פשוט לחנך - אחוות תורה - קהילות לחרדים בעולם המעשה https://www.achvat.co.il/category/פשוט-לחנך/ קהילות לחרדים בעולם המעשה Fri, 15 Nov 2024 02:28:43 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.7 https://www.achvat.co.il/wp-content/uploads/2023/01/לוגו-אחוות-תורה-05-150x150.png פשוט לחנך - אחוות תורה - קהילות לחרדים בעולם המעשה https://www.achvat.co.il/category/פשוט-לחנך/ 32 32 על שלושה דברים החינוך עומד https://www.achvat.co.il/%d7%a2%d7%9c-%d7%a9%d7%9c%d7%95%d7%a9%d7%94-%d7%93%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%97%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%9a-%d7%a2%d7%95%d7%9e%d7%93/ Fri, 15 Nov 2024 02:28:43 +0000 https://www.achvat.co.il/?p=7860 חינוך ילדים בימינו צריך להתמקד בשלושה מעגלים חיוניים: לימוד תורה ומקצועות נלווים, חינוך ערכי-חברתי ורווחה נפשית

הפוסט על שלושה דברים החינוך עומד הופיע לראשונה ב-אחוות תורה.

]]>
הורים יקרים,

בעשרות השנים האחרונות אנו עדים לשינוי משמעותי בתפיסת החינוך במוסדות החינוך. בעוד שבעבר התמקדנו בעיקר בלימוד טכני של תחומי הידע התורניים והכלליים – שהיו הבסיס והיסוד להכנה לחיים – ואת שאר הדברים עשינו ״על הדרך״ או באמצעות דוגמה אישית בלבד, היום אנו מבינים שעלינו להתייחס לשלושה מעגלים שלמים בחינוך ילדינו: למידה, חינוך ערכי-חברתי, ורווחה נפשית.

המעגל הראשון הוא הלמידה – לימוד התורה והמקצועות הנלווים (המהווים עזר לתורה ולחיים של תורה עם דרך ארץ).

חז”ל לימדונו “אם אין קמח אין תורה”, וכך גם להפך – אם אין כלים ללמידה, קשה לרכוש את הידע הנדרש. כיום אנו יודעים שלכל ילד סגנון למידה משלו, וחשוב להתאים את דרכי ההוראה ליכולותיו. ילד שמתקשה בלימודיו אינו בהכרח “חלש”, אלא ייתכן שפשוט זקוק לגישה שונה או לכלים מותאמים שדרכם יוכל להצליח.

המעגל השני שחשיבותו הולכת וגדלה ובשנים האחרונות עובר מלהיות ״תוסף מזון״ ל״מנה העיקרית״ הוא החינוך החברתי-ערכי.

בעולם שבו הניסיונות מתרבים והאתגרים גדלים, לא די בהעברת ידע. עלינו לצייד את ילדינו בכלים מוטיבציוניים להניע את עצמם למקומות הטובים והנכונים. כלים אלו נועדו להטמעת הערכים אצל הילדים בנפשם (רצון) ובחיי היום-יום (סדירות), במיומנויות כלליות וחברתיות, בכלים להתמודדות עם אתגרים, וביכולת לקבל החלטות נכונות (ועוד).

בתחום זה חשוב לנהוג כמאמר החכם באדם “חנוך לנער על פי דרכו”. עלינו לסייע לכל ילד למצוא את דרכו הייחודית בעבודת ה’ ובחיים בכלל וזהו מסע חינוכי. חלק מהתוצר החינוכי הוא כמובן יצירת הזהות והשייכות של הילד כחלק מעם, חברה, קהילה ומשפחה.

המעגל השלישי, שחשיבותו גדולה מאוד, הוא הרווחה הנפשית.

ילד שאינו מרגיש בטוח ומוגן, או שמתמודד עם קשיים רגשיים, יתקשה להתרכז בלימודיו ולהתפתח כראוי. הרווחה הנפשית ובתוכה תחושת הביטחון של הילד והתמיכה אותה הוא מקבל בעת הצורך היא תנאי בסיסי להצלחה בכל התחומים.

כהורים, תפקידנו לתמוך בכל שלושת המעגלים הללו. כיצד נעשה זאת?

ראשית, עלינו להיות קשובים לצרכי ילדינו בכל אחד מהתחומים. ילד שמתקשה בלימודים זקוק לא רק לשיעורי עזר, אלא גם לחיזוק הביטחון העצמי שלו. ילד שמתמודד עם אתגרים חברתיים זקוק להכוונה ולכלים, ולא רק לעצות.

שנית, חשוב ליצור שיתוף פעולה הדוק עם הצוות החינוכי. המחנך, היועץ החינוכי, והמורים המקצועיים – כולם שותפים לדרך. כשיש תקשורת פתוחה ושיתוף פעולה, קל יותר לזהות אתגרים ולתת מענה מתאים.

לבסוף, עלינו לזכור שכל ילד הוא עולם ומלואו. מה שמתאים לאחד לא בהכרח מתאים לאחר ולעיתים אפילו עלול להזיק. עלינו להיות גמישים בגישתנו ולהתאים את התמיכה שלנו לצרכים הייחודיים של כל ילד.

בשבוע הבא נתמקד באופן מעשי בדרכים לחיזוק כל אחד מהמעגלים הללו גם בבית. בינתיים, אני מזמין אתכם להתבונן בילדיכם ולחשוב – האם הוא מקבל מענה מספק בכל אחד מהתחומים?

בהצלחה!

הפוסט על שלושה דברים החינוך עומד הופיע לראשונה ב-אחוות תורה.

]]>
מיומנויות לחיים תקינים – חלק ב’: קומה שנייה בבניין האישיות https://www.achvat.co.il/%d7%9e%d7%99%d7%95%d7%9e%d7%a0%d7%95%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%aa%d7%a7%d7%99%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%97%d7%9c%d7%a7-%d7%91-%d7%a7%d7%95%d7%9e%d7%94-%d7%a9%d7%a0%d7%99/ Fri, 08 Nov 2024 09:26:32 +0000 https://www.achvat.co.il/?p=7843 הורים יקרים, בטור הקודם עסקנו במיומנויות הבסיסיות החיוניות לחיים תקינים. הפעם נתקדם לשלב הבא: המיומנויות המתקדמות שנבנות על גבי היסודות הללו. פיתוח מיומנויות מתקדמות מצריך התנסות מעשית והתמודדות עם אתגרים מורכבים יותר ולשם נחתור בטור הזה. המיומנויות המתקדמות תהליך קבלת החלטות מושכלת כולל זיהוי הבעיה, ניתוח מידע, שקילת חלופות והשלכותיהן, וקבלת החלטה מאוזנת. ניהול משימה […]

הפוסט מיומנויות לחיים תקינים – חלק ב’: קומה שנייה בבניין האישיות הופיע לראשונה ב-אחוות תורה.

]]>
הורים יקרים,

בטור הקודם עסקנו במיומנויות הבסיסיות החיוניות לחיים תקינים. הפעם נתקדם לשלב הבא: המיומנויות המתקדמות שנבנות על גבי היסודות הללו. פיתוח מיומנויות מתקדמות מצריך התנסות מעשית והתמודדות עם אתגרים מורכבים יותר ולשם נחתור בטור הזה.

המיומנויות המתקדמות

תהליך קבלת החלטות מושכלת כולל זיהוי הבעיה, ניתוח מידע, שקילת חלופות והשלכותיהן, וקבלת החלטה מאוזנת.

ניהול משימה מתחיל בתכנון ארוך טווח (נתחיל בשבועי). יש לחלק משימות לשלבים לפי זמנים, להעריך משאבים, לבצע מעקב והתאמות, ולהוביל לסיום מוצלח.

חשיבה רפלקטיבית היא כנראה המיומנות החשובה ביותר כיום. היא כוללת התבוננות פנימית, זיהוי דפוסים, הבנת קשרי סיבה-תוצאה, והסקת מסקנות חיוביות ליישום עתידי.

עבודת צוות מתבססת על שיתוף פעולה, חלוקת תפקידים, תקשורת יעילה, פתרון קונפליקטים ופיתוח מנהיגות.

דרכי הקניה והטמעה

פיתוח המיומנויות מתבצע במספר מישורים: למידה התנסותית: יצירת הזדמנויות מעשיות לעשייה, מתן אחריות על פרויקטים ועידוד יוזמות אישיות תוך ליווי הורי או מקצועי – חשוב לעודד את הילד להתייעץ עם אנשי מקצוע כשנדרש. שילוב משימות משפחתיות: תכנון אירועים משפחתיים, ניהול תקציב אישי (דמי כיס), ארגון טיולים ופעילויות, או אחריות על פרויקט ביתי. מעורבות קהילתית: התנדבות, השתתפות ביוזמות חברתיות, עזרה הדדית וקבלת תפקידים משמעותיים. השקעה בתרגול: משחקי תפקידים, ניתוח מקרים (כמו תכנון תקציב או אירועים), ולמידה מניסיון אחרים.

פיתוח המיומנויות מתבצע במספר מישורים מקבילים:

ראשית, דרך למידה התנסותית: יצירת הזדמנויות מעשיות לעשייה בפועל, מתן אחריות למתבגר על פרויקטים ועידוד יוזמות אישיות של המתבגר תוך ליווי הורי ו/או מקצועי בעת הצורך – כדאי להשקיע בזה – ילד צריך לקבל מכם דחיפה לדעת להתייעץ עם אנשי מקצוע כשצריך, בדיוק כמו שאתם עושים זאת (עם רב, יועץ משכנתאות, שמאי, וכו’).

שנית, באמצעות שילוב משימות משפחתיות כמו תכנון אירועים משפחתיים על ידי הילדים, ניהול תקציב אישי (דמי כיס), ארגון טיולים ופעילויות למשפחה ולכיתה, או אחריות על פרויקט ביתי לבחירת הילד.

שלישית, דרך מעורבות קהילתית הכוללת התנדבות מאורגנת, השתתפות ביוזמות חברתיות, עזרה הדדית וקבלת תפקידים משמעותיים.

רביעית, השקעה בתרגול באמצעות סימולציות, צרו משחקי תפקידים, בצעו ניתוח מקרים של סיטואציות אפשריות (למשל: נגמר התקציב בתכנון יום הולדת לאחד האחים הקטנים), תרגלו סיטואציות שדורשות התנסות (למשל: בניית תקציב), ועודדו את הילדים ללמידה מניסיון אחרים.

אתגרים והתמודדות

העבודה על פיתוח מיומנויות מלווה במספר אתגרים משמעותיים:

1. התמודדות עם חשש מכישלון: באמצעות יצירת סביבה בטוחה לניסוי בלי האשמות, הדגשת הלמידה מטעויות, חיזוק הביטחון העצמי באמצעות פידבקים על ההשקעה וכמובן – מתן גיבוי ותמיכה ברגעים קשים.

2. התמודדות עם מורכבות המשימות: באמצעות פירוקן לשלבים קטנים והדרגתיים, ליווי צמוד בהתחלה והגדלה הדרגתית של האתגר. וגם – חגיגת הצלחות ביניים.

3. התמודדות עם קושי בהתמדה: באמצעות הצבת יעדים ריאליים תלויי גיל והתפתחות, מעקב ותיעוד התקדמות, יצירת מערכת תמריצים ומתן שותפות בקביעת המטרות

עקרונות מנחים להורים

חשוב לפעול תוך התמקדות בשלושה מישורים עיקריים. המישור הראשון הוא ההתאמה האישית, המתבטאת בעיקרון של “חנוך לנער על פי דרכו”. זה כולל זיהוי נטיות אישיות, בחירת אתגרים מתאימים והתחשבות בקצב האישי של כל ילד. המישור השני הוא הליווי ההורי או המקצועי, הכולל הדרכה צמודה בתחילת הדרך, מתן משוב בונה תוך כדי התהליך, זיהוי מוקדם של קשיים והתייעצות עם מומחים כשהדבר נדרש. המישור השלישי הוא שיתוף הפעולה המשפחתי, המתבטא בחלוקת אחריות נכונה, יצירת מערכת תמיכה הדדית (למשל סבב שבו כל אחד משתף את האחרים בקושי) ועידוד למידה משותפת.

סימני התקדמות חיוביים

ניתן לזהות התקדמות משמעותית בשלושה תחומים מרכזיים. בתחום העצמאות, נראה יותר יוזמות אישיות, קבלת אחריות על תחומים, חיפוש אתגרים חדשים וקבלת החלטות עצמאית. בתחום הבגרות הרגשית, נבחין ביצירת יכולת הוויסות העצמי, התמודדות טובה יותר עם תסכולים, פיתוח המודעות העצמית ועלייה ברמת האמפתיה לאחרים. בתחום המיומנויות החברתיות, נראה שיפור באפקטיביות התקשורת, ביכולת לעבוד בצוות, בביטויי מנהיגות טבעית ובפתרון קונפליקטים ביתר קלות וב”זרימה”.

לסיכום:

פיתוח מיומנויות הוא שלב חיוני בהכנת ילדינו לחיים עצמאיים המשלבים תורה ודרך ארץ. עלינו לפתח בילדינו את היכולת להתנהל בחברה, להוביל ולהשפיע לטובה.

המלצות מעשיות: התחילו מוקדם ככל האפשר; בנו תכנית הדרגתית; שתפו את הילדים בתהליך; היו סבלניים ועקביים; חגגו הצלחות והתקדמות.

בהצלחה!

הפוסט מיומנויות לחיים תקינים – חלק ב’: קומה שנייה בבניין האישיות הופיע לראשונה ב-אחוות תורה.

]]>
מיומנויות לחיים תקינים חלק א’: היסודות להצלחה https://www.achvat.co.il/%d7%9e%d7%99%d7%95%d7%9e%d7%a0%d7%95%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%aa%d7%a7%d7%99%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%97%d7%9c%d7%a7-%d7%90-%d7%94%d7%99%d7%a1%d7%95%d7%93%d7%95%d7%aa/ Thu, 31 Oct 2024 14:52:42 +0000 https://www.achvat.co.il/?p=7742 הורים יקרים, בעולם המשתנה במהירות, הצלחה בחיים אינה תלויה רק בידע או בכישרון טבעי. היא נשענת במידה רבה על מיומנויות חיים – אותן יכולות בסיסיות המאפשרות לנו להתנהל באופן מיטבי בעולם. למה דווקא עכשיו? בעבר, ילדים רכשו מיומנויות חיים באופן טבעי דרך השתתפות פעילה בחיי המשפחה והקהילה. כיום, כשהמציאות מורכבת יותר וזמן ההורים מוגבל, יחד […]

הפוסט מיומנויות לחיים תקינים חלק א’: היסודות להצלחה הופיע לראשונה ב-אחוות תורה.

]]>
הורים יקרים,

בעולם המשתנה במהירות, הצלחה בחיים אינה תלויה רק בידע או בכישרון טבעי. היא נשענת במידה רבה על מיומנויות חיים – אותן יכולות בסיסיות המאפשרות לנו להתנהל באופן מיטבי בעולם.

למה דווקא עכשיו?

בעבר, ילדים רכשו מיומנויות חיים באופן טבעי דרך השתתפות פעילה בחיי המשפחה והקהילה. כיום, כשהמציאות מורכבת יותר וזמן ההורים מוגבל, יחד עם שינויים גדולים בצורת החיים (מסכים, חוסר תנועה, ועוד), ובמקביל עלייה בחשיבות של המיומנויות ביחס לידע, עלינו לפעול באופן מכוון לפיתוח מיומנויות אלו.

