הורים יקרים,
חודש כסלו הוא חודש של אור – ומה משמח יותר מלראות את ילדינו “מאירים” ומממשים את הפוטנציאל הייחודי שלהם? לכן נעסוק השבוע בנושא חשוב: כיצד לזהות ולטפח את הכישרונות הייחודיים של ילדינו, תוך שמירה על האיזון העדין בין מצוינות אישית וניצול כשרונות (שה’ נתן להם) לבין ערכי התורה?
רבותינו לימדונו ש”אין אדם לומד אלא במקום שליבו חפץ”. משפט זה נכון לא רק ללימוד תורה, אלא לכל תחומי החיים. כל ילד נברא עם סגולות וכישרונות ייחודיים, וחלק מתפקידנו כהורים הוא לסייע לו לגלות ולפתח אותם. גדולי ישראל בדורות עברו לימדו אותנו שכל כישרון הוא בעצם שליחות – כלי שניתן לאדם כדי לעבוד את בוראו בדרך הייחודית לו, ושכישרונות לא ניתנו מאת ה’ לבטלה.
אז כיצד מזהים כישרונות? ראשית, חשוב להתבונן בילד בשלושת המעגלים המוכרים לנו מן הטורים הקודמים:
במעגל הלמידה: באילו תחומים הילד מגלה עניין מיוחד? היכן הוא “תופס” מהר במיוחד?
במעגל החברתי-ערכי: האם יש לו כישרון מיוחד בעזרה לזולת? ביצירת קשרים? במנהיגות? האם הוא ממש טוב בעמידה מול קהל או ביצירת שיתופי פעולה?
במעגל הרווחה הנפשית: מה גורם לו סיפוק מיוחד? מה הוא עושה באופן יעיל ומהנה מבלי להרגיש שהזמן עובר? מתי הוא נראה “בשיא שלו”?
אך זיהוי הכישרון הוא רק ההתחלה. האתגר האמיתי הוא כיצד לטפח אותו בדרך הנכונה. חשוב להבין: לא כל כישרון צריך להפוך למקצוע, ולא כל תחביב צריך להפוך לקריירה. לפעמים דווקא השארת תחום מסוים כ”תחביב” מאפשרת לילד ליהנות ממנו יותר ולשמור על האיזון הנכון בחייו.
דוגמה מעשית: ילד שמגלה כישרון מיוחד במוזיקה. איך ניגשים לזה?
ראשית, מוודאים שהעיסוק במוזיקה לא בא על חשבון דברים אחרים חשובים. שנית, מחפשים מסגרת מתאימה שתאפשר פיתוח הכישרון בדרך מותאמת והולמת. שלישית, מדגישים את הערך הרוחני של המוזיקה – תפילה, הלל, שמחת חתן וכלה, וכו’ ולבסוף: שומרים על איזון. קובעים זמנים מוגדרים לדברים החשובים, ובתוכם למוזיקה.
נקודה חשובה נוספת היא ההבדל בין מצוינות להצטיינות. מצוינות היא השאיפה לעשות כל דבר בצורה הטובה ביותר, גם אם איננו הטובים ביותר בתחום. הצטיינות, לעומת זאת, היא השוואה לאחרים. חשוב לחנך את ילדינו למצוינות – לעשות כל דבר כמיטב יכולתם, מתוך שמחה ושאיפה להתקדם.
לעיתים קרובות, דווקא הקשיים והאתגרים הם שמובילים לגילוי כישרונות חבויים. ילד שמתקשה בלימוד בדרך המקובלת עשוי לגלות דרכי חשיבה יצירתיות משלו. ילד שמתקשה חברתית עשוי לפתח רגישות מיוחדת לזולת כי דווקא ההתמודדות מצמיחה כוחות חדשים.
לסיכום, אני רוצה לחזק את ידיכם בעבודת הקודש של גילוי וטיפוח הכישרונות של ילדיכם. זכרו: המטרה היא לא להצמיח “כוכבים”, אלא לגדל יהודים שלמים השמחים בחלקם ומנצלים את כישרונותיהם השונים והמגוונים לעבודת ה’, לחוות חיים יהודיים ולעשות את תפקידם הייחודי בעולם, זה שאף אדם אחר לא יכול לעשותו, וכפי שאמר ר’ ברוך ממז’יבוז’: “כל אדם נברא כדי לתקן דבר מה בעולם”. שנזכה.
בהצלחה רבה!