לומדי ‘אחוות תורה’ (סניף רמת אשכול) שאלו בהלכות החג והגר”י זילברשטיין השיב כהלכה.
כבוד רבינו הגאון יצחק זילברשטיין שליט”א,
אחר בקשת המחילה. אנו, חברי כולל ‘אחוות תורה’ בנשיאות הגר”ד לייבל שליט”א סניף רמת אשכול ירושלים עיה”ק, עסוקים כעת בסוגיית ‘כלים נאים מעלן לסוכה’ והמסתעף. ברשות כת”ר שליט”א ברצוננו לשטוח כמה ספיקות שהתעוררו לנו בעת לימודינו, יורינו המורה ושכרו מן השמים.
בברכת התורה,
בשם חברי כולל ‘אחוות תורה’ רמת אשכול ירושלים
אברהם משה בהגאון רבי אהרן יהודה הלוי רוט
לכבוד הרב המצוין רבי אברהם משה רוט שליט”א
בן ידידנו הנעלה מאד הגאון רבי אהרן רוט שליט”א
ולחברי כולל אחוות תורה
שלו’ וברכה!
ראשית סוכה כשרה היא ז’ על ז’ טפחים, והיא כוללת שולחן קטן בגודל טפח, הרי שעיקר מה שאמרו חז”ל שיש להכניס כלים נאים, היינו במקום שאינו מפריע, ואינו מכביד, ובוודאי שהכנסת הכלים היא רק מעלה ואינו בגדר חיוב, ואם זה עלול להפריע לישוב הדעת או לשמחת החג, אין להביאו לסוכה.
שאלה: נאמר בסוכה כ”ח ע”ב “היו לו כלים נאים – מעלן לסוכה” פירש”י מיטותיו וכלי תשמישו ומצעותיו. הנה מנהג העולם להכניס לסוכה מיטה מתקפלת ושולחן מתקפל וכסאות פלסטיק, ואילו את השולחן הסלוני והכיסאות המכובדים משאירים בסלון הבית, האם זהו כדין? [הרגל זה מסתמא החל רק בעשרות שנים האחרונות, קודם לכן לא היו מצויים כ”כ שולחנות-מתקפלים וכיסאות פלסטיק וכדו’, וממילא הוצרכו להעביר את השולחן והכיסאות הביתיים אל הסוכה, אך מאז שנתרבו הללו הפסיקו לטרוח להעביר את הכלים הכבדים לסוכה, ושאלתנו האם אין זה סותר לחיוב של העלאת כלים מהבית לסוכה].
תשובה: כיון שגם בסוכה גדולה שולחן וכסאות של הסלון מכבידים, ולכן אין מן הצורך להכניסם לסוכה, אבל במקום שאפשר, נראה שיש בזה מעלה.
שאלה: לשון הגמ’ שם ‘כל שבעת הימים אדם עושה סוכתו קבע וביתו עראי, כיצד, היו לו כלים נאים מעלן לסוכה’ – משמע מלשון הגמ’ שהמטרה בהעלאת הכלים מהבית לסוכה היא גם בשביל לעשות את הבית ארעי, ולפי”ז הסתפקנו במי שהוא עשיר ויכול לייחד כלים נאים מיוחדים לחג הסוכות, האם שפיר עביד, או שיש מצוה להוציא את הכלים מהבית לסוכה כדי לקיים ‘ביתו ארעי וסוכתו קבע’?
אם צריך להקפיד בדוקא לעלות את כלי הבית דוקא לסוכה, א”כ תגדל הפליאה על מנהג העולם להשתמש בשולחנות מתקפלים וכדו’ בסוכה, שהרי אף אם נניח משום מה ששולחנות הללו נאים הן כשולחנות שבבית, מ”מ לא קיים בזה את המצוה המיוחדת של ‘עשיית ביתו ארעי’, שהרי בביתו השאיר את כליו המכובדים והקבועים.
תשובה: מסתבר שאין בזה נפקא מינה, ואם יכניס כלים נאים לסוכה, זה יוכיח שסוכתו היא קבע.
