להיפרד מההורים, קשיי הסתגלות למסגרת, בכי מוגבר, קשיי שינה, הרטבה ושינויים בהרגלים שכבר בוססו. התנהגויות אלה הנן כאמור ביטוי התנהגותי לרגשות והן תגובות נורמליות למצב שאינו נורמלי. לכן הקפידו להקשיב למילים ולרגשות הבאות לידי ביטוי דרך ההתנהגויות, והשתדלו להגיב אל הרגשות ולא אל ההתנהגויות. זכרו, זהו שלב אחד בתהליך החזרה לחיים השגרתיים והמוכרים.

12. היו סלחניים

לילדים יש כוחות טבעיים להסתגל לשינויים בתנאי החיים. בימים אלה אנו סלחניים כלפי התנהגויות שאינן אופייניות לילד על פי גילו, מפני שאנו מאמינים שבהיעדר יכולת הבעת שפתית מפותחת, זוהי דרכם של ילדים להביע את רגשותיהם, והתנהגותם הנה תגובה נורמלית למצב שאינו נורמלי.

13. העצימו ביטויים לחוסן רגשי

ההתייחסות והכלת הרגשות הקשים הנה חשובה, אך במקביל, חשוב מאוד לזהות, להדגיש, להגביר ולהעצים התנהגויות המבטאות יכולות התמודדות וחוסן רגשי.  כישרון מיוחד שבא לידי ביטוי, ניסיון להתגבר על חשש, שיתוף וניסיון לשיח רגשי, כל אלה הנן דוגמאות לניצני חוסן. כאשר אתם מזהים ניצנים אלה, סמנו אותם, פנו להם מקום וחזקו את הילד על כך, הביעו הערכה ובטאו אמון בכוחו להמשיך להתחזק ולהתמודד. 

14. תגרמו לו לסייע לאחרים

בדומה לקשרים חברתיים, עזרה לאחרים מגבירה תחושה של שליטה ומסוגלות ותורמת לתחושת החוסן. לכן מומלץ לתת לילדים תפקיד בבית ולחזק אותם על ביצועו. חישבו יחד עם הילד כיצד ניתן לסייע לאחרים (בבית, במשפחה, בשכונה). עודדו ילדים צעירים לסייע בהנאה במטלות הבית וילדים בוגרים לבלות זמן עם אחיהם הצעירים לא מתוך עול אלא מתוך ערך של אמפתיה, ראיית הצורך של האחר ועזרה לאחר. עודדו בני נוער להתנדב במקומות מוכרים ובטוחים, בגדר ההנחיות העדכניות- למשל לערוך קניות ולחלק מזון עבור קשישים או משפחות בבידוד.

15. עודדו יצירתיות

יצירתיות היא ערוץ נפלא לעידוד ביטוי רגשי ולתעסוקה חיובית. עיסוק במוזיקה, באומנות ואף בבישול יסייע להעביר את הזמן בצורה נעימה יותר ומהווה פסק זמן בו הנפש יכולה לעבד בצורה כוללנית את מכלול החוויות. זהו הזמן לממש את הפוטנציאל היצירתי שטמון בכולנו! כן! גם ההורים יכולים להשתתף בפעילות יצירתית. אין לתאר את המבט בעיני ילד שרואה את הוריו מתפנים מעיסוקיהם ויוצרים, מציירים וצובעים יחד .

16. פעילות גופנית – לגוף ולנשמה

לבסוף, ידוע שהגוף והנפש תלויים זה בזה ושפעילות פיזית הנה מרגיעה ומסייעת לפניות רגשית ולחוסן נפשי. נסו לפנות זמן לעסוק בפעילות גופנית עם הילדים, בין אם זה בבית ובין אם זה מחוצה לו. כבר הוכח שפעילות גופנית משחררת מתחים ומרפה את הגוף ואת הנפש.

17. שמרו על יציבות

חשוב לזכור ששמירה על רציפות ועל שגרה יציבה הנם גורמי חוסן המסייעים לילדים ולמבוגרים להתמודד בצורה מסתגלת עם מצבים של אי ודאות. לא פחות חשוב לזכור שלילדים ישנה יכולת בריאה להסתגל לתנאי חיים משתנים, אך הם זקוקים להכלה ולהכוונה שלנו, המבוגרים.