הדבר נכון במיוחד בחברה שלנו, שבה לעיתים קרובות הדגש על למידה ושינון והתפעלות מ״עילויים״ עלולים לבוא על חשבון פיתוח כישורי חיים בסיסיים שיפגעו במתבגר בהתנהלותו כאבא, כבן-זוג. ועוד.

הבשורה הטובה היא שכיום הידע בנושא פיתוח מיומנויות הולך ומתרחב ולכן יש לנו כלים להבין יותר מה ילדים צריכים, אלו רכיבים אנו נדרשים לפתח בתוך תהליך של בניית מיומנויות, ואנחנו אף יודעים היום כיצד לעשות את זה באופן יעיל.

נתחיל בכמה מיומנויות בסיסיות ונפרט את הרכיבים המרכזיים בהן:

ניהול זמן: [1] תכנון סדר יום [2] קביעת סדרי עדיפויות [3] עמידה בלוחות זמנים [4] איזון בין מטלות שונות.

אחריות אישית: [1] דאגה לחפצים אישיים [2] עמידה בהתחייבויות [3] ביצוע מטלות עד הסוף [4] לקיחת אחריות על טעויות.

תקשורת בינאישית: [1] הקשבה פעילה [2] הבעת רגשות ודעות [3] התנהלות מכבדת [4] פתרון קונפליקטים.

ארגון וסדר: [1] ארגון סביבת העבודה/לימודים [2] שמירה על ניקיון [3] תחזוקת ציוד [4] מעקב אחר משימות.

כיצד מפתחים מיומנויות אלו?

מודלינג: הדגמה אישית של התנהגויות רצויות, שיתוף בתהליכי קבלת החלטות שלנו כהורים וכמורים והסבר על דרכי התמודדות שלנו עם האתגרים.

תרגול מעשי: מתן משימות מותאמות גיל, ליווי והדרכה צמודים בתחילת התהליך והגברה הדרגתית של עצמאות (בהתחלה נגיד מתי ואיך ולאט לאט ניתן מרחב ב״איך״ וב״מתי״ וכו׳).

משוב ועידוד: חיזוק חיובי על מאמץ והתקדמות, מתן משוב בונה על טעויות וזיהוי והדגשת הצלחות.

יצירת שגרות: קביעת זמנים קבועים למשימות (ישנה טענה לפיה כל דבר שאדם עושה 21 פעמים ברצף מתחיל להתקבע כרוטינה), בניית מערכת כללים ברורה של מה חשוב ממה ויצירת רוטינות יומיות.

אתגרים נפוצים ודרכי התמודדות

התמודדות מול חוסר מוטיבציה: קישור המיומנות לתחומי עניין שממילא נעשים או חשובים בעיני הילד (למשל: ניהול זמן יאפשר לילד יותר זמן לנגן), יצירת מערכת תגמול הגיונית ומידתית (בשלבים הראשונים עד לביסוס המיומנות, לתת עוד תגמול חיצוני), הדגשת התועלת המעשית דרך מחמאות ורפלקציה תוך כדי התהליך.

התמודדות עם קושי בהתמדה: פירוק משימות למרכיבים קטנים והתקדמות הדרגתית, קביעת יעדים ברי השגה וחגיגת הצלחות קטנות.

התמודדות עם התנגדות טבעית ואנושית לשינויים: הסברה מותאמת גיל ומרגיעה יכולה להפחית התנגדות; ⁠הדגשה של כל מה שלא משתנה יחד עם קבלת האחריות החדשה; שיתוף בתהליך התכנון והחשיבה וגמישות בדרכי היישום עד כמה שניתן.

טיפים מעשיים להורים

התחילו בהדרגה: בחרו מיומנות אחת לתקופה, התקדמו בקצב המתאים לילד והיו סבלניים לתהליך.

שמרו על עקביות: הציבו ציפיות ברורות, אכפו כללים באופן עקבי ותנו דוגמה אישית.

צרו סביבה תומכת: ארגנו את הבית באופן מותאם שיקל על ההתמודדות, ספקו כלים מתאימים (למשל: שעון לניהול זמן), אפשרו מרחב לטעויות והפחיתו אנרגיות שליליות סביב התהליך.

שתפו פעולה עם המסגרת החינוכית: תאמו ציפיות עם המחנכים והמורים, שתפו אותם בהתקדמות ואתגרים ובקשו תמיכה וסיוע כשנדרש.

לסיכום, פיתוח מיומנויות הוא תהליך מתמשך הדורש סבלנות והתמדה אך זה הנחת הכי קל שתצליחו להשיג במאמץ סביר. בטור הבא נעמיק במיומנויות מתקדמות יותר ונראה כיצד ניתן לעזור לילדינו לפתח אותן בצורה יעילה.

בהצלחה

הפוסט מיומנויות לחיים תקינים חלק א’: היסודות להצלחה הופיע לראשונה ב-אחוות תורה.

]]>
התמודדות עם חרם חברתי: מדריך מקיף להורים ומורים https://www.achvat.co.il/%d7%94%d7%aa%d7%9e%d7%95%d7%93%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%9d-%d7%97%d7%a8%d7%9d-%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%aa%d7%99-%d7%9e%d7%93%d7%a8%d7%99%d7%9a-%d7%9e%d7%a7%d7%99%d7%a3-%d7%9c%d7%94%d7%95%d7%a8%d7%99/ Fri, 11 Oct 2024 14:42:12 +0000 https://www.achvat.co.il/?p=7764 איך ניתן לזהות, למנוע ולהתמודד עם חרם חברתי באופן אפקטיבי? טור שיש בו גם מעט חשבון נפש

הפוסט התמודדות עם חרם חברתי: מדריך מקיף להורים ומורים הופיע לראשונה ב-אחוות תורה.

]]>
חרם חברתי הוא תופעה מצערת ומאתגרת שמשפיעה על ילדים רבים במערכת החינוך. ילדים רבים סובלים סבל רב וחווים מצוקה ברמות הגבוהות ביותר מתוך מצבים של חרם בגילאי הילדות והנערות.

הכאב שלנו כהורים, כשילדנו (או אנחנו בעבר) חווים חרם כזה, הוא עצום. גם הצוותים החינוכיים לא יודעים ברוב המקרים מה לעשות במקרים אלו, ויש החוששים שכל התערבות רק תסבך את המצב. אז איך ניתן לזהות, למנוע ולהתמודד עם חרם חברתי באופן אפקטיבי?

מהו חרם חברתי?

חרם חברתי מתרחש כאשר קבוצה מחליטה להדיר או לבודד ילד מסוים. זו צורה של אלימות חברתית שיכולה להתבטא במגוון דרכים: התעלמות מוחלטת מהילד המוחרם, הפצת שמועות אמיתיות או שקריות בגנותו, מניעת השתתפות בפעילויות חברתיות, לעג ופגיעה מילולית, שימוש ברשתות חברתיות או בפלטפורמות חוץ בית ספריות להמשך החרם גם מחוץ לכותלי בית הספר.

חשוב להבין שחרם יכול להיות גלוי או סמוי, ולעתים קרובות הוא מתפתח בהדרגה. לכן, ערנות מתמדת מצד ההורים והמורים היא קריטית. בנוסף, שני הצדדים מנסים לעיתים להסתיר אותו או “להקטין” אותו. המחרימים מנסים להצדיק את מעשיהם בכל דרך אפשרית (כולל לעיתים צידוקים “תורניים”), והמוחרם מתבייש מהמצב אליו הגיע וחושש לבקש סיוע עד שהמצב מחמיר.

הנה כמה שלבים חשובים בהתמודדות מול חרם חברתי:

זיהוי סימנים מוקדמים

שינויים בהתנהגות

הימנעות מפעילויות חברתיות: למשל, ילד שתמיד אהב לשחק כדורגל בהפסקות פתאום מעדיף להישאר בכיתה, בגיל הנעורים מצבים אלו יכולים למנוע מילד להגיע למוסד החינוכי כדי לא להתעמת עם החרם.

ירידה פתאומית בביצועים לימודיים: כשילד מוטרד חברתית, יכולת הריכוז שלו נפגעת. הוא מאוים ומחפש מאיפה תגיע הפגיעה הבאה.

שינויים קיצוניים במצב הרוח: עצבנות יתר, עצבות או התכנסות פנימה.

תלונות על כאבי בטן או ראש תכופים, במיוחד בבקרים לפני הליכה לבית הספר. זהו ניסיון להימנע מהמפגש, או תגובה חרדתית אמיתית.

תקשורת פתוחה

עודדו שיחות יומיומיות על חוויות בית הספר: “מה היה הדבר הכי טוב שקרה היום? ומה הכי פחות טוב?”

הקשיבו בתשומת לב לרמזים על קשיים חברתיים: לעתים ילדים לא יאמרו במפורש שהם סובלים מחרם, אך ירמזו על כך.

שימו לב לשינויים בשפת הגוף ובטון הדיבור כשמדברים על נושאים חברתיים.

יצירת סביבה תומכת בבית

טפחו אווירה של אמון ופתיחות: הקפידו על זמן איכות משפחתי ללא הסחות דעת.

הדגישו את חשיבות הקבלה והכלת האחר: ספרו סיפורים אישיים על התמודדות עם קשיים חברתיים.

חזקו את הביטחון העצמי של הילד: עודדו תחביבים וכישרונות, והדגישו את הערך הייחודי של כל אדם.

למדו את הילדים על חשיבות הגבולות בחברות: “חבר טוב הוא מי שמכבד אותך ואת הרצונות שלך”.

יצירת סביבה תומכת בכיתה (למחנכים):

קבעו כללים ברורים נגד אפליה וחרם: נסחו “כללי התנהגות” בשיתוף התלמידים.

עודדו פעילויות המקדמות שיתוף פעולה וגיבוש חברתי: למשל, פרויקטים קבוצתיים שמערבבים את ההרכבים החברתיים הרגילים.

הטמיעו תכניות לפיתוח כישורים חברתיים: שיעורי “שעת מחנך” שבועיים יכולים לסייע רבות למרקם החברתי.

צרו “פינת עושה שלום” בכיתה: מקום שבו תלמידים יכולים לפתור קונפליקטים בצורה מכבדת ומונחית.

התערבות אפקטיבית

להורים ומורים יחד – גישה מערכתית

שתפו פעולה בין הבית לבית הספר: כהורים וכמורים – קיימו פגישות קבועות של הורים והצוות החינוכי. הגיעו לאסיפות הורים. שאלו על מצבו החברתי והרגשי של הילד בבית ובמוסד (בהתאמה).

במקרה של התחלה של חרם – ערבו את היועץ החינוכי והצוות הטיפולי: הם יכולים לספק תובנות מקצועיות ואסטרטגיות התערבות מותאמות.

שבו יחד (הורים וצוות חינוכי) על תכנית התערבות מותאמת אישית: הגדירו יעדים ברורים ובדקו התקדמות באופן שוטף.

למורים – טיפול בשורש הבעיה

זהו יחד עם ההורים את הגורמים לחרם: האם מדובר בקנאה? פחד מהשונה? חוסר הבנה?

עבדו על פיתוח אמפתיה בקרב כלל התלמידים: השתמשו בסימולציות ומשחקי תפקידים.

למדו את הילדים כלים לפתרון קונפליקטים: הציגו מודל של “גישור עמיתים”.

התמודדו עם “מנהיגים שליליים”: זהו את מובילי החרם או את אלו שלצידם (לא בזמן בו הם מתגוננים על מעשה רע שהם עשו) וערבו אותם בפתרון הבעיה.

בניית חוסן נפשי

להורים – העצמת הילד המוחרם

עודדו פיתוח תחביבים וכישרונות אישיים: זה יכול לחזק את הביטחון העצמי ולספק מקורות תמיכה חלופיים.

למדו את הילד אסטרטגיות להתמודדות עם לחץ חברתי: טכניקות נשימה, או מנטרות חיוביות (“אף אחד לא יצליח ‘ללחוץ לי על הכפתור'”) יכולות לסייע.

חזקו את הזהות האישית והערך העצמי: עזרו לילד לזהות את החוזקות שלו ולהתגאות בהן, גם אם במעגלים אחרים כמו משפחה מורחבת או משפחה גרעינית.

ספקו כלים להתמודדות עם בריונות: למדו טכניקות של אסרטיביות ותקשורת בטוחה.

הרחבת מעגלים חברתיים

עודדו השתתפות בחוגים ופעילויות מחוץ לבית הספר: זה יכול לספק הזדמנויות ליצירת קשרים חדשים.

סייעו ביצירת קשרים חברתיים חדשים: ארגנו מפגשים עם ילדים בעלי תחומי עניין דומים.

טפחו מיומנויות חברתיות דרך משחקי תפקידים: תרגלו סיטואציות חברתיות שונות בסביבה בטוחה (תירגול בבית עם האחים של סיטואציות הוא כלי נהדר שניסיתי רבות).

שקלו חונכות אישית: לעתים, ילד בוגר יותר יכול לשמש כמודל חיובי ומקור תמיכה

לסיכום, חרם חברתי הוא אתגר מורכב, אך באמצעות שיתוף פעולה בין הורים, מורים וצוות בית הספר, ניתן ליצור סביבה בטוחה ומכילה לכל הילדים. עלינו לזכור את דברי חז”ל: “כל ישראל ערבים זה לזה”, ולפעול ברוח זו.

המאבק בחרם חברתי הוא לא רק אחריותם של המוחרמים או של הצוות החינוכי. זוהי משימה קהילתית המצריכה מעורבות של כל הגורמים – הורים, מורים, תלמידים והנהלת בית הספר. רק באמצעות גישה הוליסטית ומקיפה נוכל ליצור בעז”ה שינוי אמיתי ובר-קיימא.

גילוי נאות: הכותב חווה חרם חברתי שבעטיו הוא נשמט מהתלמוד תורה למשך כמעט שנה וחצי.

הפוסט התמודדות עם חרם חברתי: מדריך מקיף להורים ומורים הופיע לראשונה ב-אחוות תורה.

]]>
חינוך לתפילה: מהיומיום ועד הימים הנוראים – חלק ב’ https://www.achvat.co.il/%d7%97%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%9a-%d7%9c%d7%aa%d7%a4%d7%99%d7%9c%d7%94-%d7%9e%d7%94%d7%99%d7%95%d7%9e%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%95%d7%a2%d7%93-%d7%94%d7%99%d7%9e%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%a0%d7%95%d7%a8%d7%90-2/ Wed, 02 Oct 2024 12:20:44 +0000 https://www.achvat.co.il/?p=7557 בשבוע שעבר למדנו על אסטרטגיות מעשיות לחינוך ילדים לתפילה משמעותית, במיוחד בהקשר של הימים הנוראים. הטור התמקד בשלושה נושאים עיקריים: כיצד להסביר את משמעות התפילה לילדים, איך ליצור חוויה נעימה סביב התפילה, ואיך להתמודד עם האתגרים המיוחדים של תפילות ראש השנה ויום כיפור. השבוע נדון בדרכים שבהן מבוגרים יכולים להוות מודל חיובי, ונסקור שיטות להתאמת […]

הפוסט חינוך לתפילה: מהיומיום ועד הימים הנוראים – חלק ב’ הופיע לראשונה ב-אחוות תורה.