שאלה: לפעמים קשה להעלות את הכלים הנאים – השולחן הסלוני וכדומה – מפני החשש לשלומם, שמא ישרטו מעט בטלטולם מהבית אל הסוכה, האם זהו טעם ראוי שלא להעביר אותם אל הסוכה? [בשושנים לדוד כתב שנקטה המשנה ‘אדם עושה סוכתו קבע וביתו ארעי’ כדי לומר שהאיש מחוייב להתעסק בזה בעצמו ולא יניח ביד אשתו לתקן הסוכה “דסתמא עיניה צרות וחסה מלהעלות שם הכלים ומצעות נאות” ומשמע שגם כאשר יש מקום לחוס על הכלים היקרים מחוייב להעלותם בכל זאת לסוכה].
תשובה: אם זה אדם שמקפיד על השולחן, ואם זה ישרט זה עלול לפגום לו בשמחת החג, לא יעבירנו, כי התורה לא בקשה ל”קלקל” כלי הבית בשריטות משום כבוד הסוכה.
שאלה: מצוי מאד שאדם יש לו מרפסת סוכה קטנטנה והיא מספיקה לו, אבל איננו יכול להעביר אליה את מטותיו ושולחנו הנאה מפני חוסר המקום – האם יש מצוה לעשות סוכה מרווחת שיוכל להכניס בה את כליו הנאים? או שיכול מלכתחילה לעשות סוכה קטנה כזו אע”פ שעי”ז ממילא לא יוכל להעביר לשם את שולחנו הנאה ומצעותיו הנוחים? [בגמ’ דף כו נחלקו אביי ורבא בשומר גנות אם נפטר מסוכה משום שאינו יכול להכניס שמה את מצעותיו ומיטותיו מפני הטורח, והלכה כרבא דאינו פטור משום הכי, אמנם הר”ן כתב דזה משום שאותו שומר גנות בכל השנה מתגורר שם בלא מטותיו ושולחנו, ולפי”ז בשאר אינשי גם לדעת רבא זה מעכב את המצוה, וא”כ לכאו’ חייב לבנות לו סוכה מרווחת שיוכל להכניס בה את כלי תשמישו כבביתו].
תשובה: אין בזה ענין, יש ענין לעשות סוכה רחבה כדי לקיים מצות טיול בסוכה כפשוטו, אבל התורה לא צוותה לבנות סוכה גדולה כדי להכניס בה שולחן גדול ומטה רחבה.
שאלה: האם צריך להעלות לסעודה בסוכה את סט הכלים הכבדים והיקרים מחרסינה שיש טורח להעלותם וגם קצת חשש לשבירה. העולם נוהגים בכה”ג לקנות כלים חד פעמיים ולהשתמש בהם, אמנם בסלון הבית אין משתמשים בכלים חד פעמיים לסעודות שבת ויו”ט, האם כדין הם עושים, או שצריכים לעלות את הכלים לסוכה? [אולי יש לומר ש’כלים נאים’ מעלן לסוכה היינו מיטה ושולחן ומצעות, שהם כלי תשמישו הקבועים בבית, אבל כלי האכילה שבלא”ה אינם מיועדים להישאר בסוכה בקביעות, שהרי צריך להוציאם מן הסוכה שלא בשעת אכילה, אין חיוב להעלות את הכלים הנאים דווקא].
תשובה: לכאורה פשוט שכן, אולם שמענו ששאלו את החזו”א אם ללבוש בשעת סעודת שבת בגדים מכובדים, אולם הם מכבידים? והשיב, אם אין בזה עונג שבת, ממילא אין בזה גם כבוד, ויתכן דה”ה בעניננו, טרחה גדולה של הבאת כלים לסוכה אין בהם עונג יו”ט, ונטצוינו גם על עונג, וממילא אין בזה גם כבוד השבת.
שאלה: “כלים נאים מעלן לסוכה” פרש”י מיטות ושולחנות ומצעות, האם דין זה כולל גם כלים אחרים המשמשים אותו בביתו – כגון מערכת שמע מוזיקה, טלפון, וכדומה. או שאין החיוב אלא על כלי הדירה המשמשים באופן ישיר לאכילה ושינה כמו שולחן ומיטה ומצעות. וכן: האם צריך לעלות את פמוטי הכסף להדליק בהן נרות שבת ויו”ט, או שאפשר להסתפק בנריות חד פעמיות וכדומה. שמא אין זה שייך לדיור בסוכה אלא לקיום מצות הדלקת נרות שבת ויו”ט בהידור. [ואולי יש בזה משום ‘פירצה קוראה לגנב’ כטעמא דרבא בסוכה דף כ”ו, שהרי אם ידעו הגנבים שהסוכות מלאות בפמוטים יקרים יבקשו לפרוץ ולגנוב].