18. אתם יכולים לעגל פינות

אתם מחזיקים על כתפיכם הרחבות את הבריאות והחוסן הנפשי של ילדיכם. זוהי משימה נעלה מאין כמוה. הפגינו כלפי עצמכם חמלה, ותרו לעצמכם ואפשרו לעצמכם לעגל פינות. בתוך ההמולה אפשר להרגיש חוסר משמעות וחוסר הספק.

19: תראו כמה הספקתם!

טיפ שאימצתי לעצמי: לפנות כמה דקות בסוף היום לכתוב מה עשיתי ומה הספקתי היום. ראיית ההספק בהחלט מרגיעה, עושה סדר ומהווה עוגן.

20: אתם מושלמים כפי שאתם

רבות נכתב על המושג “אם טובה דיה” – ובכן, זכרו שבימים אלה אף אחד אינו מצפה למושלמות, להיות טובה דיה זה המושלם החדש!

הזכירו לעצמכם שאתם עושים את הטוב ביותר שניתן לעשות בתנאים הקיימים. וזכרו, המצב הזה הינו זמני ובע”ה בקרוב נחזור לשגרה המוכרת.

(מקור: כיכר השבת)

הפוסט הרצאה מיוחדת לנשות אחוות תורה: 20 טיפים לחזרה לשגרה הופיע לראשונה ב-אחוות תורה.

אלפי ילדים השתתפו בערב שבת קודש פרשת אחרי מות קדושים במופע של “רבי אלתר” שנערך בשידור חי באמצעות תוכנת ‘זום’ ללימוד מרחוק במסגרת פרויקט הזום של אחוות תורה.

מיד לאחר חג הפסח, הוחלט בהנהלת אחוות תורה ליזום סדרת שיעורים מגדולי הרבנים והדרשנים והרצאות מיוחדות מאנשי מקצוע מובילים בתחומם בנושאים מגוונים לכל המשפחה.

הצלחה יוצאת דופן נרשמה במופע לילדים שהופקה על ידי פרויקט הזום של אחוות תורה עם הופעתו של חביבי הילדים “רבי אלתר”.

פרויקט הזום של אחוות תורה מנוהל ומופק כחלק ממדיניות הארגון לדאוג למעטפת קהילתית, למצוא פתרונות רוחניים מעשיים ולהנגיש אותם למשפחות החרדים העובדים.

“אנחנו שמחים שיש באפשרותנו להוביל סדרת שיעורים מרתקים בנושאים חשובים מגדולי הרבנים והמרצים”, אמר מנכ”ל אחוות תורה הרב זאב קשש. “כארגון שמוביל פתרונות רוחניים לקהילת החרדים העובדים ובני משפחותיהם, אנו עמלים בימים אלו על יצירת שיעורים ותכנים מעניינים לכל המשפחה – מפגשי זום לנשים בנושאי חינוך ילדים, שלום בית וכלכלה נבונה, וכן פעילויות חינוכיות מרתקות לילדים הנמצאים בבית”.

רבי אלתר בקבלת שבת חגיגית לילדי הת”תים, ו… שיר חדש על הקורונה ?

עכשיו ב מופעים בסלון במחיר של 10 ש”ח בלבד (ברכישת המופע, אתם מחזקים את הפצת שיעורי התורה שעל ידי רשת הכוללים אחוות תורה).

לצפייה לחצו כאן: https://bit.ly/rabialter

הפוסט אלפי ילדים צפו במופע של רבי אלתר בשידור חי הופיע לראשונה ב-אחוות תורה.

בערב חג הפסח תש”פ נמסרו שיעורי זום מיוחדים ופורצי דרך, כאשר לראשונה נמסר שיעור באמצעות זום על ידי מרן הגאון הגדול רבי שרגא שטיינמן שליט”א, בענייני השעה ודיני ליל הסדר.

בהמשך נשמעו עובדות והנהגות בענייני הסדר וחג הפסח משולחן מלכים על ידי חתנו הגאון רבי גדליה הוניגסברג שליט”א, רב ביהמ”ד שונה הלכות מערב בני ברק ונאמנם חביבם של מרנן רבנן זצוק”ל ויבדלחט”א.

כן נמסר שיעור מיוחד מפי הרב הראשי לישראל הגאון רבי דוד לאו. 