]]>
בשבוע שעבר למדנו על אסטרטגיות מעשיות לחינוך ילדים לתפילה משמעותית, במיוחד בהקשר של הימים הנוראים.

הטור התמקד בשלושה נושאים עיקריים: כיצד להסביר את משמעות התפילה לילדים, איך ליצור חוויה נעימה סביב התפילה, ואיך להתמודד עם האתגרים המיוחדים של תפילות ראש השנה ויום כיפור.

השבוע נדון בדרכים שבהן מבוגרים יכולים להוות מודל חיובי, ונסקור שיטות להתאמת החינוך לתפילה לגילאים שונים, מילדות ועד בגרות, תוך דגש על פיתוח הבנה ומוטיבציה פנימית לתפילה.

אז איך מבוגרים יכולים להיות דוגמה טובה?

להראות שהתפילה חשובה: הקפידו להגיע בזמן לתפילות. נסו לא לדבר דברים לא קשורים בבית הכנסת. הסבירו לילדים מראש שיש זמן שבו אתם לא רוצים לדבר וקבעו איתם ״שפה״ לזמן הזה.

לשתף בחוויות מהתפילה: דברו בארוחת שבת על מה שהרגשתם בתפילה. ספרו לילדים על רגע מיוחד שהיה לכם בתפילה. תנו גם להם מקום לשתף אך המבוגרים ידברו ראשונים.

להתכונן יחד לתפילה: למדו יחד על משמעות התפילות לפני החגים. חשבו יחד על דברים שרוצים לבקש מה’ בתפילה.

להיות כנים לגבי הקשיים: אם קשה לכם להתרכז, ספרו על זה לילדים והסבירו איך אתם מתמודדים. הראו לילדים שגם אם קשה, אתם ממשיכים להתאמץ בתפילה.

התאמת החינוך לתפילה לפי גיל

חשוב לזכור שהדרך בה אנו מעודדים ילדים להתפלל צריכה להשתנות ולהתאים לגילם ולרמת ההתפתחות שלהם. הנה כמה הצעות לפי קבוצות גיל:

ילדים צעירים (גיל 3–7):

השתמשו בפרסים קטנים וממתקים כתמריץ להשתתפות בתפילה. למשל, תנו לילד סוכרייה קטנה או פרס קטן כשהוא מצליח לשבת בשקט במשך חלק מהתפילה.

הדגישו את החוויה החושית של התפילה – השירה, התנועות וכדומה. עודדו משחקי תפקידים, כמו “לשחק חזן” בבית. אם לילד קשה לשמור על כללי בית הכנסת, כדאי שלא להביאו בגילאים האלו.

ילדים בגיל בית ספר יסודי (גיל 8–12):

התחילו להדגיש יותר את הכללים והמשמעות של התפילה. הסבירו למה חשוב להתנהג בכבוד בבית הכנסת. עודדו אחריות, למשל על ידי מתן תפקידים בתפילה (כמו לפתוח את ארון הקודש).

השתמשו במערכת נקודות או “כרטיסי הצטיינות” במקום ממתקים. הציעו פרסים גדולים יותר לטווח ארוך, כמו טיול משפחתי מיוחד אם הילד מתמיד בתפילה לאורך זמן.

נערים אחרי בר מצווה (גיל 13 ומעלה):

העבירו יותר אחריות לנער, ברוח “ברוך שפטרני”. במקום להכריח, נהלו שיחות על משמעות התפילה והבחירה האישית.

עודדו חשיבה עצמאית, למשל על ידי שאלות כמו “מה המשמעות של תפילה זו בשבילך?”.

אפשרו לנער לבחור באיזה מניין להתפלל או איזה חלק מהתפילה הוא מעדיף.

הציעו ללמוד יחד נושאים מעמיקים יותר הקשורים לתפילה, כמו פירושים חסידיים או פירוש המילות.

תנו פרס על הכנת רשימה דיסקרטית של 10 דברים עליהם המתבגר רוצה להתפלל.

זכרו, המעבר בין הגישות הללו צריך להיות הדרגתי ומותאם לכל ילד. יש ילדים שעדיין זקוקים לעידוד מוחשי גם בגיל מאוחר יותר, ויש כאלה שמוכנים לאחריות גדולה יותר בגיל צעיר. ההורים מכירים את ילדיהם הכי טוב ויכולים להתאים את הגישה בהתאם.

חשוב גם לזכור שהמטרה הסופית היא לפתח אצל הילד רצון פנימי ואהבה לתפילה, לא רק ציות לכללים חיצוניים. לכן, בכל גיל, חשוב לשלב שיחות ורפלקציות על המשמעות והערך של התפילה בחיינו.

לסיכום, ללמד ילדים להתפלל זה תהליך ארוך שדורש הרבה סבלנות ויצירתיות. חשוב לזכור שכל ילד הוא מיוחד, ומה שעובד לאחד לא בהכרח יעבוד לשני. 

התפקיד שלנו כהורים ומחנכים הוא לתת לילדים את הכלים, הידע והסביבה הטובה שיעזרו להם ליצור קשר אישי ומשמעותי עם התפילה. זה לא תמיד קל, אבל כשרואים ילד מתפלל בשמחה ובהבנה ומרגיש מחובר לה׳, זו הרגשה נפלאה.

נסיים בברכה שתפילותנו יתקבלו ברצון לפני ה’ ונזכה לשנה טובה ומתוקה.

בהצלחה!

הפוסט חינוך לתפילה: מהיומיום ועד הימים הנוראים – חלק ב’ הופיע לראשונה ב-אחוות תורה.

]]>
חינוך לתפילה: מהיומיום ועד הימים הנוראים – חלק א’ https://www.achvat.co.il/%d7%97%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%9a-%d7%9c%d7%aa%d7%a4%d7%99%d7%9c%d7%94-%d7%9e%d7%94%d7%99%d7%95%d7%9e%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%95%d7%a2%d7%93-%d7%94%d7%99%d7%9e%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%a0%d7%95%d7%a8%d7%90/ Fri, 27 Sep 2024 10:54:38 +0000 https://www.achvat.co.il/?p=7509 תפילה היא חלק חשוב בחיי היהודי, כמו גשר שמחבר בינינו לבין הקדוש ברוך הוא. אבל איך מלמדים ילדים להתפלל באופן שיהיה משמעותי עבורם? איך עוזרים להם להרגיש חיבור אמיתי לתפילה, במיוחד בימים הנוראים כשהתפילות ארוכות והילדים עלולים להשתעמם?

הפוסט חינוך לתפילה: מהיומיום ועד הימים הנוראים – חלק א’ הופיע לראשונה ב-אחוות תורה.

]]>
בטור הזה נדבר על האתגרים שלנו כהורים ומחנכים, ונציע רעיונות מעשיים לעזור לילדים להתחבר לתפילה, כולל התייחסות מיוחדת לראש השנה ויום כיפור, וגם לילדים עם קשיי קשב וריכוז.

אז איך מתחילים לחנך לתפילה?

1. להסביר למה מתפללים

שוחחו עם הילדים (בהתאמה לגיל) על התפילה כשיחה עם ה’. למשל, “כשאנחנו מודים לה’ בבוקר, זה כמו לומר תודה לאבא ואמא על ארוחת בוקר טעימה”.

למדו יחד את משמעות המילים בתפילות הפשוטות, כמו “מודה אני” או “שמע ישראל”.

2. ליצור חוויה נעימה

בגיל הצעיר התחילו עם תפילות קצרות. לדוגמה, אפשר להתחיל רק עם “מודה אני” בבוקר. גם בהרגלים של תפילה בימים נוראים, עשו זאת באופן הדרגתי.

שירו יחד את התפילות עם מנגינות שהילדים אוהבים. למשל, שירו “אדון עולם” במנגינה מוכרת.

תנו לילדים תפקידים בתפילה ותפקידים בבית הכנסת עד כמה שניתן.

3. להראות דוגמה אישית

כשאתם מתפללים, עשו זאת ברצינות ובכוונה. הילדים לומדים מהמבוגרים סביבם.

ספרו לילדים על חוויות אישיות מהתפילה. למשל, “היום הודיתי לה’ על היום המוצלח, וזה גרם לי להרגיש שמח”. שימו לב שגם אם ביום יום אתם ״בולעים״ את התפילה מכורח הדחק, תקופת החגים היא זמן טוב לתת דוגמה אישית חיובית עם המסר: ״אבא ואמא תמיד משתדלים, אבל כשאנחנו יכולים, זה הדבר שהכי חשוב לנו״.

הימים הנוראים מעמידים בפנינו ובפני הילדים אתגר מיוחד. שעות רבות של תפילות ללא התחייבות לשעת סיום או שליטה של הפרט בסלסולי החזן. כיצד מתנהלים בתפילות אלו עם ילדים?

1. להתכונן מראש

דאגו שילדיכם מונחים במשמעות של ראש השנה ויום הכיפורים. למשל, “בראש השנה אנחנו מכתירים את ה’ למלך”. העמיקו בזה בזמן נעים ומתוך חוויה חיובית.

הכירו לילדים את השירים המיוחדים של החגים, כמו “אבינו מלכנו” או “ונתנה תוקף”. שירגישו בבית. שמעו קצת שירי ימים נוראים מעוררי רגש בנסיעות.

2. לחלק את התפילה ל”תחנות”

קבעו יעדים קטנים לאורך התפילה. למשל, “בוא נגיע יחד עד ‘המלך'”.

תנו פרס קטן או מחמאה כשמגיעים ל”תחנה”. זה יכול להיות אפילו חיוך גדול.

3. להשתמש בעזרים שעוזרים להבין

השתמשו במחזורים המיועדים לילדים או בספרים משלימים.

הכינו כרטיסיות עם הסברים קצרים ורקע על חלקי התפילה. למשל, כרטיסייה שמספרת את סיפורו של רבי אמנון ממגנצא שייסד את ״ונתנה תוקף”.

4. ליצור מקום נוח לילדים בבית הכנסת

אם אפשר, ארגנו חלק מהתפילה במקום מיוחד לילדים עם הסברים בשפתם.

הכינו פינה שקטה בבית הכנסת עם ספרים וצעצועים שקטים לילדים שצריכים הפסקה.

אחד האתגרים של הדור שלנו הוא הפרעות קשב למיניהן שתופסות את הילדים (והמבוגרים) גם בבית הכנסת. איך עוזרים לילדים עם קשיי קשב להתרכז בתפילה?

1. להתאים את הסביבה

מצאו מקום ישיבה שקט, רחוק מחלונות או דלתות שמסיחים את הדעת. תנו לילד משהו קטן לשחק בו ביד, כמו כדור רך או טבעת מסתובבת. זה יכול לעזור להתרכז.

2. לחלק את התפילה לחלקים קטנים

קבעו מטרות קטנות, כמו “בוא נתרכז בעמוד הזה”. הנהיגו הפסקות קצרות בין החלקים, אפילו אם זה רק לקום ולהתמתח או לצאת לכמה דקות.

3. להשתמש בדברים שרואים

סמנו חלקים בסידור עם מדבקות צבעוניות. תנו לילד סימנייה או אצבע מפלסטיק לעקוב אחרי המילים.

4. ללמד טכניקות פשוטות להירגע

למדו את הילד לקחת כמה נשימות עמוקות לפני התפילה או באמצעה.

בשבוע הבא נלמד על חשיבות הדוגמה האישית בחינוך לתפילה. נדון בדרכים בהן מבוגרים יכולים להוות מודל חיובי, כגון הקפדה על זמני תפילה, שיתוף חוויות רוחניות, והכנה משותפת לתפילות. נסקור גם שיטות להתאמת החינוך לתפילה לגילאים שונים, מילדות ועד בגרות, תוך דגש על פיתוח הבנה ומוטיבציה פנימית לתפילה.

בהצלחה!

הפוסט חינוך לתפילה: מהיומיום ועד הימים הנוראים – חלק א’ הופיע לראשונה ב-אחוות תורה.

]]>
הכרת אנשי המקצוע: רכז החינוך החברתי (הקהילתי-ערכי) | חלק 3 https://www.achvat.co.il/%d7%94%d7%9b%d7%a8%d7%aa-%d7%90%d7%a0%d7%a9%d7%99-%d7%94%d7%9e%d7%a7%d7%a6%d7%95%d7%a2-%d7%a8%d7%9b%d7%96-%d7%94%d7%97%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%9a-%d7%94%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%aa%d7%99-%d7%94%d7%a7%d7%94-3/ Fri, 20 Sep 2024 09:17:58 +0000 https://www.achvat.co.il/?p=7455 אתגרים ודגשים ייחודיים בתפקיד במערכת החינוך החרדית

הפוסט הכרת אנשי המקצוע: רכז החינוך החברתי (הקהילתי-ערכי) | חלק 3 הופיע לראשונה ב-אחוות תורה.

]]>
בשבוע שעבר עסקנו בתפקידי המפתח של רכז החינוך החברתי במערכת החינוך החרדית, כולל היותו מוביל ערכי, מתכנן ומבצע, מנחה צוות חינוכי, מקשר קהילתי, מפתח מנהיגות ומטמיע תכניות ארציות, תוך דגש על הובלת התפיסה הערכית-חברתית של בית הספר ויצירת מסגרת חינוכית מקיפה ומשמעותית.

השבוע נדבר על האתגרים הייחודיים והמורכבים שהוא מתמודד איתם במערכת החינוך החרדית.

אתגרים מרכזיים

1. איזון בין ערכים: התמודדות עם צורך בהטמעה של מגוון ערכים גדול וחשוב – מה שדורש יכולת קבלת החלטות ורתימה של הצוות לכיוון הנכון.

2. התאמה למגוון: יצירת פעילויות המתאימות למגוון רחב של תלמידים בגילאים שונים וברמות התפתחות שונות.

3. מגבלות משאבים: ניהול פעילויות רבות במסגרת זמן ותקציב מוגבלים. פעילות חברתית דורשת זמן וגמישות. בעולם הישיבות הרגיל – אין משבצת זמן פנויה, ונדרש לייצר. לבנות הסמינרים – יש בגרויות ששואבות את הקשב, וגם בגילאי היסודי היום מלא בלמידה פורמלית עד הרגע בו ההסעות יוצאות.

4. שיתוף פעולה: גיוס תמיכה מצד הצוות החינוכי (לעיתים גם ההנהלה), ההורים והקהילה לצורך תעדוף של החינוך על פני המחויבויות האחרות.

5. רלוונטיות: שמירה על עדכניות ורלוונטיות של התכנים לעולמם המשתנה של התלמידים.

דגשים מיוחדים במערכת החינוך החרדית:

1. שמירה על צביון: התאמת הפעילויות לערכי הקהילות מהן מגיעים התלמידים תוך כדי מתן הזדמנות למנהיגות והובלה לנוער.

2. רלוונטיות: גישור בין הרלוונטיות של תכנים המעניינים מתבגרים לבין העולם הרוחני-הערכי אליו המוסד מכוון (מתבגר דתי חי עם שתי זהויות הפכיות: זהות של מתבגר (כאוס, חוסר יציבות, אני במרכז), וזהות של דתי (אדוק, יציב, ובעל ערכים) אותה המוסד מנסה להנכיח.

3. טיפוח זהות ושייכות: העמקת הזהות והשייכות היהודית והחרדית דרך פעילויות חווייתיות ובירור ערכי אישי וקבוצתי.

4. חיבור לקהילה: יצירת קשרים הדוקים עם הקהילה וההורים של התלמידים ליצירת רצף חינוכי.

