“הבן שלי מחלל שבת בפרהסיה”. את השיחה הזו לא אשכח לנצח. הכרתי את בנו של איש שיחי וידעתי היטב כי הוא רחוק שנות אור מחילול שבת ובוודאי בפרהסיה. האזנתי, חקרתי והשתדלתי להבין את אשר על לבו, בשאלות מכוונות הוא ענה וסיפר שהבן שלו עובר על מלאכת ‘בורר’ בכל סעודת שבת לעיני כל המשפחה. נגולה אבן מלבי מהתסריטים שרצו בראשי.
בשיחה שקיימתי עם הבן לאחר תקופה, גלגלתי את השיחה לסעודות שבת בביתם. הבן סיפר מיוזמתו שאבא שלו ‘נֶרווניסט’ בסעודות שבת. “כל הסעודה אבא שלי יושב ומסתכל עלינו וכשנראה לו שמישהו מאיתנו עבר על חשש חומרה כלשהי, הוא שש ושמח כמוצא דג שמן בחכה ומאותו רגע סעודת שבת על שלל יושביה עסוקים באותו חשש איסור שבן המשפחה עבר, מה שגורם לכולנו להיות שותפים ביוזמה ושחקנים בזירה, ובכוונה אנחנו מייצרים עוד סיבות לוויכוחים ומריבות”.
פעמים רבות הילד הקטן עצבני ומתוסכל, וכל מה שמשתדלים להרגיע אותו לא עוזר, ואז זה הופך למחלה מדבקת. ההורים והאחים הגדולים בזה אחר זה כמגדל פירמידה נעשים לעצבניים ומתוחים.
במוסד לנוער בסיכוי החליטו להתחזק בנושא טלית קטן מצויצת. לאחר תקופה, מנהל המוסד בדק את המצב והנה הוא גילה פער משמעותי בין הכיתות. הוא קרא למחנכים ושאל אותם לפשר הפער תוך כדי שהוא מתחקר אותם איך הם אכפו את התקנון, וראו זה פלא: בכיתות שהמחנכים דיברו בקפדנות ובשרירותיות על הציצית, המאבק בכיתה היה יומי וההתעטפות בציצית נמוכה. בכיתות שהמחנכים תגמלו את הילדים, הם הלכו מצויצים מרצונם ובשמחה.
הרש”ר הירש בפרשתנו (פרק לז פסוק ד) מגלה את סוד הדברים: “במקום שיש ידידות, שם אין מקפידים על כלום; במקום שיש מתיחות – שם מקפידים על הכל, ודורשים לגנאי דווקא גינוני ידידות”.
במקום שיש ידידות שם אין צורך להקפיד על כלום. שם הכל נעשה מאליו. האבא והאמא הם דוגמה טובה והילדים בעקבותיהם, בלי דיבורים ומתוך רצון טוב. במקום שיש מתיחות, שם המציאות הפוכה לחלוטין: גם דברים של ידידות נהפכים לגנאי. כשהאקלים הביתי או הכיתתי הוא ידידותי, אין צורך ביצירת כללים אבל כשהאקלים מתוח, האקלים הוא של שדה קרב.
הרש”ר הירש כדרכו מצביע ללא פחד על אחת הסיבות של מכירת יוסף, ואולי זו הייתה חולשה של יעקב אבינו (פרק לז פסוק ג) וז”ל: “שכל זה לא היה נבון, שעל יעקב היה לדחות את דיבתו, כשם שבדרך כלל ‘ילד שעשועים’ רק גורר אחריו תוצאות קשות, בדברי ימי אבותינו ובקורות כל בית, דבר זה הובלט כל צרכו על-ידי התוצאות המרות שבאו בעקבותיו, הרי אלו חולשות החוזרות בנקל בחיי כל אדם, אך אינן אלא חולשות”.
כשהאקלים חיובי וכל המשפחה מרגישה בנוח בבית, בית כזה יכול להיות בטוח ביציבותו ושלמותו.
