זכינו בשנים האחרונות להיות עדים, חלקנו – להיות ממש שייכים, להקמה ולביסוס של המפעל המדהים הזה – ‘אחוות תורה’.
חשבתי על השם המיוחד של הארגון. מה העומק שלו? מה הקשר בין אחווה לבין תורה ומהו הערך המוסף הייחודי שהשם בא לבטא?
בפרשת השבוע מצווה התורה “הקם תקים עמו”. מבאר השפת אמת זצ”ל: “כפי מה שאדם עוזר לחברו כעניין אמרם הוי נושא בעול עם חברך. כמו כן זוכה לתקן עצמו ליישר אורחותיו להיות לו תקומה. וזה הקם תקים עמו. והוא עניין יותר משבעל הבית עושה עם העני, העני עושה עמו”.
נמצאנו למדים שיש קשר בין עזרה לזולת במישור הבין־אישי, לתקומה ולהצלחה האישית. ולכן “הקם תקים” כפול. כאשר אתה מקים את הזולת, אתה מבצע פעולת הקמה גם לעצמך.
אנו, החרדים העובדים, הגענו למצב בו חווינו מעבר מאתגר מתקופת הישיבה והכולל, שבה היינו שייכים והיינו חלק מדבר גדול, למצב שבו הפכנו לעם מפוזר ומפורד כאשר כל אחד מאתנו נאלץ לצאת לעמל יומו. זה הביא לתוצאה בלתי נמנעת של אובדן ההשתייכות והחיבור שלנו.
לכן, כאשר באים ומבקשים לבצע הליך תקומה מחודשת של חיבור החרדים העובדים לתורה, להווי התורני, זה בא בשילוב עם הקמה של אחווה, קהילה פונקציונאלית ומאוחדת. לאו דווקא סביב השיוך הגיאוגרפי אלא סביב אתגר ומסע משותף.
המפעל המדהים הזה בא לתת לנו בו־זמנית, גם אפשרות מעשית של חיבור תורני מותאם לצרכים ולמאפיינים הייחודים שלנו. וגם ליצור אחווה פנימית בינינו החברים ובני משפחותיהם החולקים גורל, אתגר ומסע משותף.
ככל שנעמיק בדיבור מאיר עיניים זה של השפת אמת זצ”ל, נגלה ממה מורכבת הדרך הנכונה לחיבור מחדש של קהילת החרדים העובדים להוויה התורנית:
עצם לימוד התורה ויישור אורחותינו באופן המתאים והמאפשר ובהתחשב בצרכים והאתגרים הייחודיים המאפיינים את המסע שלנו.
אחווה פנימית ועזרה הדדית בין חברי קהילת אחוות תורה. עזרה ברוח ובגשם, להפסיק להיות לבד עם האתגרים שלנו ולהבין שיש לנו עוד המון חברים המתמודדים עם אתגר דומה, ואם נתחבר כולנו יחד מתוך מטרה לקדם יעדים משותפים מתוך עזרה, התחשבות והדדיות – אזי העוצמה תכפיל ותשלש את עצמה ונגיע להקם תקים עמו, להצלחות שכעת נוכל רק לחלום עליהן.
אז חברים יקרים, בואו נצא לדרך. שנזכה לתקן עצמנו וליישר אורחותינו.
