שיתוף

הכרת אנשי המקצוע – חלק ב’: הייעוץ החינוכי

השבוע נכיר את תפקידו המורכב של היועץ החינוכי במערכת החינוך ונסביר כיצד עבודתו משתלבת במסגרת החינוך החרדי, תוך הדגשת ההבדל בינו לבין המטפל הנפשי

שיתוף

בטור הקודם דנו בתפקידו של המטפל הנפשי. הפעם נתמקד בדמות חשובה נוספת במערכת החינוך – היועץ החינוכי. חשוב להבין שהייעוץ החינוכי נגזר מעולם הטיפול הנפשי, ולכן, בדומה למטפל, גם היועץ החינוכי מתמקד בעיקר ברווחה הנפשית של התלמידים ולא בהקניית ערכים. בעוד שהמטפל הנפשי עובד בעיקר עם מקרים פרטניים של קשיים רגשיים, היועץ החינוכי פועל ברמה המערכתית של בית הספר ומהווה גשר בין התלמידים, המורים, ההורים וגורמי הטיפול השונים.

תפקידו של היועץ החינוכי מורכב ורב-ממדי:

תמיכה רגשית: מספק אוזן קשבת ותמיכה ראשונית לתלמידים המתמודדים עם קשיים רגשיים, חברתיים או לימודיים.

גישור והכוונה: משמש כמתווך בין התלמידים, המורים וההורים, ועוזר בפתרון קונפליקטים ובשיפור התקשורת.

אבחון והפניה: מזהה תלמידים הזקוקים לעזרה מקצועית נוספת ומפנה אותם לגורמים המתאימים, כמו פסיכולוגים או מטפלים מקצועיים אחרים.

פיתוח תוכניות מניעה:
מפתח ומיישם תוכניות לקידום רווחה נפשית, מניעת אלימות, והתמודדות עם לחץ וחרדה.

ייעוץ למורים ולהנהלה: מספק תמיכה וייעוץ לצוות החינוכי בנושאים הקשורים לרווחת התלמידים ולאקלים הבית ספרי.

בדומה למטפל, אחד האתגרים המרכזיים בעבודת היועץ החינוכי הוא התמודדות עם סטיגמות. רבים עדיין רואים בפנייה ליועץ סימן לחולשה או לבעיה. כדי להתמודד עם זה, חשוב שהיועץ יפעל לבניית אמון עם התלמידים וההורים, ויסביר את תפקידו כמשאב תומך ולא כ”פתרון לבעיות” בלבד.

ביניים: כיצד אמורה להיראות עבודת הייעוץ החינוכי?

1. פגישות אישיות: מקיים פגישות קבועות עם תלמידים הזקוקים לתמיכה מתמשכת.

2. סדנאות כיתתיות: מעביר יחד עם המחנך סדנאות מניעה בנושאים מורכבים כמו התמודדות עם לחץ או מניעת בריונות וכדומה.

3. ישיבות צוות: משתתף בישיבות צוות ומספק תובנות לגבי צרכי התלמידים.

4. קשר עם ההורים: מקיים שיחות עם הורים כדי לתאם את הטיפול בילדיהם ולספק הדרכה הורית.

5. פיתוח תוכניות: מפתח ומיישם תוכניות בית ספריות לקידום רווחה נפשית וחברתית.

במסגרת החינוך החרדי, היועץ יכול להיות רגיש לאלמנטים מיוחדים בעבודתו, למשל:

1. להיות פתוח לשימוש בסיפורי חז”ל ופרשת השבוע כמקור להשראה ודיון, אם הדבר רלוונטי לתלמיד.

2. להכיר בחשיבות של פרקטיקות דתיות כגון תפילה עבור תלמידים מסוימים בהתמודדות עם לחץ וחרדה ומצד שני לזהות אם יש פרקטיקות דומות שיוצרות חרדה ואובססיות.

3. לחבר ערכים יהודיים כגון השתתפות במעשי חסד ובפעילויות קהילתיות, עם הפרקטיקות לחיזוק הביטחון העצמי והתחושה של משמעות אצל התלמידים.

חשוב לזכור שהיועץ החינוכי אינו מחליף את המטפל הנפשי. במקרים של קשיים רגשיים מורכבים, על היועץ להפנות את התלמיד לטיפול מקצועי. עם זאת, היועץ ממלא תפקיד קריטי במערכת החינוך, בזיהוי מוקדם של קשיים ובמתן תמיכה ראשונית.

בנוסף, כדאי לשים לב שבלא מעט מוסדות חינוך פונקציה זו חסרה, במיוחד במוסדות לבנים. הורים יכולים לשאול ולברר האם קיים יועץ חינוכי במוסד ולבחור את מוסד החינוך בהתאם למקצועיותם ועיסוקם ברווחת התלמיד.

בטור הבא נעסוק במקצוע ההוראה ונראה כיצד המורה בתפקידו כמלמד תכנים, משתלב במערך הצמיחה הכולל של התלמידים.

בהצלחה!

למאמרים נוספים של

למאמרים אחרונים

דילוג לתוכן