5. טיפוח ערכי חסד, התנדבות ומחויבות: הדגשת ערכים של אחריות, הוגנות וחסד במעגלים מתרחבים.

6. ערכים מול נורמות: דאגה לשמירה על איזון נכון בין חינוך לערכים אמיתיים, לבין חינוך לנורמות קהילתיות שאין להן בסיס רוחני/הלכתי (ויש להן מקום). כשהאיזון מופר והנורמות נהיות חשובות יותר מהערכים – הנשירה גוברת.

7. צמצום חוקים ונהלים: במוסד חינוכי לחוקים ולנהלים יש מקום בהגדרת הקווים האדומים, אך כאשר חושבים שהישועה החינוכית תבוא רק מהם, מתאכזבים. רכז חברתי ראוי מוביל חינוך עומק והבניית ערכים שיטתית על פני יצירת חוקים חדשים ומניע את המערכת וההנהלה לגישה הזו.

8. בעיית הזמן: נושא הזמן בעייתי מאוד במערכת החינוך החרדית, בעיקר הגברית, מכך שבמשך שנים, מתוך חשש לזמן ״שעמום״ (שמביא לידי חטא) מילאו את היום בלמידה פורמלית עד אין קץ, מה שמשאיר מעט מאוד זמן להתפתחות הנפש וצמיחה פנימית (וגם תסכול, נשירה סמויה והתמכרויות למי שאינו מסוגל ללמוד זמן רב כל כך). מכך נובע גם הקושי להפעיל באופן אפקטיבי תנועות נוער היות והנוער עסוק בלמידה (או ״ליד״ הלמידה) לאורך כל היום.

לסיכום, רכז החינוך החברתי הוא דמות מפתח בעיצוב דמותו הערכית והחברתית של המוסד החינוכי. יותר מזה, הוא הדמות שהופכת מוסד למוסד חינוכי. תפקידו משלב ראייה רחבה של חזון יחד עם יכולת ביצוע מעשית, חיבור בין עולם הערכים לעולם המעשה. הצלחתו מתבטאת ביצירת אקלים בית ספרי חיובי, בטיפוח תלמידים ערכיים ומעורבים חברתית, ובחיזוק הקשר בין בית הספר לקהילה ולהורים.

בעידן של שינויים מהירים ואתגרים חברתיים מורכבים, תפקיד הרכז הופך למשמעותי יותר מתמיד. הוא המצפן הערכי של בית הספר, המוביל את הקהילה החינוכית לעבר עתיד של ערכים, מעורבות ואחריות חברתית.

הפוסט הכרת אנשי המקצוע: רכז החינוך החברתי (הקהילתי-ערכי) | חלק 3 הופיע לראשונה ב-אחוות תורה.

]]>
הכרת אנשי המקצוע: רכז החינוך החברתי (הקהילתי-ערכי) | חלק 2 https://www.achvat.co.il/%d7%94%d7%9b%d7%a8%d7%aa-%d7%90%d7%a0%d7%a9%d7%99-%d7%94%d7%9e%d7%a7%d7%a6%d7%95%d7%a2-%d7%a8%d7%9b%d7%96-%d7%94%d7%97%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%9a-%d7%94%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%aa%d7%99-%d7%94%d7%a7%d7%94-2/ Thu, 12 Sep 2024 22:33:56 +0000 https://www.achvat.co.il/?p=7440 המנוע של הערכים, המיומנויות, הזהות והשייכות במוסד החינוכי

הפוסט הכרת אנשי המקצוע: רכז החינוך החברתי (הקהילתי-ערכי) | חלק 2 הופיע לראשונה ב-אחוות תורה.

]]>
בשבוע שעבר למדנו על תפקידו המרכזי של רכז החינוך החברתי במערכת החינוך המודרנית. הרכז אחראי על עיצוב התפיסה הערכית-חברתית של בית הספר, הטמעת ערכים ומיומנויות רכות, וחיבור בין התלמידים, ההורים והקהילה.

תפקיד זה, שהתפתח מעולם החינוך הבלתי פורמלי, נחשב כיום למרכזי בבניית אישיותם וזהותם של התלמידים. הדגשנו את חשיבות המקצועיות והידע בתחום זה, וציינו כי לעתים ישנה אי־הבנה לגבי מהות התפקיד, שחורג מעבר לארגון אירועים גרידא. הרכז נתפס כ”מנוע החינוכי” של המוסד, המוביל תכניות ערכיות ומעודד מעורבות פעילה של התלמידים.

השבוע נעסוק, כפי שהבטחנו, בפירוט תפקידי המפתח של הרכז.

1מוביל ערכי

– גיבוש והובלת התפיסה הערכית-חברתית של בית הספר בהשראת המנהל ורוח המוסד.

– יצירת “מצפן ערכי” המנחה את כלל הפעילויות החינוכיות, ואת כלל הרכזים האחרים (טיולים, פדגוגי, מעורבות חברתית, ועוד).

– בניית התכנית החינוכית השנתית של המוסד החינוכי, הכוללת חזון חינוכי, תפיסת הבוגר הראוי (כיצד אנו רוצים שייראה הבוגר שלנו בגיל 25), סט הערכים והמיומנויות שאליהם המוסד מכוון את בוגריו, ומערך מדידה והערכה לבדיקת האפקטיביות של התכנית (המחוז החרדי במשרד החינוך, למשל, עובד עם מודל ייחודי לתכניות חינוכיות מחזון ועד מדידה והערכה).

– ניהול והובלה של הצוות החברתי, הכולל את רכז הטיולים, רכז המעורבות החברתית ואנשי צוות נוספים הקשורים לעשייה החברתית-ערכית.

– בתוך כך, רכז החינוך החברתי הוא המנוע החינוכי של המוסד. בשונה מהמנהל המחזיק את שרביט החוקים והאכיפה, כלי העבודה המרכזי של הרכז הוא הידע שלו ביצירת מוטיבציה חיצונית ופנימית – כולל מוטיבציה ללמידה – אצל התלמידים והמורים. לטווח הארוך כלים אלו חזקים מאכיפה וענישה.

2. מתכנן, רותם, ומבצע

– אחריות על תכנון וביצוע הפעילויות החברתיות והערכיות ברצף חינוכי הגיוני לאורך השנה ולאורך ציר ההתפתחות של התלמידים במבט רב-שנתי. הרכז אמור לרתום את המחנכים, המורים והתלמידים (בעיקר) לקיום הפעילויות השונות כשבראשו כלל מפתח: כל מה שהתלמידים יכולים לעשות – אף מורה לא עושה.

– ארגון אירועים, ימי שיא, פעילויות חגים, סמינרים וחגיגות חוויתיות המעצבים את הווי בית הספר ומהווים פלטפורמה להטמעת הערכים.

– אחראי על הנראות והדברור של פעילויות חינוכיות-חברתיות מוסדיות מול הרשות, ההורים, תורמים וכל הדמויות הרלוונטיות.

3. מנחה צוות חינוכי:

– הדרכה וליווי של המחנכים והמורים בהטמעת תכנים ערכיים ומיומנויות בסיס לקיום הערכים דרך הנחיית “שעת מחנך” בשגרה, ודרך עיסוק בנושאים אקטואליים.

– פיתוח כלים פדגוגיים לשילוב ערכים, תחושת משמעות, ומיומנויות רכות בהוראה השוטפת, כולל של המורים המקצועיים, ומעקב אחרי הנעשה.

4. מקשר קהילתי:

– יצירת שיתופי פעולה עם גורמים בקהילה, ובראש ובראשונה ההורים.

– ארגון פעילויות המחברות בין המוסד להורים.

5. מפתח מנהיגות:

– הובלת תכניות לפיתוח מנהיגות תלמידים, כגון מועצת תלמידים, ודחיפה לשליחת תלמידים להדרכה (בוגרים) או השתתפות (צעירים ובוגרים) בתנועות וארגוני נוער.

– טיפוח יוזמות תלמידים ועידוד מעורבות פעילה בחיי בית הספר. הכלל הוא שתמיד עדיפה פעילות ״סבירה״ של תלמידים על פני פעילות “מושלמת” שיצרו מורים. מוסד חינוכי הוא ״חדר מכונות״, בו נבנים אנשים. הוא אינו מיועד להיות גלריה מצוחצחת שבה הנראות היא הדבר החשוב ביותר.

6. מטמיע תכניות ארציות:

– אחריות על יישום תכניות ערכיות וחברתיות חדשניות (למשל “שבוע האחריות המחוזי” שהונהג בשנה שעברה במחוז החרדי של משרד החינוך).

– התאמת תכניות ארציות לצרכים הייחודיים ולקוד התרבותי של בית הספר והקהילה.

בשבוע הבא נמשיך לעסוק ברכז החינוך החברתי ונדבר על האתגרים הייחודיים והמורכבים שהוא מתמודד איתם במערכת החינוך החרדית, כולל איזון בין ערכים מסורתיים לצרכים מודרניים, התאמת פעילויות למגוון תלמידים, התמודדות עם מגבלות משאבים, ויצירת חינוך ערכי משמעותי בתוך מסגרת זמן מוגבלת.

הפוסט הכרת אנשי המקצוע: רכז החינוך החברתי (הקהילתי-ערכי) | חלק 2 הופיע לראשונה ב-אחוות תורה.

]]>
הכרת אנשי המקצוע: רכז החינוך החברתי (הקהילתי-ערכי) | חלק 1 https://www.achvat.co.il/%d7%94%d7%9b%d7%a8%d7%aa-%d7%90%d7%a0%d7%a9%d7%99-%d7%94%d7%9e%d7%a7%d7%a6%d7%95%d7%a2-%d7%a8%d7%9b%d7%96-%d7%94%d7%97%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%9a-%d7%94%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%aa%d7%99-%d7%94%d7%a7%d7%94/ Wed, 04 Sep 2024 10:15:14 +0000 https://www.achvat.co.il/?p=7394 המנוע של הערכים, המיומנויות, הזהות והשייכות במוסד החינוכי

הפוסט הכרת אנשי המקצוע: רכז החינוך החברתי (הקהילתי-ערכי) | חלק 1 הופיע לראשונה ב-אחוות תורה.

]]>
אחרי שסקרנו ארבעה מהתפקידים הנפוצים במוסד החינוכי, הגיע הזמן להציג את אחת הדמויות הקריטיות והחשובות במוסד שרוצה להיחשב כמוסד *חינוכי*: הרכז החברתי.

בעולם החינוך המורכב של ימינו, דמותו של רכז החינוך החברתי מתבלטת כדמות מפתח להתפתחות הערכית והחברתית של תלמידינו. תפקיד זה, החורג מגבולות הלימוד הפורמלי (אך משפיע עליו), מהווה ציר מרכזי בעיצוב אישיותם וזהותם של אנשי דור העתיד.

תחום החינוך החברתי הוא תחום אקדמי הנלמד ככל התמחות חינוכית (בדומה למתמטיקה או תנ”ך), והוא עוסק בדמותו של המחנך בתפקידו כבונה אדם וכאדריכל חברתי. השמות המוכרים למרכז התחום ברמה הבית־ספרית הם “רכז חינוך חברתי ערכי” (במערכת החינוך היסודית), ו”רכז חינוך חברתי קהילתי” (במערכת החינוך העל יסודית). בפועל הגדרות התפקיד הן זהות: הרכז מנכיח את הערכים ושם אותם במרכז העשייה הבית־ספרית (תוך הפיכת ״ציטוטים״ לערכים בעלי משמעות עבור התלמידים, כאלו שמוכנים לשלם עליהם מחיר).

הרכז אמון גם על סיוע למחנכים בפיתוח מיומנויות רכות (כנכתב בטור על המחנך) וזאת בסיוע של היועץ החינוכי במידת האפשר, ופועל לחיבור ההורים והקהילה למוסד החינוכי על מנת ליצור מעבר חלק של התלמיד לעולם המבוגרים ולקהילת השייכות שלו.

הרכיב ״חברתי״ עוסק בחיבור נכון שהרכז ישאף לייצר בין התלמיד לחברה הקרובה והרחוקה שלו (כיתה, משפחה, עם ישראל וכו׳). רכז החינוך החברתי הוא חבר צוות הנהלה במוסד לצד הרכז הפדגוגי והיועץ (ועוד בעלי תפקידים בעת הצורך), והוא המוביל החינוכי של המוסד תחת השראתו של המנהל.

תחום החינוך החברתי (שהוא בעצם במילה אחת: חינוך) התגבש מתוך עולם החינוך הבלתי פורמלי ותנועות הנוער (שמיקודם בהטמעת ערכים), ומתוך פרקטיקות שיועדו בעבר לשימוש עם נוער בסיכון (שנצרכו לחינוך ממוסד). הרבה מהעוסקים בתחום פועלים בחוסר ידע ומשום כך האפקטיביות של הטמעת הערכים והתוצאות לטווח ארוך תלויה במקצועיות ובידע של הרכז.

כחלק משינוי פני הדור ואתגרים ייחודיים של המאה ה-21, כיום תחום זה עובר שינוי גדול ומחליף את תפקידו מ”תוסף מזון” ל”מנה עיקרית”. ישנם אנשי חינוך שמתוך אינטואיציה מנסים לפעול בדרך זו, אך הידע והמקצועיות הקיימים היום מאפשרים קיצור דרך ושיטתיות שהם תנאי להצלחה של מוסד חינוכי להתנהל בשיטה זו.

אחד הליקויים של עולם החינוך החברתי הוא שחלק מהמנהלים (ובעיקר מנהלות, במערכת החרדית) תופסים את התחום כתחום נראותי שצריך לגייס אליו את מפיקת האירועים הטובה ביותר, אך זו טעות שגורמת לכסף רב להתבזבז דרך אירועים יקרים ללא תכלית חינוכית, ובטח לא לתוצאות בטווח הארוך (“גם כי יזקין”).

רכז החינוך החברתי הוא דמות מפתח במערכת החינוכית, האחראי על גיבוש והובלת התפיסה הערכית-חברתית של בית הספר. תפקידיו כוללים יצירת “מצפן ערכי” המנחה את הפעילויות החינוכיות, בניית תכנית חינוכית שנתית, ניהול הצוות החברתי, ויצירת מוטיבציה בקרב תלמידים ומורים. הרכז אחראי על תכנון וביצוע פעילויות חברתיות וערכיות, ארגון אירועים ואחריות על נראות ודברור הפעילויות מול גורמים שונים.

בנוסף, הרכז מנחה את הצוות החינוכי בהטמעת תכנים ערכיים, מפתח כלים פדגוגיים, ויוצר שיתופי פעולה עם גורמים בקהילה. הוא מוביל תכניות לפיתוח מנהיגות תלמידים, מטפח יוזמות תלמידים, ואחראי על יישום תוכניות ערכיות וחברתיות ארציות תוך התאמתן לצרכי בית הספר והקהילה. תפקידו מהווה את “המנוע החינוכי” של המוסד, ומתמקד ביצירת מוטיבציה ועידוד מעורבות פעילה של התלמידים בחיי בית הספר.

בשבוע הבא נפרט על אודות מגוון תפקידי המפתח של הרכז החברתי.

הפוסט הכרת אנשי המקצוע: רכז החינוך החברתי (הקהילתי-ערכי) | חלק 1 הופיע לראשונה ב-אחוות תורה.

