משה שפורן, מחבר ב-אחוות תורה

מזבח הקטורת

מזבח הקטורת נזכר רק אחרי סידור כל בניין המשכן וכליו, כולל הציווי על ימי המילואים. מיקומו החריג, כפי הנראה, מפרש מחדש את עבודת המשכן כולה

לחנך לאהבת הביקורת

ביקורת יכולה לבנות או להרוס. איך נדע לתת ולקבל ביקורת בונה?

מתי הרמב”ם מצא זמן לעסוק במלאכה?

אין זה סוד כי משנתם של חכמי ספרד דגלה בחיי תורה ומלאכה, כשזו הראשונה עיקר, והאחרת, טפלה לה. בפרק הראשון בסדרה נשרטט קווים לדמותו של הרמב”ם, כאב טיפוס לשיטה

שיחה שכזו

בפרשתנו אנו לומדים את מלאכת החינוך ותפקידו של המלמד או הר”מ מול התלמיד והכיתה: וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ

גבולות האחריות

לבעלי מלאכה ובעלי ידע תאורטי גבולות אחריות שונים. הגמרא מבחינה בין טעות שנעשית בידיים לבין טעות שנעשית בשיקול הדעת

משכן בונים ביחד

בפרשת השבוע אנו לומדים יסוד חשוב וחיוני להצלחת פרויקט בניית המשכן. מסר חשוב גם לימינו אנו

מעשה באחד מתלמידיו של הגרב”מ אזרחי זצ”ל בישיבת ‘עטרת ישראל’, שהחליט לעזוב את הישיבה ולעבור לישיבה אחרת. קודם עזיבתו נכנס אל הגרב”מ זצ”ל כדי להודיע על עזיבתו ולהיפרד. הגרב”מ האזין לדבריו, איחל לו הצלחה, ולא דיבר עמו עוד מאומה על הנושא. כעבור תקופה, החליט התלמיד לחזור לישיבה, ונכנס שוב אל הגרב”מ כדי לבקש את רשותו […]

למי נועד המשכן?

הפירוט הרב של מידות המשכן וכליו נוטל את היוזמה מהאדם, כדי ללמדנו שרק ה’ הוא הקדוש, ואין קדושה עצמית במקומות ובחפצים.

להתעקש או לוותר

עובד חרדי בחברה חילונית התעקש לשנות מיקום של אירוע חברתי בגלל שלא היה מניין קרוב. האם הוא פעל כראוי?

ילדים עוזרים בבית

איך מניעים ילדים לאכפתיות ואחריות בבית? שאלת האחריות רלוונטית לכולנו: אנשי חינוך והורים לילדים, וגם בחינוך העצמי שלנו כבוגרים

מהי הצלחה בחינוך

חינוך מוצלח דורש שילוב בין לימוד תאורטי ליישום מעשי בחיים. איך אנחנו לומדים את זה בפרשתנו?

תקנות השבים

עיון בסוגיית “תקנת השבים” חושף בפנינו שתי תקנות: הראשונה נועדה להקל על הגזלן לתקן את הנזק, והשנייה מתמקדת בעתיד ונועדה לאפשר לעבריין לשנות את דרכו ולעבור לעיסוק כשר