בעקבות הסגר שהוכרז לליל הסדר, רבים מלומדי אחוות תורה נאלצו לערוך את ליל הסדר לראשונה בביתם בחיק המשפחה הגרעינית בלבד. כדי להתכונן כראוי בהכשרת הבית ולספק לציבור תשובות לשאלות הלכתיות מעשיות הקשורות בהכנות לפסח, נערך שיעור זום מאת הגאון הרב יצחק יעקב פוקס שליט”א, בעל מחבר ספרי הלכה למעשה רבים, אשר שימש כתלמידו המובהק של מרן הגרש”ז אויערבאך זצוק”ל, ונודע בשיעוריו ופסקיו הבהירים. השיעור עסק בנושא הכשרת הבית לפסח במכלול ההיבטים השונים כאשר המשתתפים שלחו שאלות בכתב במהלך השיעור והרב סיפק תשובות בשידור חי.

הגאון הרב אברהם מרגלית שליט”א, רבה של כרמיאל, מסר שיחה מרתקת וחשובה בנושא חובת ואופן צורת קיום מצוות ‘והגדת לבנך’ וכלל מצוות ליל הסדר, בצורה מוחשית ומעשית כהכנה טובה וראויה לחג.

כן נערכו סיומי מסכתות באמצעות הזום בערב פסח לטובת הבכורים ע”י ראשי הכוללים הרב אברהם משה רוט, הרב דוד סלומון, הרב דוד קורלנסקי והרב חיים שטרום.

במכתב ששלח מנכ”ל אחוות תורה, הרב זאב קשש, לעשרות ראשי הכוללים, הוא עדכן אותם על הפעילות המתוכננת בזמן קיץ, על יצירת אלטרנטיבות למפגשי הלימוד הקבועים ועל שיעורים חשובים ומרתקים המתוכננים לטובת הכלל באמצעות תוכנת זום. “אנו נערכים להמשך ארגון שיעורים והרצאות בתקופה הקרובה לכלל לומדי אחוות תורה דרך תוכנת הזום מפי רבנים ומרצים חשובים”, כתב הרב קשש.

לדבריו, “אנחנו שמחים שיש באפשרותנו להוביל סדרת שיעורים מרתקים בנושאים חשובים מגדולי הרבנים והמרצים, כל עוד אין באפשרותנו להגיע לכולל באופן פיזי. כארגון שמוביל פתרונות רוחניים לקהילת החרדים העובדים ובני משפחותיהם, אנו עמלים בימים אלו על יצירת שיעורים ותכנים מעניינים לכל המשפחה – מפגשי זום לנשים בנושאי חינוך ילדים, כלכלה נבונה, שלום בית וניצול הזדמנויות במשברים, וכן פעילויות חינוכיות מרתקות לילדים הנמצאים בבית”.

הפוסט ערב פסח בסימן קורונה: אלפים בשיעורי זום של אחוות תורה הופיע לראשונה ב-אחוות תורה.

זמן חורף ארוך וגדוש עבר על “אחוות תורה”. בחסדי שמים, לא רק שקצב הצמיחה נשמר אלא אף נרשמה בו גדילה משמעותית. בשורת בתי המדרש בכל רחבי הארץ פורחת ועולה, אבל יש אנשים שקמים כל בוקר כדי שהדבר הזה יקרה. רכזי האזורים של אחוות תורה המושקעים בכל ליבם ונפשם למען היעד ועמלים סביבו יום יום, התכנסו לבקשתנו לפאנל קצר, בו שיתפו איתנו רגשות ומחשבות לאחר תקופת עשייה פורה ומשמעותית, ולקראת המשך הדרך – זמן קיץ הקרב ובא.

אנחנו נמצאים אחרי זמן חורף ארוך, עם פעילות שגרה רחבה לצד הרבה מאד עשייה מאתגרת ופעילויות מיוחדות. קשה לבחור, אבל מהו מבחינתכם הדבר הכי משמעותי שקרה באחוות תורה בחורף הזה?

“ללא ספק כוללים חדשים זה הדבר הכי משמעותי בעיניי, כל פעם מחדש” אומר נפתלי פרנקל, רכז אזור המרכז. “חלקם כוללים שהצריכו מחשבה מחוץ לקופסה, כמו כולל המוזיקאים בשעות הבוקר בפתח תקווה או כולל עם קהילת ‘נרו יאיר’ לזכרו של יאיר דימנטמן ז”ל, הכולל החדש בטלז סטון ועוד רבים אחרים. הכוללים הללו הגדילו את מצבת הלומדים ואלו מבחינתי רגעים מוחשיים של להגדיל תורה ולהאדירה”.