]]>
קשר הורים-מורים: הזדמנות להתחלות חדשות https://www.achvat.co.il/%d7%a7%d7%a9%d7%a8-%d7%94%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%96%d7%93%d7%9e%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%94%d7%aa%d7%97%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%97%d7%93%d7%a9%d7%95%d7%aa/ Thu, 29 Aug 2024 14:57:32 +0000 https://www.achvat.co.il/?p=7302 הורים ומורים יקרים, עם פתיחתה של שנת הלימודים החדשה, אנו ניצבים בפני הזדמנות ייחודית ליצור בסיס איתן לקשר פורה בין הבית לבית הספר. מחקרים רבים מספור מצביעים על יחסי הורים-מורים כגורם עוצמתי מאוד בהצלחת חינוך הילדים. הנתונים מראים שבמקרים של עימותים או ניכור, מי שנפגע בעיקר אלו התלמידים ועתידם. בשנים האחרונות אני זוכה ללמד קורס […]

הפוסט קשר הורים-מורים: הזדמנות להתחלות חדשות הופיע לראשונה ב-אחוות תורה.

]]>
הורים ומורים יקרים,
עם פתיחתה של שנת הלימודים החדשה, אנו ניצבים בפני הזדמנות ייחודית ליצור בסיס איתן לקשר פורה בין הבית לבית הספר. מחקרים רבים מספור מצביעים על יחסי הורים-מורים כגורם עוצמתי מאוד בהצלחת חינוך הילדים. הנתונים מראים שבמקרים של עימותים או ניכור, מי שנפגע בעיקר אלו התלמידים ועתידם.

בשנים האחרונות אני זוכה ללמד קורס שעוסק בנושא ואני רואה עד כמה הוא לא מדובר מספיק, והתוצאות, במקרי קצה של יחסי הורים ומורים שעלו על שרטון, מדברות בעד עצמן.

בדרך כלל הטור מכוון להורים, אך טור זה הוא משותף ומכוון ״גם וגם״. אם אתם הורים, שלחו אותו ברוח טובה ועם מילות נימוסין למורים. אם אתם מורים – שתפו אותו עם ההורים. ידע הוא כוח והוא מסייע לתקשורת מיטבית וליצירת שפה משותפת.

פרופ׳ יצחק פרידמן, חוקר חשוב בעולמות החינוך, מציע לנו כלי פשוט להבנת מערכת היחסים בין הורים לבית הספר. בואו נבין איפה אנחנו נמצאים בתוך הסקאלה שלו ונבדוק איך אפשר להצליח יותר בחינוך הילדים דרך ניהול קשר בריא עם השותפים שלנו.

המודל של פרידמן: הבנת דפוסי היחסים בין הורים לבית הספר

במודל קיימים ארבעה דפוסים מרכזיים ביחסי הורים-בית ספר, המבוססים על שני צירים: מידת ההזדהות עם מטרות בית הספר ומידת המעורבות בפעילויותיו:

1. לא מזדהים ולא מעורבים: הורים שאינם מזדהים עם הצוות החינוכי, בתוך תוכם הם אפילו מתוסכלים, אך גם אינם מעורבים או מפריעים למוסד.

2. מזדהים אך לא מעורבים: לעומת ההורים מהקבוצה הקודמת, ההורים כאן מזדהים עם הצוות החינוכי, ותומכים בהם, אך ללא נקיטת מעורבות ובלי לסייע למוסד בעשייתו החינוכית.

3. מעורבים אך לא מזדהים: בקבוצה זו נמצאים הורים המעורבים מאוד, ״אכפתניקים״, אך אינם מזדהים עם הצוות החינוכי – בשפה הלא פוליטיקלי-קורקט: הורים אלו הם “הסיוט של כל מנהל”.

4. מזדהים ומעורבים: בקבוצה זו נמצאים הורים המזדהים עם מטרות בית הספר ועם הצוות החינוכי, ומעורבים באופן פעיל – כאשר הורים אלו לא מציקים מדי אלא פועלים בשותפות הם יהיו ״ועד ההורים המושלם”.

אז תכל׳ס, מה עושים?

1. זיהוי וטיפוח דפוסי היחסים

מורים: נסו לזהות את דפוס היחסים של כל הורה עם בית הספר. זה יעזור לכם לתקשר באופן יעיל יותר. שימו לעצמכם מטרה לחזק את האמון של ההורים במוסד החינוכי. חשבו על התפיסה שלכם כלפי ההורים: האם הם ״נטל״ או ״נכס״?

הורים: חשבו על היחס שלכם למוסד החינוכי. האם אתם מזדהים עם מטרותיו? האם אתם מעוניינים להיות שותפים יותר? האם אתם מתנהלים מול המוסד באופן של ״שגר ושכח״ או שאכפת לכם, ואתם מוכנים להשקיע בילדיכם כדי שיצמחו לתפארת? האם אתם תופסים את אנשי החינוך כ״בייביסיטר״ זול או כמשאב של מקצועיות והכלה?

2. יצירת הזדמנויות למעורבות והזדהות

מורים: ארגנו ערב היכרות בתחילת השנה שבו תציגו את חזון בית הספר ומטרותיו. הציעו להורים מגוון אפשרויות למעורבות ושותפות, מרמות נמוכות ועד גבוהות של מחויבות.

הורים: הציעו עזרה. קבעו לכם ביומן לשאול את המורה לפני אירועים, חגים או טיולים: ״האם אני יכול/ה לעזור במשהו״? בקשו מילדכם לספר משהו טוב על המורה שלו ושלחו מכתב תודה עם העתק למנהל ולמפקח.

3. בניית אמון ותקשורת פתוחה

מורים: שלחו הודעה אישית לכל הורה פעם בחודש, עם נקודה חיובית על ילדם.

הורים: שתפו עם המורה מידע חשוב על ילדכם שיכול לסייע בקליטתו בכיתה. אל תניחו שהוא ינחש לבד. תעזרו לו לעזור לילדכם. זו משימה משותפת.

4. למורים – התאמת הגישה לכל קבוצת הורים

– עבור הלא מזדהים ולא מעורבים: נסו ליצור קשר אישי ולהבין מה חשוב להם בחינוך ילדיהם, ומה דרכי התקשורת המועדפות עליהם. הביעו אמפתיה לעבודה קשה של ההורים וצרו מבצעים ואירועים משתפים כגון: אבות ובנים, אמהות ובנות, מחברות קשר עם מחמאות וחתימות.

– עבור המזדהים אך לא מעורבים: הציעו הזדמנויות קלות ונגישות למעורבות. בדקו את תחומי העיסוק של ההורים ונסו לבקש מהם דברים שקשורים אליהם וניתנים לעשיה עבורם בקלות.

– עבור המעורבים אך לא מזדהים: נסו להבין את נקודות המחלוקת ולמצוא דרכים לגשר על הפערים. לעיתים מענה רך, אמפתיה והבהרה שמוסדות חינוכיים השתנו, והילדים היום חווים חוויה טובה יותר ממה שאותם הורים חוו (חשש של הרבה הורים) – יכולה לסייע.

– עבור המזדהים והמעורבים: הדגישו את האחריות והסמכות של המוסד על הנעשה בו אך בד בבד תנו להורים אלו תפקידי מפתח ואחריות משמעותית בפרויקטים בית ספריים.

5. קביעת ציפיות ונהלים ברורים

– הגדירו יחד את דרכי התקשורת המועדפות (וואטסאפ, מייל, טלפון) כולל שעות וימים לתקשורת שאינה חירום.

– קבעו לוח זמנים לפגישות ועדכונים קבועים לאורך השנה.

– הסכימו על גבולות ברורים: מתי ואיך לפנות זה לזה. קריטי ממש להצלחת התקשורת.

התמודדות עם אתגרים בתחילת השנה

1. מעורבות יתר: כאשר יש הורים מעורבים מאוד אך לא מזדהים, נסו לתעל את האנרגיה שלהם לכיוונים חיוביים ולמצוא דרכים לבנות הסכמות. הם רוצים לסייע – כבדו את זה.

2. ציפיות לא מציאותיות: במקרה כזה, קיימו דיאלוג פתוח כדי להתאים ציפיות ולבנות הבנה משותפת של תפקידי ההורים ובית הספר.

לסיכום, בתחילת השנה יש לנו הזדמנות ייחודית לעצב מחדש את היחסים בין ההורים למורים ולבנות שותפות חזקה.

יחד, תוך הבנה והתחשבות, נוכל ליצור סביבה חינוכית מיטבית עבור ילדינו.

שתהיה לילדנו ותלמידינו שנת לימודים פורייה, מוצלחת ומלאת שיתוף פעולה.

בהצלחה!

הפוסט קשר הורים-מורים: הזדמנות להתחלות חדשות הופיע לראשונה ב-אחוות תורה.

]]>
חינוך לעצמאות ואחריות בחופש הגדול https://www.achvat.co.il/%d7%97%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%9a-%d7%9c%d7%a2%d7%a6%d7%9e%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%95%d7%90%d7%97%d7%a8%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%97%d7%95%d7%a4%d7%a9-%d7%94%d7%92%d7%93%d7%95%d7%9c/ Fri, 23 Aug 2024 00:29:45 +0000 https://www.achvat.co.il/?p=7138 טור מיוחד לחופש עם ההזדמנות הגדולה שבידינו, כולל טיפים מעשיים ליישום מיידי

הפוסט חינוך לעצמאות ואחריות בחופש הגדול הופיע לראשונה ב-אחוות תורה.

]]>
החופש הגדול מהווה הזדמנות ייחודית לטפח עצמאות ואחריות בקרב ילדינו. העיקרון של “אם אין אני לי, מי לי?” מדגיש את חשיבות האחריות האישית והיוזמה. כיצד נוכל לנצל את תקופת החופש כדי לפתח תכונות חיוניות אלו?

בואו נבנה את זה יחד מכמה רכיבים:

יצירת מרחב לקבלת החלטות

אחריות היא מיומנות־על שמאפשרת לקבל החלטות מתוך שיקול דעת ולהבין את הקשר בין ההחלטה שקיבלנו לבין התוצאות שקרו. העצמאות מתפתחת כאשר אנו מאפשרים לילדים לקבל החלטות ולשאת בתוצאותיהן.

טיפים ליישום:

1. תנו לילדים לתכנן חלק מפעילויות החופש.

2. אפשרו בחירה בין מספר אפשרויות, למשל בבחירת חוגים או פעילויות קיץ, טיול לאזור מסוים או לאזור אחר.

3. עודדו קבלת החלטות קטנות יומיומיות, כמו בחירת בגדים או תכנון ארוחות.

4. ⁠עשו עם הילדים רפלקציה על תהליך קבלת ההחלטות, ניהול סיכונים (מה יכול לקרות אם נטעה), ומה עבד טוב (איזו החלטה נכונה התקבלה שגרמה לנו לקבל תוצאה טובה).

ניהול זמן ומשימות

אם דיברנו על קשר בין החלטה ותוצאה, החופש מספק הזדמנות מצוינת ללמד ניהול זמן ומשימות. כפי שנאמר: “איזהו חכם? הרואה את הנולד” (תמיד לב ע”א) – חשוב לפתח עם הילדים ראייה לטווח ארוך ותכנון מושכל. מטרות לחופש מול לוח זמנים וסימון ביצוע.

רעיונות מעשיים:

1. צרו יחד לוח זמנים שבועי, המשלב פנאי ומשימות.

2. למדו שימוש ביומן או אפליקציית ניהול משימות.

3. עודדו תכנון פרויקטים ארוכי טווח, כמו קריאת ספר או למידת מיומנות חדשה.

4. ⁠חלקו את מטלות הבית באופן מושכל ומתוכנן.

אחריות כלכלית

החופש מזמן אפשרות ללמד ניהול כלכלי אחראי. התלמוד מדגיש: ״כל שאינו מלמד את בנו אומנות – מלמדו ליסטות” – חשוב להקנות כלים מעשיים לחיים, במה שקשור למלאכות הבית, ולהתנהלות כלכלית בכלל.

הצעות לפעילויות:

1. תנו לילדים תקציב מוגדר לפעילויות החופש ועזרו להם לנהל אותו.

2. עודדו עבודות קיץ מתאימות לגיל, כמו שמרטפות או גינון שכונתי.

3. למדו יחד על חסכון והשקעה, אולי דרך משחקי קופה וירטואליים.

טיפוח אחריות חברתית

עצמאות כוללת גם אחריות כלפי הסביבה והקהילה. כפי שנאמר: “כל ישראל ערבים זה בזה” – חשוב לטפח תחושת אחריות קהילתית.

דרכים לעידוד אחריות חברתית:

1. עודדו השתתפות בפרויקטים התנדבותיים קהילתיים.

2. ארגנו פעילויות לניקיון הבנין, הסביבה או עזרה לשכנים.

3. דונו בנושאים חברתיים ועודדו חשיבה ביקורתית על תפקידנו בחברה.

פיתוח כישורי חיים מעשיים

העצמאות מתבטאת גם ביכולת להתמודד עם משימות יומיומיות.

מיומנויות לתרגול:

1. לימוד בישול בסיסי והכנת ארוחות פשוטות.

2. הקניית מיומנויות ניקיון וסדר בבית.

3. לימוד תיקונים קטנים ותחזוקת הבית הבסיסית.

סיכום: בניית ביטחון עצמי

טיפוח עצמאות ואחריות בחופש הגדול אינו רק מכין את ילדינו לחיים עצמאיים, אלא גם בונה את ביטחונם העצמי. כפי שכתוב: “וכשאני לעצמי, מה אני?” – עלינו לזכור שהעצמאות אינה מטרה בפני עצמה, אלא אמצעי לבניית אישיות שלמה ומאוזנת.

כהורים ומחנכים, תפקידנו הוא לספק את הכלים, ההדרכה והתמיכה, תוך מתן מרחב לצמיחה עצמאית. החופש הגדול מספק לנו הזדמנות נפלאה ליישם עקרונות אלו באופן הדרגתי ומותאם.

זכרו, המטרה אינה שלמות, אלא התקדמות. כל צעד קטן לקראת עצמאות ואחריות הוא ניצחון. באמצעות גישה סבלנית, עקבית ותומכת, נוכל לנצל את החופש הגדול כתקופה של צמיחה משמעותית, המכינה את ילדינו לאתגרי החיים העתידיים.

הפוסט חינוך לעצמאות ואחריות בחופש הגדול הופיע לראשונה ב-אחוות תורה.

]]>
חופש טוב ומבורך https://www.achvat.co.il/%d7%97%d7%95%d7%a4%d7%a9-%d7%98%d7%95%d7%91-%d7%95%d7%9e%d7%91%d7%95%d7%a8%d7%9a/ Thu, 15 Aug 2024 09:19:45 +0000 https://www.achvat.co.il/?p=6992 החופש כבר התחיל אבל הטור הזה רלוונטי עד יומו האחרון: קבלו שמונה צעדים מעשיים כדי לשפר את חוויית החופש המשפחתית

הפוסט חופש טוב ומבורך הופיע לראשונה ב-אחוות תורה.

]]>
ציטוטים של הורים בחופש (אמיתי): “כל יציאה נגמרת בוויכוח. הם לא מרוצים, רבים ביניהם על המקום, על האוויר, על המזגן. ואני נותנת את הנשמה, אני ובעלי משקיעים ממה שאין לנו ופשוט אין הערכה”.

“לקחנו אותם פעמיים לים, איי ג’אמפ, פארק פרס, על האש, שיט – אין, אין הערכה. זה מטריף אותי”.

