“וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (שמות יט, ו).
עם ישראל עומד לפני המעמד הגדול של קבלת התורה, והוא רוצה לדעת כיצד ראוי להתכונן לקראת המעמד האדיר הזה. ולכן עם ישראל שולח את משה רבינו ע”ה לשאול את הקב”ה, באיזה צורה יתכוננו, אולי בטבילות, או בסיגופים? משה רבינו חוזר לבני ישראל עם תשובה מפתיעה: “וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל”.
רש”י מפרש: ממלכת כהנים – שרים. כמו דאת אמר (שמואל א ח, יח) ‘ובני דוד כהנים’; אלה הדברים – לא פחות ולא יותר. ע”כ.
ויש להתבונן בביאור דברי רש”י, מהו המסר הגדול שביקש הקב”ה ממשה רבינו להעביר לבני ישראל רגע לפני מעמד הר סיני? והקב”ה מדגיש שרק זה המסר, ‘אלו הדברים’, ולא עוד דברים אחרים.
בימינו אנו רגילים ששר יש לו תנאים מיוחדים, משכורת גבוהה, עוזרים רבים ורכב שרד ועוד מנעמי השלטון. ולכאורה מדוע זוכה השר לכאלו תנאים והטבות יותר משאר הפקידים שעושים עבודתם נאמנה, וכי השר עובד יותר קשה מהם, הלא פעמים רבות הפקידים עובדים קשה יותר ושעות רבות יותר מהשר? אלא העניין הוא שהשר נושא על גבו אחריות מאוד כבדה וגדולה, זה לא סתם תואר כבוד ושררה, אלא דבר שדורש ממנו ומחייב אותו, הוא לא יכול ללכת לישון רגוע אם יש איזשהו כשל או דבר שלא מסודר כל צרכו. מה שאין כן, הפקיד שעובד כשעושה את עבודתו ומילא את שעותיו אינו טרוד כלל מחוץ למסגרת העבודה ואין זה מעניינו כשמתעוררות בעיות.
ולפי זה מסביר האדמו”ר מקאלוב-ארה”ב, את דברי הפסוק. בשביל לזכות כראוי לקבלת התורה, ההכנה צריכה להיות שכל יהודי יבין שהוא לוקח על עצמו תפקיד כמו “שר”, שהוא לוקח על עצמו אחריות כללית וזה העניין בערבות שבני ישראל קיבלו על עצמם במתן תורה. כי זה לא מספיק שאדם מקבל על עצמו את התורה ומתנהג כפקיד שעושה את עבודתו ותו לא, אלא יהודי שמבין את המשמעות של הדברים, הוא דואג שגם החבר שלו יתחבר ללימוד, וכך הוא יתנהג כ”שר” עם האחריות המוטלת עליו. זה המסר שאיתו צריך להגיע למתן תורה.