“אני חושב שבפרט בחורף הזה, ראשי הכוללים השכילו לעשות מעבר ללימוד הסדיר והקבוע, והשקיעו בפעילויות שוברי שגרה”, אומר יצחק פת, רכז אזור ביתר, בית שמש ומודיעין עילית. “אירועי גיבוש, מסיבות סיום, שיעורים והרצאות ואירועים לנשים, והדבר גרם שבחורף הזה במיוחד, מעבר ללימוד שהיה בשיאו, אנשים הרגישו קבוצה אחת גדולה וזה דבר שנותן עוצמה וגב גדול לכל אחד ואחד”.

רכז אזור ירושלים, אליהו פרידמן, מצטרף לדברים של קודמיו, ומדגיש: “אלו דברים שתמיד היו, אבל בפירוש בחורף האחרון הרגשנו סייעתא דשמיא מיוחדת בפתיחת כוללים חדשים וכן נרשמה תנופה גדולה באירועי גיבוש, אולי בזכות החורף הארוך אבל לא רק. משהו בתפיסה שלנו פשוט ראה כמה זה חשוב”.

נשמח שתספרו לנו על האתגרים והתוכניות העומדים מבחינתכם על הפרק לזמן קיץ הקרוב.

פרידמן: “להמשיך לשמר את הקיים גם לא מובן מאליו, אבל ללא ספק העיניים והלב קדימה. עוד כוללים, עוד לומדים, עוד תורה, עוד אחוות תורה”.

“לפתוח במחוז שלי – ביתר, בית שמש ומודיעין עילית – כעשרה כוללים חדשים”, מצהיר פת. “בעז”ה זהו היעד, ובנוסף להרחיב את הקיימים בלומדים נוספים, לעבות את ספסלי בית המדרש וליישם כמה רעיונות לדרבון מעגלי הצטרפות”.

פרנקל: “לקראת הקיץ האתגרים הם כמובן לפתוח כוללים חדשים במקומות שאין בהם עדיין כולל של אחוות תורה, אבל לא פחות מכך להעמיק את הקשר עם הלומדים ולהעמיק את המעטפת שהארגון נותן ללומדים ולצביון הבית התורני. לתת יותר הרצאות, יותר שיעורים וכל מה שאפשר לתת ללומדים”.

אנו נוגעים באירועים המיוחדים שהיו בחורף האחרון, ויצחק פת מזכיר רגע מרגש במיוחד: “לא אשכח שפעם אחת, לרפואת חבר באחד הכוללים, נרתמו כולם ותוך דקות אחדות פשוט נחטפו דפי גמרא ומסכתות לרפואתו. אלו אנשים עובדים, שלקחו על עצמם לסיים כמה מסכתות. אחד 10 דפים, אחד 15. זה ריגש אותי מאד”.

אנו מבקשים מנפתלי פרנקל לתאר מהו בעיניו תפקידו של רכז באחוות תורה, והוא מפרט: “בעיניי התפקיד הוא להעמיק את הקשר בין הלומד לארגון, להצליח להתייחס לכל אחד ולהיות בקשר איתם במגוון תחומים. ב”ה יוצא לסייע לא מעט ללומדים גם בעניינים אישיים וקהילתיים, והכל כלול במשימה ליישם את החזון של מתן מענה של לימוד ודיבוק חברים עם בוגרי ישיבות הנמצאים בעולם העבודה, כפי שלימדנו הגר”ד לייבל”.

אליהו פרידמן מרחיב: “רכז זה תפקיד שאין לו כמעט התחלה וסוף. לדרבן, לעודד, להתקשר, לתאם, ללחוץ, לחשוב, לפתח, לשכנע, לתחזק את הפרטים הטכניים הנדרשים. זאת לא עבודה של שעות, זאת עבודה של הלב. זאת שליחות”.

לסיום, אנו מציינים כעת שנתיים לעלון. מה המשמעות שלו בשטח ומה הוא גורם?

יצחק פת: “זה מחבר את הלומד ואת משפחתו. כולם רואים בשבת וקוראים שאבא הוא חלק ממשהו גדול. זאת במה ארצית וכן, סוג של קנאת סופרים בין הכוללים מי יצליח להגיע לעלון…”.

אליהו פרידמן: “זאת חוויה של השתייכות, של קשר, וגם של רוממות רוח ייחודית. חלקנו מיושבי בית המדרש, וגם מיתוג צבעוני ותמונות הם דבר ראוי בשביל לעורר גאוות יחידה של קובעי העתים לתורה. בנוסף, העלון גורם שרבים רוצים להצטרף אלינו דרכו”.