“אני כילד, לא קיבלתי חצי ממה שהם קיבלו. זה מזעזע אותי. אני מרגיש כישלון בחינוך שלהם. והיינו באלף הדרכות וטיפולים, תמיד למדנו ויישמנו. מה יהיה?”.

אז מה הסיפור? כדי להבין מה לעשות, יש להקדים ולומר שבגלל שהבעיה מורכבת מכמה בעיות, גם דרך התיקון מורכבת מכמה רכיבים, שהם: פניוּת רגשית, דוגמה אישית, תיאום ציפיות, ניהול ריגושים, תקשורת ושיח רגשי, תשומת לב, מענה על צרכים ורפלקציה.

עכשיו נפתח את הכותרות האלה ונראה איך אנחנו מייצרים שינוי באמצעות שמונה צעדים.

1. פניות רגשית

בשביל שילד או מתבגר יכירו תודה, הם חייבים להיות עם נפש שיש בה קצת מקום ואמפתיה לרגשותיו של האחר. זה יכול לקרות כשצרכיהם הרגשיים מסופקים.

הטיפ פשוט: תנו הזדמנויות בשגרה למתבגרים לשתף אתכם במה שמעיק עליהם. בדרך כלל דברים שכדאי לשים לב אליהם: בעיות חברתיות, דימוי גוף, דימוי עצמי, חרדות, ועוד.

תהיו קצת פנויים לידם, מצאו זמן עם כל ילד לבד, עודדו אותם לשיח באמצעות מעגלים משפחתיים. העיקר שיסמכו עליכם וישתפו אתכם במה שמציק להם.

וכמובן ‘לא תשפוט’, הימנעו מהבעת דעות מיידית, כוונו את המתבגרים באמצעות שאלות.

2. דוגמה אישית

שימו לב שכשאתם מכירים תודה אחד לשני בבית כזוג הורים, אתם מעמיקים בזה ומסבירים למה, ומה זה עושה לכם. תעשו מזה “סיפור” שהילדים לא יוכלו לפספס. תתרגשו מזה ותנו תשומת לב חזרה למי שנהג כלפיכם כך.

3. תיאום ציפיות

בתחילת התקופה, שבו עם הילדים ובקשו מהם הצעות לפעילויות בחופש. בחרו מתוכן כמה פעילויות שמבחינתכם כהורים הן אפשריות וערכו הצבעה בין הילדים. תנו להם לשכנע אחד את השני. לבסוף, הפעילויות שזכו במירב הקולות – הן אלו שיתממשו.

דברו איתם גם על זה שטיולים זה לא המקצוע שלכם ולכן הם צריכים לסייע לכם ולארגן אתכם ביחד את הטיול. חלקו ביניהם משימות ותפקידים, ודברו על זה שטיול הוא הרפתקה, שאף פעם לא יודעים מה קורה בה עד שהיא לא מסתיימת (במיוחד בתקופות מתוחות כמו עכשיו). ייתכנו שינויים ואילוצים ואנחנו נזרום איתם ועם מה שה’ רוצה בשבילנו.

4. ניהול ריגושים

אולי הטיפ הכי קריטי: ילד לא צריך 80 אטרקציות. ילד צריך להרגיש שהוא מיצה את החופש והצליח לעשות דברים חדשים שהוא לא עשה בעבר. פארו ורוממו את האטרקציות שבחרתם. אלו האטרקציות הכי שוות שנבראו מאז ששת ימי בראשית.

תעלו על נס כל השקעה וכל שקל שהוצאתם ותראו לילדים כמה כסף אתם מוציאים. תנו גם להם ללכת לקופה ולשלם במזומן (עדיף). שירגישו שזה עולה כסף שעבדתם עליו קשה.

הניחו תקציב בסיסי בתחילת העונה (או לפני הטיול) ושקפו אותו לילדים. שימו יעד בונוס למקרה שהילדים יהיו מדהימים בחופש. אם יש לילדים דמי כיס, תנו להם אפשרות להשתתף ולהעצים את החוויות.

הילדים ביקשו טיול/אטרקציה? תגידו לילדים שמדובר בהוצאה גדולה ואתם צריכים לחשוב על זה. מדי פעם תגידו “לא”, וכך הילדים יעריכו את ה”כן”.

5. תקשורת ושיח רגשי

אחד המעכבים להגיד תודה מכל הלב, הוא היעדר המודל וההזדמנויות לשיח רגשי. שיח רגשי הוא שיח שבו אנו משתפים ומקשיבים לרגשות. בשביל שיתקיים שיח רגשי חייבים לקבוע כללי שיחה.

אנחנו קוראים לזה: בצ”ל מ”ת. בשיחה רגשית אסור שיהיו: ביקורת, ציניות, לגלוג, מרמור ותלונות.

איך אפשר ככה לדבר רגשית? אפשר וזה דורש אימון. אני יכול לדבר על קושי שאני מרגיש בלי להאשים מישהו אחר. זה אפשרי כשמדברים רגשית ולא האשמתית. נסו את זה והנחילו לילדים שיח בלי בצ”ל מ”ת.

6. תשומת לב:

ילדים רוצים אטרקציות אבל הם לא יודעים לבקש את העיקר: תשומת לב. בשביל ילד תשומת לב היא כמו אוכל. אי אפשר בלעדיה. תנו למתבגרים תשומת לב חיובית עם כמה שפחות שיפוטיות. הקשיבו להם באמת.

7. מענה על צרכי הילד

תשומת לב היא מן הצרכים הקריטיים, אך לפעמים אנחנו עסוקים בשלנו וצרכים מסוימים שיש לילד, נתפסים בעינינו כלא חשובים.

לילד חשוב יותר שנקשיב לצרכיו מאשר שנתכנן את הטיול הבא. עצרו. תנו מקום לרגשות. אנחנו מפנים את הזמן הזה עבורם. אל תכנסו למקום בו הניתוח יצליח (יהיה טיול שבסטנדרטים שלכם הוא פצצה) אבל החולה יגסוס (תחושת סיפוק הצרכים של הילד תקרוס). הטיול הוא כלי ולא מטרה.

למשל: תחושת ביטחון בין אחים, הרגעה של ילד כשהוא לחוץ, ואפילו אוכל כשילד רעב. כל אלו יותר חשובים מעוד אטרקציה. בקיצור, תתעסקו במה שמטריד את הילד כעת. הוא יעריך את זה.

8. והכי חשוב כרגיל- רפלקציה

רפלקציה תעזור לילד לסדר לעצמו את המחשבות ותחזיר אותו למקום חושב ומודע. מקום שבו יש סיכוי להערכה. ברפלקציה כל ילד ישתף משהו שהיה לו טוב ויאמר תודה ליושב מימינו על משהו.

ניתן למחוא כפיים למכירי תודה. זה יחזק התנהגות חיובית. אמרו למכירי התודה שהתודה שלהם מאוד ריגשה אתכם.

תודה שקראתם, ובהצלחה!

הפוסט חופש טוב ומבורך הופיע לראשונה ב-אחוות תורה.

]]>
הכרת אנשי המקצוע – חלק ד׳ https://www.achvat.co.il/%d7%94%d7%9b%d7%a8%d7%aa-%d7%90%d7%a0%d7%a9%d7%99-%d7%94%d7%9e%d7%a7%d7%a6%d7%95%d7%a2-%d7%97%d7%9c%d7%a7-%d7%93%d7%b3/ Fri, 09 Aug 2024 00:12:01 +0000 https://www.achvat.co.il/?p=6968 המחנך - הציר המרכזי במערכת החינוך

הפוסט הכרת אנשי המקצוע – חלק ד׳ הופיע לראשונה ב-אחוות תורה.

]]>
בשני הטורים הקודמים, עסקנו במהותו ובחשיבותו של תפקיד המחנך במערכת החינוך החרדית. הדגשנו את מרכזיותו של המחנך כציר המרכזי במערכת, המשלב בין תפקידי ההוראה, הייעוץ והתמיכה הרגשית. סקרנו את תפקידיו המגוונים של המחנך, החל מהיותו “אדריכל חברתי” ועד לתפקידו כמנהל מקרה וכמקשר עם ההורים. הדגשנו את חשיבותו בעיצוב אישיותו הכוללת של התלמיד ובהכנתו לחיים מלאי משמעות.

השבוע נעסוק באתגרים העומדים בפני המחנך:

1. איזון בין תפקידים: מחנך משמש תמיד גם כמורה של תחומי ידע, ולכן נדרש לשלב בין תפקידי ההוראה, הייעוץ, התמיכה הרגשית וכמנהל מקרה של כל תהליך או אירוע המשלב תחומי מקצוע שונים (למשל טיפול נפשי).

2. תיאום וסנכרון: כמנהל מקרה, על המחנך לתאם בין גורמים רבים ולעתים לגשר על פערים בגישות או בדעות. כל מקרה שאירע אצל מורה מקצועי מגיע גם לשולחנו. המחנך נדרש להקים מעין צוות של כל המורים המלמדים את כיתתו, ולדאוג לרציפות חינוכית ויישום התהליך החינוכי עם התלמידים באופן שיטתי על ידי כל הצוות. המחנך גם אחראי להעביר למורים המקצועיים את הידע הנצבר אצלו ואצל גורמי המקצוע השונים ביחס לעבודה הנכונה עם התלמיד.

3. התמודדות עם שינויים חברתיים: על המחנך להבין את המציאות המשתנה, את אתגרי הדור המתחנך, ואת האתגרים שהתקופה מזמנת. לדוגמה, השפעות של תקשורת, רשתות חברתיות וטכנולוגיה יוצרות בכל תקופה אתגרים שונים שדורשים התפתחות ועדכון שיטות העבודה.

4. שמירה על רלוונטיות של הערכים והלמידה: המחנך צריך להפוך את הערכים לרלוונטיים ומשמעותיים עבור הדור הצעיר.

5. טיפוח אינדיבידואליות בתוך מסגרת: על המחנך לטפח את הייחודיות של כל תלמיד בתוך כיתות גדולות, תוך שמירה על מסגרת ערכית משותפת.

6. בניית שותפות עם ההורים: על המחנך ליצור ולשמר קשר משמעותי עם ההורים, תוך כיבוד תפקידם המרכזי בחיי ילדיהם ושיתופם בתהליך החינוכי. שותפות זו לעיתים נבחנת כשהמחנך, בגיבוי גורמי המקצוע, ממליץ להורים לערוך אבחון מקצועי בנושאים שונים.

7. התמודדות עם דרישות המערכת: בנוסף לכל עשייתו של המחנך, לעיתים הוא נדרש להתמודד עם דרישות מההנהלה או מגורמים אחרים שאינן הולמות תמיד את גישתו המקצועית, והוא נדרש לשקף בחכמה לגורמים אלו את התהליך אותו הוא מקדם. מחנכים עם רוח חינוכית חיובית שמנסים להתמודד מול גישת ההנהלה ולא מצליחים לקבל גיבוי, לעיתים מתייאשים ונוטשים את תפקיד החינוך לטובת ניסיון להיות “מטפלים” וכדו’. בכך מערכת החינוך מפסידה דמויות מכילות וחיוביות.

לסיכום, בסדרת הטורים על אנשי המקצוע במערכת החינוך החרדית, ראינו את התפקידים המגוונים והחיוניים של המטפל הנפשי, היועץ החינוכי, המורה המקצועי והמחנך. כל אחד מהם תורם בדרכו הייחודית לרווחתם והתפתחותם של התלמידים. המטפל מתמקד בריפוי נפשי, היועץ מספק תמיכה ומתווך בין הגורמים השונים, המורה מעביר ידע ומיומנויות, והמחנך משלב את כל אלה לכדי תהליך מקיף של עיצוב אישיות וזהות.

הבנת תפקידו הייחודי של כל איש מקצוע, והשילוב ביניהם, היא המפתח ליצירת מערכת חינוך מקיפה ומעצימה. מערכת כזו מכינה את תלמידינו לא רק להצלחה בלמידה, אלא גם לחיים מלאי משמעות וערך, תוך שמירה על זהותם היהודית והחרדית.

האתגרים רבים, אך ההזדמנויות והפוטנציאל לצמיחה והתפתחות גדולים אף יותר. באמצעות שיתוף פעולה הדוק בין כל הגורמים – אנשי המקצוע, ההורים והקהילה – נוכל להבטיח את חינוכו המיטבי של הדור הבא.

בשבוע הבא נמשיך את מסענו בתפקידים נוספים וחשובים.

בהצלחה!

הפוסט הכרת אנשי המקצוע – חלק ד׳ הופיע לראשונה ב-אחוות תורה.

]]>
הכרת אנשי המקצוע – חלק ד׳ (2 מתוך 3): המחנך – הציר המרכזי במערכת החינוך https://www.achvat.co.il/%d7%94%d7%9b%d7%a8%d7%aa-%d7%90%d7%a0%d7%a9%d7%99-%d7%94%d7%9e%d7%a7%d7%a6%d7%95%d7%a2-%d7%97%d7%9c%d7%a7-%d7%93%d7%b3-2-%d7%9e%d7%aa%d7%95%d7%9a-3-%d7%94%d7%9e%d7%97%d7%a0%d7%9a-%d7%94%d7%a6/ Wed, 31 Jul 2024 19:23:46 +0000 https://www.achvat.co.il/?p=6867 תפקידים, אתגרים, ודגשים ייחודיים במערכת החינוך החרדית

הפוסט הכרת אנשי המקצוע – חלק ד׳ (2 מתוך 3): המחנך – הציר המרכזי במערכת החינוך הופיע לראשונה ב-אחוות תורה.

]]>
בטור הקודם עסקנו במהות תפקיד המחנך במערכת החינוך החרדית. הדגשנו את מרכזיותו של המחנך כציר המרכזי במערכת, המשלב בין תפקידי ההוראה, הייעוץ והתמיכה הרגשית. הסברנו כיצד המחנך משמש כדמות אבהית ושליח של ההורים, ואת חשיבותו בעיצוב אישיותו הכוללת של התלמיד.

תפקידו של המחנך הוא המורכב ביותר בכל מערכת החינוך, ונפרוס כאן את רכיביו המרכזיים:

“אדריכל חברתי”: המחנך הוא האחראי על האקלים החברתי, על תחושת הביטחון, על ההתפתחות הטובה של הקשרים בין התלמידים, ועל כך שמרכז הכובד הכיתתי מבחינה חברתית יהיה עם מידות טובות ונקי מעוולות של התלמידים, אחד כלפי זולתו. המחנך אחראי לפתח את הלכידות החברתית, המנהיגות, והאחריות בכיתתו, ולעודד יוזמות חיוביות שהתלמידים מעוניינים לקדם. בתוך כך, המחנך מנחה את “שעת המחנך” השבועית, שמטרתה להעביר את התלמידים תהליך חינוכי באופן חווייתי, מודע, חברתי וערכי, ולאפשר להם לעשות רפלקציה על ההתפתחות שלהם. דבר זה נכון גם בעת שגרה וגם בעיתות אחרות שבהן האקטואליה שואבת את הקשב והמחנך הראוי מנצל את הקשר שלו עם התלמידים לשימוש נכון בסיטואציה על מנת לחזק את החוסן ולבנות עוד את האישיות שלהם. מחנכים חסרי מודעות ומיומנויות הנחיה, מבזבזים את השעה היקרה הזו בטיפול בבעיות משמעת, בעניינים פרוצדורליים, בשחרור לשעה חופשית, או בהשלמת פער לימודי.

