חינוך ביתי
מחקרים רבים מצביעים על חיי קהילה ככלי חשוב בחיי האדם ובמיוחד ככלי לריפוי טראומות. קהילה מורכבת ממשפחות מגוונות. השוני והמגוון שבחברי הקהילה הוא היוצר את הייחודיות והניחוח של כל משפחה ותורם להרמוניה המושלמת.
על מנת לשמר את הרב־גוניות שבחיי קהילה טובים, חשוב לתת דגש לייחודיות הפרטנית של כל משפחה ומשפחה. לכל משפחה יש הרמוניה משלה, ניחוח משלה, מסורת פרטית לצד מנהגים מיוחדים שנשמרו דור אחר דור שעליהם נאמר: ‘ואל תיטוש תורת אמך’. הניחוח הייחודי הזה, המורכב מקיבוץ גלויות ומזגי אוויר שונים, הוא זה שבסוף יוצר את הקהילה הגדולה והמיוחדת.
אך אליה וקוץ בה. המוקש במציאות נפלאה זו יכול לבוא דווקא מתוכה, כשהמשפחה המתגוררת ממול או אלו שיושבים לצידנו בבית כנסת, דומים לנו מאוד בהכל. הדמיון המחבר, יכול להפוך למוקש וסכנה קיומית לניחוח המשפחתי החשוב.
בגלויות, גדלו ישראל בין האומות והגויים. שם הם ידעו היטב את ההבדל לשכניהם הגויים. ככל שהיו להם יחסי שכנות טובים, ההבדל היה ברור. אך כשאנו חיים בין אחינו היהודים ולא קיימים הבדלים מהותיים, נוצר הצורך בשמירת הייחודית של כל משפחה, כי ההרמוניה היהודית נבנית דווקא על ידי משפחות שונות עם הווי פנימי שונה, שיחד כולם כפופים לחיי תורה, אך כל אחת בדרכה.
על אחת כמה וכמה שבעולם החינוך הכל־כך אינדיבידואלי, הייחודי לכל נער על פי דרכו ולכל משפחה בפני עצמה, שם יש צורך בחינוך ביתי ללא השפעת גורמים זרים, ידידותיים ככל שיהיו. החינוך המשפחתי המצליח נבנה על ידי הורים אוהבים, שמכירים את צרכי ילדיהם ובונים שפה חינוכית משלהם לביתם, עם קודים משלהם, ומנגינה כזו המנגנת את האקלים המשפחתי בדרכם שלהם. רק שפה חינוכית כזו בכוחה לבנות חוסן פנימי לכל מצבי החיים.
ככל שהשכנים דומים לנו, ואנחנו מחפשים להעתיק נורמות שלעיתים פוגמות ולו במקצת במנגינת החינוך התוך משפחתי, דווקא אז נדרשת זהירות יתר. מצד אחד לתמוך ולחיות בחיי קהילה ובשכנות מועילה, מאידך לשמר את מבצר המשפחה הפרטי, עם דלת שעומדת בפני רוח מצויה ושאינה מצויה.
הרש”ר הירש בפרשת חיי שרה (פרק כה פסוק ה’) עוסק בסוגיית החינוך של האבות, בכך שרק על ידי דוגמה אישית הם יכלו להשפיע על חינוך ילדיהם, היות והשכנים היו זרים להשקפתם, אך בדורנו הדבר שונה.
וכך הוא כותב: “מחוץ לאהלם של אברהם ויצחק לא היה מדרך כף רגל לרוח ברית אברהם ולמוסרה; בכוח חינוכם היה עליהם להכריע את כובד משקלה של דוגמה, שניתנה מידי כל אנשי הדור! מה קשה תפקידו של אב יהודי היום, לחנך את כל בניו לרוחו – קשה לאין ערוך מאשר לפני מאה שנה; והן גם מחוץ לסף בית אביהם נפגשים בנינו בבתים הקרובים לרוחם!”.