נפתלי פרנקל: “העלון הוא בעצם חלון הראווה של הארגון מול הלומדים ומול האנשים שעדיין לא חלק מאחוות תורה. העלון מאגד אותנו כמשפחה, אנחנו מספרים זה לזה על השמחות ולהבדיל מדווחים על דברים פחות טובים חלילה. אנו מעודדים שהלומדים יתפרנסו זה מזה באמצעות במה ופרסום לבעלי עסקים שלומדים אצלנו, ובעצם כל מה שמשפחה גדולה חווה מתרחש על דפי העלון”.

הפוסט סיכום זמן חורף: ראיון עם רכזי אחוות תורה הופיע לראשונה ב-אחוות תורה.

בכל יום אנו קוראים שלוש פעמים את הפסוק: “ודברת בם”. איתא בספרי: “ודברת בם, שלא יהא עיקר דיבורך אלא בם, עשם עיקר ואל תעשם טפל”.

כתוב כאן יסוד עצום ושורשי, שעיקר העניין במצוות עשה של תלמוד תורה, זה שהלימוד יהיה עיקר החיים של האדם. שזה הדבר העיקרי והמרכזי בחייו, והכל סביב זה.

ולמעשה יש שתי דרכים להבחין האם התורה היא עיקר אצל האדם, או שמא חלילה היא בבחינת טפל. האחת, מצד כמות הזמן.

כשאדם מקדיש את רוב זמנו לעסוק בתורה ושוקד על תלמודו במשך רוב שעות היממה, הוא עושה את התורה לעיקר חייו.

אך ישנה אפשרות נוספת, לראות אם זה עיקר אצלו, שהרי לכל אדם יש סדר עדיפויות שנובע מסולם ערכים שונה.

ואם כן כשרואים אצל אדם שבמהלך היום הוא עסוק וטרוד לצורך פרנסת ביתו, אבל תיכף כשסיים את שגרת עבודתו הוא מרגיש שהוא חייב לחזור לבית המדרש ולשבת וללמוד, למרות שהוא כבר עייף ומותש אחר יום של עבודה, הוא חוזר למקומו הטבעי, ועוסק בדבר שבראש סולם הערכים שלו, כשעושה תורתו קבע ומלאכתו עראי, ניתן לקבוע בצורה ברורה שהתורה היא הדבר העיקרי בחייו והעבודה לצורך פרנסתו זה הטפל. ואם האדם נוהג כך, הרי הוא מקיים מצוות עשה של ‘ודברת בם’, לפי ביאור הספרי.

וכמובן, כשרואים שזה הדבר העיקרי והחשוב אצלו, ממילא זה משפיע על כל האווירה והחינוך של בני הבית.

בימים אלו שאנו עומדים לפני קבלת התורה, כל התחזקות ללמוד בכל זמן פנוי, זה ממש קבלת התורה. ובפרט במסגרות של “אחוות תורה” שלומדים בעיון, שזה דורש מאמץ יותר גדול ומביא לשקיעות בלימוד שכך האדם יותר מחובר ומונח בלימוד, וזה גם דרגה יותר גבוהה, דרגה של עמל התורה. ובזה צריך לחזק את אלו הלומדים שמקדישים את זמנם הפנוי לעסק התורה. ויהי רצון שנזכה לקבלת התורה בכל כוחנו וזמננו.

הפוסט עיקר וטפל // הגאון הגדול רבי יהושע אייכנשטיין שליט”א הופיע לראשונה ב-אחוות תורה.

הפוסט מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ / הרה”ג רבי אליעזר יוטקובסקי הופיע לראשונה ב-אחוות תורה.

הפוסט ראיון מרתק: “כוללים לא היו, אבל ישבו ולמדו בכל רגע” הופיע לראשונה ב-אחוות תורה.

הפוסט ההבנה כי התורה היא יסוד החיים – תנאי הכרחי בלימוד הופיע לראשונה ב-אחוות תורה.

הפוסט אחוות תורה – לחיזוק האידישקייט של כלל ישראל הופיע לראשונה ב-אחוות תורה.

הפוסט גיבוש משפחות: שבת התאחדות בקריית ספר הופיע לראשונה ב-אחוות תורה.

הפוסט חשיבות הזמן // הגאון רבי דוד לייבל שליט”א הופיע לראשונה ב-אחוות תורה.

הפוסט הוי כל צמא לכו למים // הגאון רבי נתן זוכובסקי שליט”א הופיע לראשונה ב-אחוות תורה.