מנחיל ערכים: המחנך אחראי להטמעת הערכים שיסייעו למתחנך לבסס את הזהות שלו. הנחלת ערכים איכותית לא מכוונת רק לשנה הקרובה אלא מכוונת לשלב הבוגר יותר של החיים, שבו האדם נדרש להביא לידי ביטוי את הערכים אותם רכש בגיל הילדות (בדרך כלל אנו מכוונים לגיל 25 ומעלה). נאמר: “חנוך לנער… גם כי יזקין…”. חינוך טוב הוא חינוך שמתווך בין הטמעת ערך להפיכתו לערך שהמתחנך בחר בו (“על פי דרכו”).

מפתח מיומנויות: המחנך אחראי על הקניית הכלים שיסייעו למתחנך להתמודד עם אתגרי החיים ובין השאר לקיים את הערכים שלו – כגון דחיית סיפוקים, קבלת החלטות להווה ולטווח הארוך, תעדוף, ניהול זמן, פתרון בעיות, וניהול קונפליקטים.

יצירת חזון לכל תלמיד: מחנך טוב בונה תכנית חינוכית שנתית הממוקדת בתלמידי הכיתה שלו, ומסייע לכל תלמיד ליצוק לעצמו חזון – תמונה עתידית, שתעזור לו לנוע קדימה בבהירות בהתפתחות שלו. תלמידים שיש להם תמונת עתיד של עצמם וכאלו שאין להם – הם מה שמבדיל בין מחנך טוב למחנך שמזניח את העיקר.

מודל לחיקוי: המחנך משמש דוגמה אישית לתלמידיו. התנהגותו, גישתו לחיים וערכיו משפיעים על תלמידיו יותר מכל למידה. דוגמה אישית שלילית מצד המחנך, יוצרת סימני שאלה אצל המתחנכים וזהו מסר כפול והרסני.

מטפח זהות ושייכות: המחנך עוזר לתלמידים לגבש זהות יהודית חזקה ולהתחבר לתורה ולמצוות ממקום של בחירה ושייכות (ולא רק סמכות). זהו תהליך רגיש של בחירה מחדש בדרכם של ההורים שכל מתבגר חווה באיזה שהוא שלב, והמחנך שם כדי לעזור לזה לקרות נכון.

מפתח חשיבה ביקורתית: בדומה למורה המקצועי, המחנך מעודד את תלמידיו לחשוב באופן עצמאי, לשאול שאלות ולפתח תפיסת עולם מגובשת שהולמת את הערכים שלהם ומאפשרת סינון אמת משקר. חשיבה ביקורתית מאפשרת לחסום פיתויים, היגררות על ידי חברים שליליים, ושמירת מרחק מסכנות הנפוצות בגיל הנעורים. בתורה היא גם מפתח ליזמות ועשייה חברתית חיובית.

מנהל מקרה (Case Manager): המחנך הוא המתכלל ומנהל של כל הטיפול בתלמיד. הוא מרכז את כל המידע על התלמיד, מתאם בין כל הגורמים המטפלים (מורים מקצועיים, יועץ, פסיכולוג וכו’), ומוודא שהתלמיד מקבל את כל התמיכה הנדרשת. הוא האחראי על ראייה הוליסטית של צרכי התלמיד ועל יצירת תכנית פעולה מקיפה לקידומו האישי גם כשיש אתגרים מיוחדים וגם כשאין.

מקשר עם ההורים: המחנך אחראי ליצירת קשר מיטבי ומתמשך עם הורי התלמידים. הוא משתף אותם בהתקדמות ילדיהם, מתייעץ איתם בנוגע לאתגרים ומשתף פעולה איתם בתהליך החינוכי. קשר זה חיוני להצלחת התלמיד ולבניית מערכת תמיכה יציבה סביבו.

בטור הבא נעסוק באתגרים הייחודיים העומדים בפני המחנך במערכת החינוך החרדית. נדון בקשיים כמו איזון בין תפקידים שונים, תיאום בין גורמים מרובים, התמודדות עם שינויים חברתיים, שמירה על רלוונטיות של ערכים מסורתיים, וטיפוח אינדיבידואליות בתוך מסגרת קהילתית. כמו כן, נבחן את האתגר של בניית שותפות עם ההורים והתמודדות עם דרישות המערכת.

הבנת אתגרים אלו תסייע לנו להעריך את מורכבות תפקיד המחנך ואת חשיבותו הקריטית בחינוך הדור הבא.

הפוסט הכרת אנשי המקצוע – חלק ד׳ (2 מתוך 3): המחנך – הציר המרכזי במערכת החינוך הופיע לראשונה ב-אחוות תורה.

]]>
הכרת אנשי המקצוע – חלק ד׳: (1 מתוך 3) המחנך – הציר המרכזי במערכת החינוך https://www.achvat.co.il/%d7%94%d7%9b%d7%a8%d7%aa-%d7%90%d7%a0%d7%a9%d7%99-%d7%94%d7%9e%d7%a7%d7%a6%d7%95%d7%a2-%d7%97%d7%9c%d7%a7-%d7%93%d7%b3-1-%d7%9e%d7%aa%d7%95%d7%9a-3-%d7%94%d7%9e%d7%97%d7%a0%d7%9a-%d7%94%d7%a6/ Thu, 25 Jul 2024 15:54:00 +0000 https://www.achvat.co.il/?p=6811 תפקידים, אתגרים, ודגשים ייחודיים במערכת החינוך החרדית

הפוסט הכרת אנשי המקצוע – חלק ד׳: (1 מתוך 3) המחנך – הציר המרכזי במערכת החינוך הופיע לראשונה ב-אחוות תורה.

]]>
בטורים הקודמים סקרנו את תפקידיהם של המטפל הנפשי, היועץ החינוכי והמורה (ניתן למצוא את כל הטורים באתר ‘אחוות תורה’). הפעם נתמקד בדמות המרכזית שאמורה לסנכרן ולעיתים לייצג במידה מסוימת את כל התפקידים הללו – המחנך.

מקצוע החינוך הוא פרופסיה בפני עצמה ומחנך הוא לא “חצי יועץ חינוכי” או “רבע מטפל”, אלא מנחיל הערכים ובונה הזהות של הילד. מסיבה זו, הקשר וההתאמה בין דמותו של המחנך לעולם הערכי של ההורים ורוח המוסד, קריטית ממש. וזאת בשונה מאנשי מקצוע טיפוליים, שצריכים רק שלא לסתור את הדרך החינוכית.

תפקידו העיקרי של המחנך, בשונה משאר אנשי המקצוע, הוא להיות הדמות הקרובה ביותר לתפקיד “אבא” בחפיפה ובסיוע לאבא הביולוגי. המחנך הוא שליחם של ההורים שנצטוו לחנך את ילדיהם אך אין בידם כיום זמן מספק, פניות נפשית, וניתוק רגשי הנדרש לעיתים בתקופתנו במיוחד בחינוך גיל הנעורים.

בתוך המסגרת הזו נמצאים מחנכים מכל הרצף, מאלו שמבינים את תפקידם המשמעותי ומנסים לבצע אותו מאינטואיציה בריאה, עד אלו שחושבים שתפקידם הוא רק ללמד, ומדי פעם, בצער רב, לטפל בבעיות משמעת שאין מישהו אחר שיטפל בהם. הראשונים יוזמים ומעורבים, והאחרים פחות.

ישנם גם מחנכים שלמדו את מקצוע החינוך באופן שיטתי, אך הם לא רבים. אלו ואלו יכולים להתחדד יותר בתפקידו המשתנה של המחנך, ובידע הנדרש לו על מנת לבצע את תפקידו בדורנו זה. תחום החינוך החברתי-ערכי הוא התחום העוסק במקצוע החינוך כפרופסיה והלומדים אותו עוסקים בלמידת מקצוע החינוך (בנפרד מתחום הוראת תחומי הידע) במשך שנתיים לפחות.

חשוב להדגיש את המעמד הייחודי והיוקרתי של מקצוע החינוך, ובמיוחד של תפקיד המחנך. בעוד שכל אנשי המקצוע – המטפל, היועץ והמורה המקצועי – תורמים תרומה חשובה, המחנך ניצב בראש הפירמידה החינוכית. הוא האחראי הבלעדי על עיצוב אישיותו הכוללת של התלמיד ועל הכנתו לחיים מלאים ומשמעותיים.

יוקרתו של מקצוע החינוך נובעת מהאחריות העצומה המוטלת על כתפי המחנך. בעוד שמקצועות אחרים מתמקדים בהיבטים ספציפיים של התפתחות התלמיד, המחנך אחראי על התמונה הכוללת. הוא זה שמעצב את עתיד החברה כולה, דור אחר דור.

חז”ל הדגישו את חשיבותו של המחנך באומרם: “…שאביו הביאו לעולם הזה, ורבו שלימדו חכמה מביאו לחיי העולם הבא” (בבא מציעא פרק ב משנה יא). בניגוד לבעלי מקצועות אחרים, השפעתו של המחנך היא ארוכת טווח ועמוקה. הוא מטביע חותם בל יימחה על נפשו של התלמיד, מעצב את אישיותו, ערכיו ותפיסת עולמו. זוהי אחריות עצומה שאין דומה לה במקצועות אחרים.

בטור הבא נעמיק בתפקידים הספציפיים של המחנך במערכת החינוך החרדית. נסקור את מגוון המשימות והאחריויות המוטלות על כתפיו, כגון היותו “אדריכל חברתי”, מנחיל ערכים, מפתח מיומנויות, יוצר חזון אישי לכל תלמיד, ומודל לחיקוי. נבחן כיצד המחנך מטפח זהות ושייכות, מפתח חשיבה ביקורתית, ומשמש כמנהל מקרה ומקשר עם ההורים. הבנת מורכבות תפקיד המחנך תסייע לנו להעריך את חשיבותו המכרעת בעיצוב דור העתיד.

הפוסט הכרת אנשי המקצוע – חלק ד׳: (1 מתוך 3) המחנך – הציר המרכזי במערכת החינוך הופיע לראשונה ב-אחוות תורה.

]]>
הכרת אנשי המקצוע – חלק ג’: המורה המקצועי https://www.achvat.co.il/%d7%94%d7%9b%d7%a8%d7%aa-%d7%90%d7%a0%d7%a9%d7%99-%d7%94%d7%9e%d7%a7%d7%a6%d7%95%d7%a2-%d7%97%d7%9c%d7%a7-%d7%92-%d7%94%d7%9e%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%94%d7%9e%d7%a7%d7%a6%d7%95%d7%a2%d7%99/ Thu, 18 Jul 2024 12:22:35 +0000 https://www.achvat.co.il/?p=6754 תפקידים, אתגרים ודגשים ייחודיים במערכת החינוך החרדית

הפוסט הכרת אנשי המקצוע – חלק ג’: המורה המקצועי הופיע לראשונה ב-אחוות תורה.

]]>
בטור הקודם דנו בתפקידו של היועץ החינוכי. הפעם נתמקד במורה המקצועי ובתפקיד המורה כמעביר ידע. אף שתפקידו הראשי של המחנך (המונחה על ידי רכז החינוך החברתי-ערכי הבית-ספרי) הוא להיות אחראי על הנחלת הערכים והמיומנויות הנצרכות, המורים המקצועיים מסייעים בכך משמעותית, תוך תרומה להתפתחות הרב-ממדית של התלמידים. רב-ממדיות זו חשובה מאוד לפיתוח המוטיבציה והכישרונות של הילדים, שכן היא חושפת אותם למגוון תחומים המעניקים ביטחון וייחודיות.

תפקידו של המורה המקצועי מתבטא בריבוי מטלות ותפקידים:

1. העברת ידע מקצועי: הוראת התכנים העיקריים של המקצוע.

2. יצירת סקרנות ועניין סביב הלמידה והיישומים הערכיים שלה: קישור תחום הדעת לערכים ומשמעות בחיי התלמידים, מה שנקרא לעיתים “למידה משמעותית”.

3. קישור לחיי היומיום ולעתיד: הדגמת הרלוונטיות של הידע הנרכש. חלק מהידע לא נחשב בעיני הילדים כרלוונטי ללא תיווך מספק של המורה.

4. חיזוק זהות ושייכות: סיוע בהבנת הזהות והשייכות התרבותית במקצועות הרוח (גם אלו שלא מוגדרים כמקצועות תורניים), למשל מקצוע ההיסטוריה שהמיקודים בו יהיו שונים בין עם לעם ובין יהודים שומרי מצוות לאלו שאינם.

5. פיתוח מיומנויות למידה ומיומנויות המאה ה-21: מיומנויות המאה ה-21 הן קבוצת מיומנויות שהוגדרו במחקרים כמיומנויות קריטיות לחיים תקינים בעולם כיום. בין מיומנויות אלו קיימות מיומנויות שיכולות להתפתח מאוד תחת שרביטם של המורים המקצועיים, למשל: למידה עצמאית, עמידה מול קהל, חשיבה רפלקטיבית, חשיבה ביקורתית, עבודת צוות, יצירתיות, פרואקטיביות, פתרון בעיות ואוריינות דיגיטלית. מיומנויות אלו, כשהן משולבות בתוך השיעורים, תורמות להטמעת הידע, הופכות אותו לרלוונטי, מסייעות לתלמיד בהתפתחותו האישית, וכך מוסיפות למעמד המורים בעיני התלמידים וההורים.

6. תכנון סיורים לימודיים: מורה מקצועי ברמה גבוהה יוזם סיורים לימודיים בתחום הידע, שימחישו לתלמידים את הלמידה, למשל סיור למוזיאון בלימוד היסטוריה, סיור לאתרי מורשת בלימודי תנ”ך, או סיור לטבע בלימודי מדעים.

7. הנחלת ערכים “על הדרך”: שילוב ערכים בהוראה השוטפת. באמצעות שימת לב לקשר בין הנלמד לבין שאלות ערכיות, מורה יכול להנחיל ערכים לעיתים בצורה אפקטיבית יותר מאחרים בגלל האגביות של הלמידה שמעקרת מנגנוני התנגדות. למידה מבוזרת כגון למידה מבוססת פרויקטים (P.B.L) יכולה לסייע למורים מקצועיים בהבניית מגוון גדול של מיומנויות ביעילות מרבית.

אתגרים ייחודיים למורה המקצועי

ריבוי כיתות ותלמידים: מורים מקצועיים מלמדים הרבה תלמידים והרבה כיתות. הקשר עם כמות גדולה של תלמידים, הורים ומחנכי כיתות יוצר אצלם עומס רב.

לחץ להספק:
התמודדות עם דרישות תוכנית הלימודים ולעיתים עם לחצים מההורים, גורמת שחיקה למורים המקצועיים ומשאירה את האכפתיים מביניהם במתח מתמיד.

ניהול כיתה: מורה מקצועי עלול לחוות אתגרים שונים בניהול כיתה מכיוון שאין לו מספיק זמן או מעמד ליצירת קשר משמעותי עם התלמידים וההורים.

זמני הלמידה: זמן הפעילות של מורים מקצועיים לרוב הוא בשעות ה”קשוחות” של היום כשהילדים כבר עייפים ולעיתים פחות קשובים.

מוטיבציה: ישנם הורים שתופסים את לימודי המקצועות ככורח נדרש ולא כתחומים חשובים. במקרים חריגים יש גם מורים שלא ברור להם עד הסוף למה התלמידים שלהם זקוקים למקצוע שאותו הם מלמדים. אירוע כזה נפוץ יותר אצל מורים שהמקצוע “הונחת” עליהם בהיעדר מורה מתאים יותר או שלא הוכשרו להוראת התחום באופן מסודר.

