שיתוף

סוד העושר היהודי

שותפות עם הבורא: כיצד מצוות המעשר מובילה לעושר

שיתוף

בפרשת ראה, מגלה לנו התורה הקדושה את סוד העושר היהודי. במצוות “עשר תעשר את כל תבואת זרעך היוצא השדה שנה שנה” טמונה מרגלית יקרה – סוד השגשוג הכלכלי על פי התורה.

אף שהדברים ידועים, חשוב לחזור ולהזכירם, במיוחד בדורנו. כפי שלימדנו הרמח”ל, לעתים דווקא הדברים המפורסמים ביותר הם אלה שנשכחים בקלות. לכן, הבה נתבונן מחדש במצוות המעשר ובברכה הטמונה בה.

חז”ל במדרש תנחומא מספרים לנו על אדם שהקפיד על מצוות מעשר. שדהו הניבה אלף מידות, והוא הפריש מאה למעשר. מהנותר, התפרנס בכבוד כל ימיו. בנו, שירש את השדה, התחיל להפחית מהמעשר, וראה – השדה הפחיתה את יבולה בהתאמה. לבסוף, כשעמד על טעותו, אמרו לו קרוביו: “לשעבר היית בעל הבית והקב”ה כהן, ועכשיו נעשית כהן והקב”ה בעל הבית”.

מה למדנו מסיפור זה? הקב”ה, בעליה האמיתי של הבריאה כולה, מציע לנו “חוזה שותפות” מיוחד. הוא אומר לנו: “אתם תהיו בעלי הבית. תנו לי עשירית, ותשע העשיריות יהיו שלכם”. כאשר אדם טועה לחשוב שהכל שלו ומעכב גם את החלק העשירי, הקב”ה מזכיר לו את האמת בדרך מוחשית.

עוד אמרו חז”ל: “עשר בשביל שתתעשר. עשר כדי שלא תתחסר”. איזה מפתח לשגשוג כלכלי טמון כאן! אילו היינו שומעים על יועץ פיננסי שמבטיח הצלחה כלכלית בסבירות גבוהה, היינו רצים אליו ומשלמים כל הון. והנה, בורא העולם מגלה לנו סוד מאחורי הפרגוד – הפרשת מעשר היא המפתח לשמירה על הונכם ולפתיחת צינורות שפע חדשים.

ואם כל זה אינו משכנע מספיק, מעניק לנו הבורא “אחריות מוצר”. בספר מלאכי נאמר: “הביאו את כל המעשר אל בית האוצר… ובחנוני נא בזאת אמר ה’… אם לא אפתח לכם את ארובות השמים והריקותי לכם ברכה עד בלי די.” זוהי הזמנה ייחודית לבחון את הבטחת ה’, דבר שבדרך כלל אסור.

כפי שמסביר המלבי”ם, בניגוד לאיסור הכללי לנסות את ה’, במצוות מעשר מותר לנו לבחון את ההבטחה האלוקית. זאת משום שאין זה ניסיון להוכיח משהו חדש על ה’, אלא בחינה של מה שכבר הובטח. ה’ מבטיח ברכה שתעלה על כל מגבלות הטבע, “עד בלי די”.

מה המסקנה לדורנו? למי שמעוניין לייצב את מצבו הכלכלי ולצאת ממצב של דוחק לשפע, יש כאן עצה מעשית: קבלו על עצמכם בנחישות לתת מעשר מכל הכנסה. דברי התורה נצחיים הם, והמקיימם בתמימות ובאמונה שלמה יזכה בוודאי לברכה המובטחת.

הבה נאמץ מצווה זו בשמחה ובאמונה, ונראה כיצד ברכת ה’ מתגשמת בחיינו.

למאמרים נוספים של

למאמרים אחרונים

דילוג לתוכן