כי תשא את ראש בני ישראל. אחד הדברים שאנו רואים במניין בני ישראל, הוא שלכל יהודי ויהודי יש ערך עצמי. כל אחד ואחד נספר לעצמו, כי חוץ ממעלת היותו שייך לציבור יש משמעות לכל יחיד ויחיד.
ויש להתבונן בדבר, שמעלת כל אחד ואחד היא בוודאי מעלה עצמית שלו, ולא רק ביחס לחברו. ואם כן, יש להבין מדוע אנו מברכים את נוסח הברכה בבוקר “שלא עשני גוי, שלא עשני עבד, שלא עשני אישה”, למה אנו מדברים בשלילה? מדוע לא לברך שעשני יהודי? וראיתי בט”ז (שו”ע או”ח מו ד) שהקשה כך.
ועוד הקשה ה’אור זרוע'” מדוע צריך לברך בכל יום שלא עשני גוי? מספיק פעם אחת וזהו! הרי אחרי שאתה יהודי זה אל-חזור, אתה לא יכול להיות גוי. פוקח עיוורים או שאר ברכות זה התחדשות של כל יום, אבל שלא עשני גוי, עבד, אישה, היה מספיק לברך פעם אחת? וכך כותב ה’טורי אבן’ (מגילה כד): ברכות אלו על חסדי המקום היה לברך על החסד שבלידה ולא כל יום.
ואולי בדרך צחות אפשר לומר בעקבות מאורעות שמחת תורה האחרון, שבכל פעם מתגלה שפל גדול חדש של הגויים ועל כך אנו מברכים שאנו לא כמוהם.
ויש ליישב שיש הבדל גדול בין יהודי לגוי. הגוי עובד כדי לאכול. אין לו שום מטרה בחיים חוץ מלאכול ולאסוף ממון והוא משועבד כל חייו למטרה זו, ויוצא לחירות בימי הזקנה כאשר כבר לא יכול לרוץ. וכך אומר ה’כלי יקר’: כל כנעני אשר לא נגה עליו אור התורה אין לו תכלית אחר כי אם ליזון בו שיניו ועיניו ולכן עבד יוצא לחירות בשן ועין. אבל היהודי, המטרה היא עבודת ה’ והשיניים והאיברים הם בשביל לעזור להגיע למטרה זו.
כשאנו קמים בבוקר פורצת מאיתנו הברכה ‘שלא עשני גוי’ כי אנו מקיימים מצוות, נזכרים באושר הגדול בכך שאנו יהודים ולכן מברכים כל יום על האושר הזה. כתוב במדרש על הפסוק ‘אנכי ה’…’ – בשעה שאמר הקב”ה אנכי ה’ בירך משה שלא עשני גוי. מה הקשר? הרי קיבלו מצוות במרה? אלא כאשר מתבוננים שבנו בחר ה’, פורצת הברכה מאליה.
ולכן אנחנו מברכים בשלילה שלא עשני גוי, כיוון שהזכות שלך זה לא להיות גוי, אבל כמה אתה יהודי זה תלוי בך ובבחירה שלך.
שנזכה ונתבונן כמה שבח שלא עשני גוי ומכאן נעבוד על עצמנו כמה שיותר להיות מחוברים בדרגה של להיות יהודי. אמן.
הכותב הינו ראש קהל בקריית הרצוג בני ברק
