בפרשת השבוע, אנו, בני ובנות ישראל, מתחילים יחד לבנות את המשכן. שהוא הערוץ שדרכו האלוקים מגלה את אורו חמלתו וטובו בעולם. כיצד בונים בעולם הזה מקום אשר יגלה את הטוב האלוקי? מהו הסוד של הצלחת הפרויקט הכל־כך חשוב הזה?
התורה הקדושה מלמדת אותנו: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי.
נמצאנו למדים יסוד חיוני: להצלחת המשימה, על הפעולה להגיע ממניע של רצון ובחירת האדם.
וכן בהמשך הפסוקים: “וְזֹאת הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאִתָּם זָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת. וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ וְעִזִּים. וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וְעֹרֹת תְּחָשִׁים וַעֲצֵי שִׁטִּים. שֶׁמֶן לַמָּאֹר בְּשָׂמִים לְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְלִקְטֹרֶת הַסַּמִּים. אַבְנֵי שֹׁהַם וְאַבְנֵי מִלֻּאִים לָאֵפֹד וְלַחֹשֶׁן. וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם.
המתבונן בפסוקים אלו יבחין כי ה’ יתברך פורס כאן את מכלול הרכיבים הנדרשים על מנת לבנות לו מקדש ולהשרות שם שכינה. מנעד הרכיבים רחב מאוד, ממוצרים יקרים ביותר המצויים רק בהישג ידם של עשירי תבל כמו יהלומים, עד מוצרים זולים יותר כמו עזים וכדומה.
מה כתוב כאן בצורת הפנייה הייחודית הזו מה’ יתברך לבני ישראל? אבאר את הדברים דרך סיפור: לפני שבועיים נצרכתי לרכוש כיסא קטן עבור בנותיי ובמקום לרוכשו בחנות כלי בית או חנות רהיטים רגילה הלכתי לחנות הרהיטים המפורסמת איקאה ושם רכשתי את הכיסא.
מה כל מיוחד בכיסא הזה של איקאה? הוא עשוי מעץ ומגיע מפורק לחלקים עם הוראות התקנה, יחד עם בתי בת ה-5 בנינו את הכיסא, ולאושר שלה לא היה גבול. אבא אִפשר לה ליטול חלק ממשי ביצירת רהיט עבור הבית.
באותה דרך, בפרשתנו פונה ה’ יתברך לבני ישראל ואומר: יקרים שלי, אהובים שלי, יש לי משימה בעולם ואני צריך אתכם שותפים בה. בואו נבנה יחד מקדש. אני מעניק לכם את הזכות ליצור בעצמכם את המקום הזה.
אני פורס קשת רחבה של מוצרים כך שכל אחד לפי מצבו הפיננסי, כישרונותיו ויכולותיו, יוכל לתרום אקטיבית למלאכה. כי אני לא מוותר על אף אחד ועל אף אחת. אני רוצה את כולם בפנים.
ובמעבר למה שקורה כיום, מרגיש שהסיסמה “יחד ננצח” הפכה קצת לקלישאה ויש כבר קולות ייאוש האומרים שהאחדות היא אשליה ואיננה קיימת במציאות. הבה נזכור, אחים יקרים, שמשכן בונים יחד ואין לנו פריווילגיה לוותר על אף אחד.
וכמו שכתב בליקוטי מוהר”ן (סימן ל”ד) “כי יש בכל אחד מישראל דבר יקר שהוא בחינת נקודה מה שאין בחברו”.
רק מהחיבור של כל הנקודות היקרות והטובות בהרמוניה, בונים בעולם מציאות של השראת שכינה והתגלות הטוב האלוקי.
