איך יוצאים מבית המדרש?

בעידן של אתגרים ביטחוניים, עלינו לפעול בחכמה כדי לשמר את ערכי הקדושה בבתי המדרש
לעלות אל הבירה

ההבדל בין הגישות של בית שמאי ובית הלל ביחס לפער שבין השאיפות הרוחניות לבין המציאות היומיומית
השפעת הבגדים עלינו

על תפקידם של הבגדים, על בושה, על זהות ועל האופן שבו הלבוש משפיע על האדם
מתי להיות קשוחים (ומתי לא)?

כל הורה מכיר את החשיבות של הצבת גבולות לילדים, ובמקביל, את הצורך באמפתיה והכלה של רגשות קשים. אז מתי כדאי להשתמש בכל אחד מהכלים הללו?
על אבן בכביש הבקעה

רכב עמוס בחסידי ברסלב ניער אותו בבהלה. הם שמו לב אליו ולא ויתרו לו, ועד שלא ראו אותו מקפץ כמותם, הם לא נרגעו
אנשים כשרים

קווים לדמותו של “מעמד ביניים” בין אדם נאמן לשקרן – וההשלכות על טענותיו בבית הדין
קחו רגע

לקחים מפרשת השבוע ומתורתו של רבי נחמן מברסלב לחיים בעידן המודרני
בין קרבן למנחה

תפילה בכוונה היא חוויה רוחנית שלא תסולא בפז, שיכולה להפוך את האדם למאמין יותר ולקרוב יותר לה’
האם הקורבנות הם חוק?

הקרבת קורבנות הייתה רווחת בימי קדם, כיצד אם כן קבע הרמב”ם שהם חוק שאין טעמו ידוע, ואיך הדברים מתיישבים עם שיטתו שהקורבנות נועדו להרגיל את ישראל להיגמל מעבודה זרה
למה כדאי שיהיה ועד הורים?

מעורבות של הורים במוסדות החינוך יכולה להיות דבר נפלא. השבוע נלמד על כלי ״ועד ההורים״ שאינו נפוץ במחוזותינו, ואולי חבל שכך
רבי יהודה הלוי (1075–1141)

תלמידו של הרי”ף, מגדולי הראשונים, פילוסוף רופא ומשורר, שתרומתו ליהדות לדורות לא תסולא בפז
גבולות המלחמה

אחד ממכשולי החינוך העיקריים הם במלחמה על הגבולות. לגבול יש בעצם תפקיד כפול: מצד אחד הוא שומר שלא ייכנסו מבחוץ, מצד שני הוא שומר שלא ייצאו החוצה. לאיזה צד יש חשיבות גדולה יותר? התשובה ברורה: שני צידי הגבול חשובים לשמירה, כל אחד מטעמו הוא. היכן הגבול? תלוי איזה! יש גבול גאוגרפי, גבול מדיני, גבול ביטחוני, […]
לתקן עולם

מסוגיות הגמרא עולה שגם דיני מציאה וזכייה מן ההפקר, מתבססים בנקודות רבות על תקנות חברתיות של דרכי שלום והסכמות כלכליות בחברה ובמשפחה.
מנהיגות פרואקטיבית

מריבוי הפסוקים המלמדים שהדברים נעשו כפי שה’ ציווה את משה, אנו יכולים ללמוד על אחריות, על חשיבות הסיכום ועל מעלת השקיפות בכספי ציבור
ומעשה ידינו כוננהו

ללא עזרת ה’, בתהליך העבודה כמו בתוצאה, המאמצים שלנו לא יועילו
שקיפות בהוצאות המשכן

את גודל הזהירות בממון הציבור למדו חכמים מהחשבון שהגיש משה רבנו על מלאכת המשכן. בדרך לקדושה, כך אנו למדים, אי אפשר לדלג מעל היושר
כיצד מטמיעים ערכים?

גישת החינוך היהודי השורשי יושבת על הבנה עמוקה בנפש האדם ובדרכי הטמעת ערכים
מקורבו של הרמב”ם: רבי יוסף בן יהודה אבן עקנין (1150-1220)

נמשיך לעסוק במשנת רבינו הרמב”ם, ובהטמעתה בקרב סובביו. רבי יוסף בן יהודה אבן עקנין נחשב לתלמידו ומקורבו, וגם הוא לצד גדולתו העצומה בתורה, היה פילוסוף, רופא ומשורר