אחת מהדמויות העלומות והנסתרות בפרשת השבוע היא דמותה של דבורה מינקת רבקה. דמותה כה עלומה שאין הרבה גילויים ישירים מי היא הייתה בחייה. ידוע לנו רק על שילוחה מבית בתואל יחד עם רבקה בדרך ליצחק ועל זמן מותה ומקום קבורתה.
ננסה ללמוד על דמותה. כתוב בפסוק: “וַתָּמָת דְּבֹרָה מֵינֶקֶת רִבְקָה וַתִּקָּבֵר מִתַּחַת לְבֵית אֵל תַּחַת הָאַלּוֹן וַיִּקְרָא שְׁמוֹ אַלּוֹן בָּכוּת”, והדברים טעונים ביאור: מדוע נזכרה בתורה בכלל, ומדוע הוזכר מקום קבורתה, דבר שלא זכו לו רבים בתורה אלא רק הגדולים ממש.
על מנת להבין מי הייתה דבורה לרבקה ומה הייתה השפעתה עליה, נחזור לפרשת חיי שרה: “וַיְשַׁלְּחוּ אֶת רִבְקָה אֲחֹתָם וְאֶת מֵנִקְתָּהּ וְאֶת עֶבֶד אַבְרָהָם וְאֶת אֲנָשָׁיו”. בתרגום יונתן מסביר שמנקתה היא פדגוותה, הפדגוגית של רבקה. פדגוגיה היא תורת החינוך, ולשון זו מופיעה רבות במדרשים ובראשונים.
ומרן בעל ה”אילת השחר” זצ”ל כתב: “צריך ביאור למה הוצרכה למינקת, ובתרגום יונתן בן עוזיאל נראה שהכוונה למחנכת, ולא נזכר אם הייתה נשואה או פנויה ולמה עזבה את מקומה והלכה עם רבקה עד מותה”.
רבי יצחק עראמה בעל העקידה נותן לנו מבט על היחס של משפחת יעקב אבינו למחנכת של אמם: “ובכו עליה בכי גדול כי אישה חשובה הייתה”.
גילוי גדול מצאתי בביאורו של רבי אברהם בן הרמב”ם: “ותמת דבורה. סיפור התורה לזה מורה על גודל כישרונה, ואפשר שהיו מבקרים את קברה ומתפללים שם, כמו שנשות ישראל היו נקראות על שמה לברכה, כמו שמצאנו ודבורה אישה נביאה”.
והאברבנאל הוסיף: “ואמנם אמרו ותמת דבורה מינקת רבקה הוא להודיע שמתה שמה הזקנה יראת ה’ ההיא, כי היא הייתה אישה חכמה, ובעבור שהייתה אצלם במדרגת אמם בכו עליה”.
דבורה הייתה המחנכת של רבקה אמנו, דמות אנונימית שלא ידוע לנו דבר על חייה האישיים. היא הייתה יראת ה’, אישה חכמה, דמות חשובה למשפחת יעקב אבינו עד כדי שהם בכו עליה במדרגת אמם. במשך הדורות בנות ישראל נקראו על שמה, וקברה הפך לציון תפילה עבור נשות ישראל.
ההיסטוריה מלמדת שהנשים הגדולות שעשו מהפכות חינוכיות בעם ישראל לא היו מפורסמות: כדבורה כך שרה שנירר, כאסתר המלכה כך יהודית מונטיפיורי, כברוריה אשתו של רבי מאיר כך הרבנית סימה אשת רבי צבי פסח פרנק.
בדורות כשלנו, שבהם הפרסום והתיעוד הפכו לכלי בסיסי בחיים, דמותה של דבורה מינקת רבקה מלמדת איך לבנות עולמות ולעשות היסטוריה בלי סטטוסים ויחסי ציבור.