התאמת חומרי לימוד לרמות שונות: התמודדות חכמה עם רמות שונות של ידע ויכולות אצל התלמידים.

השתלמויות מקצועיות:
עדכון בחידושים בתחום הדעת, למידת שיטות הוראה חדשניות, ולמידת כלי הוראה דיגיטליים חדשים.

דגשים מיוחדים במסגרת החינוך החרדי

רגישות רוחנית: הצגת תכנים באופן נכון מבחינה ערכית ותורנית.

עידוד חשיבה ביקורתית: פיתוח יכולת ניתוח וחשיבה עצמאית תוך שמירה על מסגרת של קבלת עול ויראת שמים.

שיתוף פעולה עם המחנכים: תיאום מתמיד להעלאת קרנו של התחום הלימודי אותו המורה מלמד מול הצוות החינוכי הנוסף וההורים על מנת שהתלמידים ישמעו מכולם שכדאי להשקיע בתחום הזה.

קיום “ימי שיא” וסיורים: במערכות החינוך החרדיות התלמידים יוצאים לסיורים, מסעות וטיולים, במידה פחותה באופן ניכר מבמערכות החינוך האחרות. מורה מקצועי טוב צריך להתאמץ יותר שיתקיימו סיורים בתחום הידע שהוא מלמד.

העמקת אהבת הידע: הדגשת ערך אהבת הידע מנקודת מבט יהודית ותורנית.

טהרת הלמידה: התאמת תכנים שמקורם בעולם האקדמי-מקצועי באופן שיבנה אצל התלמידים זהות חזקה של יהודים שיראתם קודמת לחכמתם, ויחד עם זאת שמירה על רמה גבוהה של התכנים.

בטור הבא נעמיק בתפקיד המחנך, ונבחן את האחריות הכוללת שלו בהטמעת ערכים ומיומנויות, תוך שיתוף פעולה עם המורים המקצועיים והצוות החינוכי כולו.

בהצלחה!

הפוסט הכרת אנשי המקצוע – חלק ג’: המורה המקצועי הופיע לראשונה ב-אחוות תורה.

]]>
הכרת אנשי המקצוע – חלק ב’: הייעוץ החינוכי https://www.achvat.co.il/%d7%94%d7%9b%d7%a8%d7%aa-%d7%90%d7%a0%d7%a9%d7%99-%d7%94%d7%9e%d7%a7%d7%a6%d7%95%d7%a2-%d7%97%d7%9c%d7%a7-%d7%91-%d7%94%d7%99%d7%99%d7%a2%d7%95%d7%a5-%d7%94%d7%97%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%9b%d7%99/ Fri, 12 Jul 2024 01:58:56 +0000 https://www.achvat.co.il/?p=6709 השבוע נכיר את תפקידו המורכב של היועץ החינוכי במערכת החינוך ונסביר כיצד עבודתו משתלבת במסגרת החינוך החרדי, תוך הדגשת ההבדל בינו לבין המטפל הנפשי

הפוסט הכרת אנשי המקצוע – חלק ב’: הייעוץ החינוכי הופיע לראשונה ב-אחוות תורה.

]]>
בטור הקודם דנו בתפקידו של המטפל הנפשי. הפעם נתמקד בדמות חשובה נוספת במערכת החינוך – היועץ החינוכי. חשוב להבין שהייעוץ החינוכי נגזר מעולם הטיפול הנפשי, ולכן, בדומה למטפל, גם היועץ החינוכי מתמקד בעיקר ברווחה הנפשית של התלמידים ולא בהקניית ערכים. בעוד שהמטפל הנפשי עובד בעיקר עם מקרים פרטניים של קשיים רגשיים, היועץ החינוכי פועל ברמה המערכתית של בית הספר ומהווה גשר בין התלמידים, המורים, ההורים וגורמי הטיפול השונים.

תפקידו של היועץ החינוכי מורכב ורב-ממדי:

תמיכה רגשית: מספק אוזן קשבת ותמיכה ראשונית לתלמידים המתמודדים עם קשיים רגשיים, חברתיים או לימודיים.

גישור והכוונה: משמש כמתווך בין התלמידים, המורים וההורים, ועוזר בפתרון קונפליקטים ובשיפור התקשורת.

אבחון והפניה: מזהה תלמידים הזקוקים לעזרה מקצועית נוספת ומפנה אותם לגורמים המתאימים, כמו פסיכולוגים או מטפלים מקצועיים אחרים.

פיתוח תוכניות מניעה:
מפתח ומיישם תוכניות לקידום רווחה נפשית, מניעת אלימות, והתמודדות עם לחץ וחרדה.

ייעוץ למורים ולהנהלה: מספק תמיכה וייעוץ לצוות החינוכי בנושאים הקשורים לרווחת התלמידים ולאקלים הבית ספרי.

בדומה למטפל, אחד האתגרים המרכזיים בעבודת היועץ החינוכי הוא התמודדות עם סטיגמות. רבים עדיין רואים בפנייה ליועץ סימן לחולשה או לבעיה. כדי להתמודד עם זה, חשוב שהיועץ יפעל לבניית אמון עם התלמידים וההורים, ויסביר את תפקידו כמשאב תומך ולא כ”פתרון לבעיות” בלבד.

ביניים: כיצד אמורה להיראות עבודת הייעוץ החינוכי?

1. פגישות אישיות: מקיים פגישות קבועות עם תלמידים הזקוקים לתמיכה מתמשכת.

2. סדנאות כיתתיות: מעביר יחד עם המחנך סדנאות מניעה בנושאים מורכבים כמו התמודדות עם לחץ או מניעת בריונות וכדומה.

3. ישיבות צוות: משתתף בישיבות צוות ומספק תובנות לגבי צרכי התלמידים.

4. קשר עם ההורים: מקיים שיחות עם הורים כדי לתאם את הטיפול בילדיהם ולספק הדרכה הורית.

5. פיתוח תוכניות: מפתח ומיישם תוכניות בית ספריות לקידום רווחה נפשית וחברתית.

במסגרת החינוך החרדי, היועץ יכול להיות רגיש לאלמנטים מיוחדים בעבודתו, למשל:

1. להיות פתוח לשימוש בסיפורי חז”ל ופרשת השבוע כמקור להשראה ודיון, אם הדבר רלוונטי לתלמיד.

2. להכיר בחשיבות של פרקטיקות דתיות כגון תפילה עבור תלמידים מסוימים בהתמודדות עם לחץ וחרדה ומצד שני לזהות אם יש פרקטיקות דומות שיוצרות חרדה ואובססיות.

3. לחבר ערכים יהודיים כגון השתתפות במעשי חסד ובפעילויות קהילתיות, עם הפרקטיקות לחיזוק הביטחון העצמי והתחושה של משמעות אצל התלמידים.

חשוב לזכור שהיועץ החינוכי אינו מחליף את המטפל הנפשי. במקרים של קשיים רגשיים מורכבים, על היועץ להפנות את התלמיד לטיפול מקצועי. עם זאת, היועץ ממלא תפקיד קריטי במערכת החינוך, בזיהוי מוקדם של קשיים ובמתן תמיכה ראשונית.

בנוסף, כדאי לשים לב שבלא מעט מוסדות חינוך פונקציה זו חסרה, במיוחד במוסדות לבנים. הורים יכולים לשאול ולברר האם קיים יועץ חינוכי במוסד ולבחור את מוסד החינוך בהתאם למקצועיותם ועיסוקם ברווחת התלמיד.

בטור הבא נעסוק במקצוע ההוראה ונראה כיצד המורה בתפקידו כמלמד תכנים, משתלב במערך הצמיחה הכולל של התלמידים.

בהצלחה!

הפוסט הכרת אנשי המקצוע – חלק ב’: הייעוץ החינוכי הופיע לראשונה ב-אחוות תורה.

]]>
הכרת אנשי המקצוע (חלק ראשון: טיפול) https://www.achvat.co.il/%d7%94%d7%9b%d7%a8%d7%aa-%d7%90%d7%a0%d7%a9%d7%99-%d7%94%d7%9e%d7%a7%d7%a6%d7%95%d7%a2-%d7%97%d7%9c%d7%a7-%d7%90%d7%b3-%d7%98%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%9c/ Fri, 05 Jul 2024 00:45:22 +0000 https://www.achvat.co.il/?p=6643 מהו תפקידם של אנשי המקצוע בתחומי החינוך והנפש בסיוע לילדינו? כך נדע לנווט בין אנשי המקצוע השונים ולבחור את הטיפול המתאים ביותר למשפחתנו. א: המטפל הנפשי.

הפוסט הכרת אנשי המקצוע (חלק ראשון: טיפול) הופיע לראשונה ב-אחוות תורה.

]]>
השבוע נפתח בסדרה של ארבעה טורים העוסקים במקצועות מפתח בעולם החינוך: המטפל הנפשי (פסיכולוג או עו״ס קליני), היועץ החינוכי, המורה (מקצוע ההוראה), והמחנך. כבר כאן יש לציין שתפקידם של המורה והמחנך בדרך כלל מתכנס לדמות אחת, אך לפעמים זה רק בכותרת ולא בפועל.

הטור הזה יעסוק בתפקידו של המטפל הנפשי.

כאשר ילדינו נתקלים בקשיים רגשיים או/ו התנהגותיים שאינם במסגרת הידע של צוות בית הספר, עלינו לשקול פנייה לטיפול נפשי מקצועי. לעיתים ההצעה תגיע מהצוות החינוכי, לעיתים מדובר על אתגרים שצוות חינוכי אמיתי אמור לדעת לסייע בהם, אך בחלק מהמוסדות יש חוסר בידע חינוכי של פיתוח מיומנויות חברתיות-רגשיות, ולכן בחירת מוסד חינוכי היא גם חלק מהסיפור.

אולם אם נחזור למצבים שבאמת דורשים טיפול, החלטה זו מלווה לעיתים בהתלבטויות. כיצד נשלב בין החינוך הראוי עבורנו לבין הגישות הטיפוליות המודרניות? איך נתמודד עם החשש מסטיגמה כלפי הטיפול וסטיגמות חברתית? והאם טיפול בכלל עוזר?

התמודדות עם סטיגמות כלפי טיפול נפשי היא אתגר משמעותי. חשוב להבין שבקשת עזרה היא סימן לחוזק, לא לחולשה. כדאי לשתף אנשי אמון בסביבתכם ולהסביר את חשיבות הטיפול. זכרו, בריאות הנפש חשובה לא פחות מבריאות הגוף, ודאגה לה היא מצווה של “ונשמרתם מאוד לנפשותיכם”. ניתן גם להיעזר ברב או דמות משמעותית עבורכם שיכולים לתת גיבוי ולגיטימציה לתהליך הטיפולי. תמיכה סביבתית זה תמיד טוב.

האתגר המרכזי בשימוש בכלי הטיפולי נובע מהתנגשות אפשרית בין גישות טיפוליות מסוימות לבין ערכים יהודיים. למשל, גישות פסיכולוגיות המבוססות על ה״אני״ עשויות לעודד אינדיבידואליזם קיצוני, המנוגד לתפיסה היהודית של ציות לציווי האלוקי. דוגמה לכך היא מטפל המעודד מתבגר להתמקד אך ורק ברצונותיו האישיים, מבלי להתחשב בהלכה, או בהשלכות על משפחתו.

אולם, אין פירוש הדבר שעלינו להימנע מטיפול נפשי. להפך, עלינו לחפש דרכים לשלב את הטיפול עם ערכינו.

הנה כמה עקרונות מנחים:

בחירת גישה טיפולית מתאימה: חפשו מטפלים המשלבים טכניקות התנהגותיות-קוגניטיביות ומכבדים את הערכים שלכם. שימו לב שאת תהליך הטיפול כדאי לחבר עם משמעות ויצירת חלום, מה שפחות קיים בעולם הטיפול.

שילוב רפלקציה ואמונה: תהליכי התבוננות פנימית ורפלקציה יכולים להשתלב היטב עם עקרונות האמונה. אלו כלים חינוכיים בעיקרם שמטפל יכול להשתמש בהם כחלק מהטיפול.

מעורבות משפחתית: שילוב המשפחה בתהליך הטיפולי חיוני להצלחתו.

סבלנות והתמדה: הטיפול הנפשי הוא תהליך הדורש זמן. תנו לטיפול את הזמן שלו בלי לדחוק את הקץ.

חיזוק זהות יהודית: שלבו לימוד תורה, תפילה והשתתפות בחיי הקהילה כחלק מהתהליך הטיפולי. הנפש צריכה להתמלא בטוב.

שיתוף פעולה עם רבנים: במיוחד בקהילה החרדית, כאמור לעיל, שיתוף פעולה עם רבנים יכול לתרום משמעותית לתהליך הטיפולי, במיוחד למי שעבורם הם דמות משמעותית.

מרכזי ייעוץ תורניים: ישנם מרכזים המשלבים טיפול מקצועי עם הכוונה דתית. מומלץ לפנות למרכזים אלו בסוגיות ייחודיות בהן הם מתמחים.

איך אמור להיראות הטיפול הנפשי? 

טיפול אפקטיבי הוא תהליך מובנה ומותאם אישית. הוא מתחיל באבחון מקיף של הקשיים והצרכים של המטופל. לאחר מכן, מגבשים תוכנית טיפול עם יעדים ברורים. הפגישות הטיפוליות כוללות שיחות, תרגילים ומשימות שמטרתם לפתח מיומנויות התמודדות, לשנות דפוסי חשיבה לא יעילים, ולחזק את הביטחון העצמי. בהקשר היהודי, הטיפול עשוי לכלול גם אלמנטים של חיזוק אמוני. חשוב שהמטפל יהיה קשוב, אמפתי ומכבד את ערכי המטופל ומשפחתו.

חשוב לזכור שחינוך איכותי, המשלב ערכים עם התייחסות לצרכים הרגשיים של הילד, יכול לשמש כגורם מגן או מסייע בהתמודדות עם אתגרים נפשיים. לדוגמה, בית ספר המשלב תוכנית לפיתוח מיומנויות ובתוכה ויסות רגשי, יכול לעזור לתלמידים להתמודד עם לחץ וחרדה.

וכאן חשוב להדגיש: טיפול נפשי עוסק בסבל אנושי ובשאיפה לרווחה נפשית ואינו עוסק בערכים, אך יחד עם זאת אנחנו כהורים יכולים לחזק את הטיפול עם חינוך לערכים יהודיים ולדאוג שהטיפול לא יסתור אותן. הגישות הטיפוליות עצמן לא עוסקות בערכים אך מטפל דתי ידע כנראה לחבר ולגשר את הטיפול לערכים שלכם.

עם זאת, חשוב להדגיש: אין להתפשר על איכות והכשרת איש המקצוע. מטפל שלא עבר הכשרה מסודרת עלול לגרום נזק רב במקרה של אתגר נפשי אמיתי. תמיד בדקו את הכשרתו ורישיונו של המטפל.

בטור הבא נעסוק בתפקידו של היועץ החינוכי ונראה כיצד הוא משתלב במערך התמיכה הכולל בילדינו.

בהצלחה!

הפוסט הכרת אנשי המקצוע (חלק ראשון: טיפול) הופיע לראשונה ב-אחוות תורה.

]]>