הגות בפרשה

הגות בפרשה

מזבח הקטורת נזכר רק אחרי סידור כל בניין המשכן וכליו, כולל הציווי על ימי המילואים. מיקומו החריג, כפי הנראה, מפרש מחדש את עבודת המשכן כולה

הגות בפרשה

הפירוט הרב של מידות המשכן וכליו נוטל את היוזמה מהאדם, כדי ללמדנו שרק ה' הוא הקדוש, ואין קדושה עצמית במקומות ובחפצים.

הגות בפרשה

אחרי עשרת הדברות ניתנו לישראל משפטים ולא חוקים, מכאן יש לנו ללמוד שדיני הממון אינם הסדרה חברתית בלבד אלא הם דרכי היושר שבהן האדם דבק בה'

הגות בפרשה

בראש חודש סיוון באו ישראל ועמדו כנגד הר סיני. התורה מציינת זאת באופן מיוחד, ומהתבוננות בפסוקים נראה שאכן קבלת הברית נעשתה ביום הזה, ואילו למתן תורה הייתה תכלית אחרת

הגות בפרשה

העלאת עצמות יוסף נזכרת בד בבד עם היציאה ממצרים, והיא אף נעשית על ידי משה. עיון בפסוקים מגלה שלולי צוואת יוסף להעלות את עצמותיו, לא היה משה מצליח להוציאם ממצרים

הגות בפרשה

מדוע ה' אינו מעמיד בפני פרעה דרישה לשחרר את ישראל לחלוטין, אלא רק לשלוח אותם לשלושה ימים במדבר?

הגות בפרשה

מטה משה נקרא גם 'מטה האלוקים'. מהו תפקיד המטה, מה הוא מסמל ומדוע היה זקוק לו משה לצורך עשיית האותות

הגות בפרשה

משה מסרב להנהיג את ישראל. סירובו לא מעיד על ענווה בלבד. מאחורי הסירוב מונחת הבנה שהנהגת עם ישראל צריכה להיות על ידי מי שיכול לרדת אל העם ולהבין את שפתו. והקב"ה, כפי הנראה, מסכים עם הנחה זו

הגות בפרשה

גם יעקב וגם יוסף משביעים על ערש דווי שלא ישאירו אותם במצרים, אלא שיעקב מבקש להיקבר עם אבותיו ואילו יוסף מבקש שיעלו את עצמותיו לארץ ישראל. התבוננות בהבדלים אלו תלמד על המטרות השונות שהם ביקשו להשיג

הגות בפרשה

יעקב רוצה לרדת למצרים אך הוא עוצר בבאר שבע. על הדילמה שלו, האם להמשיך למצרים כמו סבו אברהם או להישאר בארץ כאביו יצחק, הוא נענה: 'אל תירא מרדה מצרימה'

הגות בפרשה

אחי יוסף נמנעו משתיית יין מאז מכירתו, מה גרם להם לשתות יין לשוכרה עם משנה למלך מצרים?

הגות בפרשה

שני זוגות תאומים בחומש בראשית: פרץ וזרח שניהם צדיקים, ואילו יעקב ועשו לא. ההבדל ביניהם טמון בשמות השונים שהם מקבלים בלידתם

הגות בפרשה

תכונותיו של עשו הועידו לו תפקיד חשוב בתיקון העולם, אולם הכול תלוי בשאלה אחת: מה יגבר, השם עשו או השם אדום?

הגות בפרשה

יעקב ולבן מגדירים ביניהם גבולות ולא כורתים ברית שלום, בניגוד לבריתות אברהם ויצחק עם הפלשתים, ללמדך שעם מי שמבקש לעקור את הכל אי אפשר להתיידד אלא רק להפריד כוחות

הגות בפרשה

אברהם רוצה שיצחק יינשא וינחל את הארץ. תשובת אברהם לשאלת אליעזר, האם להוציא את יצחק לחוצה לארץ, מלמדת אותנו שההשתקעות בחוצה לארץ טומנת בחובה סכנה גדולה יותר אפילו מסכנת ההתבוללות עם נשות כנען

הגות בפרשה

יצחק וישמעאל מייצגים שתי דרכים בהפצת האמונה בעולם. האחד בדרך של הכנעה ושפלות והאחר בדרך כוחנית ואלימה, כל אחד בהתאם למה שצרבה בו אמו

הגות בפרשה

חז"ל משבחים את אברהם שהיה הולך בצדקו מאליו, בניגוד לנח שהיה צריך סעד לתומכו. מאברהם אבינו, שסלל את דרכו בהתבוננות עצמאית, עלינו ללמוד לברר מה חובתנו האישית בעולמנו שלנו ולא להסתפק בציות ובחיקוי

הגות בפרשה

המבול נקרא על שמו של נח משום שהוא לא התפלל על בני דורו, ואף לא השתדל להשיבם בתשובה. אברהם העברי, לעומתו, יחד עם זאת שהוא שומר על עמדתו העצמאית כשכל העולם מעבר אחר, לוקח אחריות על בני דורו ואינו מסתגר מפניהם
דילוג לתוכן