שוחחנו עם רכזי אחוות תורה – נפתלי פרנקל, איציק פת ואליהו פרידמן כדי לשמוע איך עבר עליהם החורף ומה הם מתכננים לזמן קיץ הקרוב
זמן חורף ארוך וגדוש עבר על “אחוות תורה”. בחסדי שמים, לא רק שקצב הצמיחה נשמר אלא אף נרשמה בו גדילה משמעותית. בשורת בתי המדרש בכל רחבי הארץ פורחת ועולה, אבל יש אנשים שקמים כל בוקר כדי שהדבר הזה יקרה. רכזי האזורים של אחוות תורה המושקעים בכל ליבם ונפשם למען היעד ועמלים סביבו יום יום, התכנסו לבקשתנו לפאנל קצר, בו שיתפו איתנו רגשות ומחשבות לאחר תקופת עשייה פורה ומשמעותית, ולקראת המשך הדרך – זמן קיץ הקרב ובא.
אנחנו נמצאים אחרי זמן חורף ארוך, עם פעילות שגרה רחבה לצד הרבה מאד עשייה מאתגרת ופעילויות מיוחדות. קשה לבחור, אבל מהו מבחינתכם הדבר הכי משמעותי שקרה באחוות תורה בחורף הזה?
“ללא ספק כוללים חדשים זה הדבר הכי משמעותי בעיניי, כל פעם מחדש” אומר נפתלי פרנקל, רכז אזור המרכז. “חלקם כוללים שהצריכו מחשבה מחוץ לקופסה, כמו כולל המוזיקאים בשעות הבוקר בפתח תקווה או כולל עם קהילת ‘נרו יאיר’ לזכרו של יאיר דימנטמן ז”ל, הכולל החדש בטלז סטון ועוד רבים אחרים. הכוללים הללו הגדילו את מצבת הלומדים ואלו מבחינתי רגעים מוחשיים של להגדיל תורה ולהאדירה”.
“אני חושב שבפרט בחורף הזה, ראשי הכוללים השכילו לעשות מעבר ללימוד הסדיר והקבוע, והשקיעו בפעילויות שוברי שגרה”, אומר יצחק פת, רכז אזור ביתר, בית שמש ומודיעין עילית. “אירועי גיבוש, מסיבות סיום, שיעורים והרצאות ואירועים לנשים, והדבר גרם שבחורף הזה במיוחד, מעבר ללימוד שהיה בשיאו, אנשים הרגישו קבוצה אחת גדולה וזה דבר שנותן עוצמה וגב גדול לכל אחד ואחד”.
רכז אזור ירושלים, אליהו פרידמן, מצטרף לדברים של קודמיו, ומדגיש: “אלו דברים שתמיד היו, אבל בפירוש בחורף האחרון הרגשנו סייעתא דשמיא מיוחדת בפתיחת כוללים חדשים וכן נרשמה תנופה גדולה באירועי גיבוש, אולי בזכות החורף הארוך אבל לא רק. משהו בתפיסה שלנו פשוט ראה כמה זה חשוב”.
נשמח שתספרו לנו על האתגרים והתוכניות העומדים מבחינתכם על הפרק לזמן קיץ הקרוב.
פרידמן: “להמשיך לשמר את הקיים גם לא מובן מאליו, אבל ללא ספק העיניים והלב קדימה. עוד כוללים, עוד לומדים, עוד תורה, עוד אחוות תורה”.
“לפתוח במחוז שלי – ביתר, בית שמש ומודיעין עילית – כעשרה כוללים חדשים”, מצהיר פת. “בעז”ה זהו היעד, ובנוסף להרחיב את הקיימים בלומדים נוספים, לעבות את ספסלי בית המדרש וליישם כמה רעיונות לדרבון מעגלי הצטרפות”.
פרנקל: “לקראת הקיץ האתגרים הם כמובן לפתוח כוללים חדשים במקומות שאין בהם עדיין כולל של אחוות תורה, אבל לא פחות מכך להעמיק את הקשר עם הלומדים ולהעמיק את המעטפת שהארגון נותן ללומדים ולצביון הבית התורני. לתת יותר הרצאות, יותר שיעורים וכל מה שאפשר לתת ללומדים”.
אנו נוגעים באירועים המיוחדים שהיו בחורף האחרון, ויצחק פת מזכיר רגע מרגש במיוחד: “לא אשכח שפעם אחת, לרפואת חבר באחד הכוללים, נרתמו כולם ותוך דקות אחדות פשוט נחטפו דפי גמרא ומסכתות לרפואתו. אלו אנשים עובדים, שלקחו על עצמם לסיים כמה מסכתות. אחד 10 דפים, אחד 15. זה ריגש אותי מאד”.
אנו מבקשים מנפתלי פרנקל לתאר מהו בעיניו תפקידו של רכז באחוות תורה, והוא מפרט: “בעיניי התפקיד הוא להעמיק את הקשר בין הלומד לארגון, להצליח להתייחס לכל אחד ולהיות בקשר איתם במגוון תחומים. ב”ה יוצא לסייע לא מעט ללומדים גם בעניינים אישיים וקהילתיים, והכל כלול במשימה ליישם את החזון של מתן מענה של לימוד ודיבוק חברים עם בוגרי ישיבות הנמצאים בעולם העבודה, כפי שלימדנו הגר”ד לייבל”.
אליהו פרידמן מרחיב: “רכז זה תפקיד שאין לו כמעט התחלה וסוף. לדרבן, לעודד, להתקשר, לתאם, ללחוץ, לחשוב, לפתח, לשכנע, לתחזק את הפרטים הטכניים הנדרשים. זאת לא עבודה של שעות, זאת עבודה של הלב. זאת שליחות”.
לסיום, אנו מציינים כעת שנתיים לעלון. מה המשמעות שלו בשטח ומה הוא גורם?
יצחק פת: “זה מחבר את הלומד ואת משפחתו. כולם רואים בשבת וקוראים שאבא הוא חלק ממשהו גדול. זאת במה ארצית וכן, סוג של קנאת סופרים בין הכוללים מי יצליח להגיע לעלון…”.
אליהו פרידמן: “זאת חוויה של השתייכות, של קשר, וגם של רוממות רוח ייחודית. חלקנו מיושבי בית המדרש, וגם מיתוג צבעוני ותמונות הם דבר ראוי בשביל לעורר גאוות יחידה של קובעי העתים לתורה. בנוסף, העלון גורם שרבים רוצים להצטרף אלינו דרכו”.
נפתלי פרנקל: “העלון הוא בעצם חלון הראווה של הארגון מול הלומדים ומול האנשים שעדיין לא חלק מאחוות תורה. העלון מאגד אותנו כמשפחה, אנחנו מספרים זה לזה על השמחות ולהבדיל מדווחים על דברים פחות טובים חלילה. אנו מעודדים שהלומדים יתפרנסו זה מזה באמצעות במה ופרסום לבעלי עסקים שלומדים אצלנו, ובעצם כל מה שמשפחה גדולה חווה מתרחש על דפי העלון”.