תשובה: מערכת שמע ומוזיקה מיותרים גם בבית וכל שכן בסוכה, וצריך להביא ל”צילא דמהימנותא” גמרא, וללמוד בהתמדה. פמוטי כסף בוודאי שמן הראוי להכניסו לסוכה.
שאלה: “כלי שתיה – בסוכה” יש ראשונים (י”מ בריטב”א ובר”ן, והמכתם לסוכה) שס”ל שהוא חיוב ולא היתר, שצריך לעלותם לסוכה כדין כלים נאים, כיון שכל השנה רגיל להניח כלי שתיה בביתו לפי שאין קבע לשתיה. וכן משמעות הרמב”ם ושו”ע שסמכו דין ‘כלי שתיה בסוכה’ לדין ‘כלים נאים מעלן לסוכה’. וכן נראה במשנ”ב שהביא הטעם שכלי שתיה בסוכה ‘שאין קבע לשתיה ומצוי הוא ששותה כמה פעמים ביום’ ומשמע דזהו טעם למה ‘צריך’ ליתנם בסוכה. האם כך צריך לנהוג למעשה שיהיה בכל עת קנקן שתיה וכוסות בתוך הסוכה, או שכיון שבזמנינו יש ברזי מים זמינים ובקלות אפשר להכניס מים לסוכה כשיחפוץ בכך, שוב אין זה בכלל ‘כעין תדורו’ להניח בכל עת קנקן מים וכוסות.
תשובה: כהיום גם בבתים לא נהוג להביא קנקני שתיה במשך כל היום.
שאלה: יש מי שהידר להכניס לסוכה מתקן מים של ‘מי-עדן’ {המורכב מגלון של מים המחובר למתקן ברזי מים קרים וחמים} באומרו שבזה מכניס ‘כלי שתיה’ לסוכה. אמנם חבריו נזפו בו, שאין דרך להכניס מתקן כזה לסלון הבית אלא למטבח או לפרוזדור, והרי זה כ’חצבא ושחיל בר ממטללתא’ שאין מכניסין כד חרס ששואבין בו ודלי עץ של מים לתוך הסוכה, והוא הדין לגלון המים. אכן בביאור הלכה צידד שאם החצבא מלא מים אפשר להכניסו לסוכה, אבל כיום לכאו’ אין המנהג להכניסנו לבית.
תשובה: מתקן מי עדן הוא בגדר “מתקן”, ולא כלים נאים.
שאלה: כלי אכילה חוץ לסוכה, וביארו התוס’ דהיינו כלי לישה ועריבות שאין דרך להכניסם לבית אלא לבית מיוחד בפנ”ע. מה דין הנצרך לפטיש ומסמרים שיהיו לו בסוכה [בשביל שיוכל לתקן או לתלות קישוט שנפל וכדו’], ורוצה להניחם על איזה מדף בתוך הסוכה, האם אסור לעשות כן. והאם מועיל שיכניסנו בתוך מגירה? ומה השיעור של איסור זה, האם אפילו חבילה קטנה של נעצים או גליל סלוטייפ אסור להכניסם לסוכה?
תשובה: אין ראוי להכניסם לסוכה.
שאלה: האם הסוכה כחדר מגורים או כסלון הבית? הפוסקים כתבו שצריך לנהוג בסוכה כחדר הבית שעשוי לכבוד, [לשון ערוך השולחן: כהחדר הנאה שבבית], אלא שבימינו החדר העשוי לכבוד ולנוי הנקרא סלון איננו משמש כלל ללינה, ושאלתנו בפינו האם מה שדרך לעשותו בחדרי המגורים שבבית מותר לעשותו בסוכה – כגון להכניס ארון בגדים, או שולחן כתיבה וכדומה.
תשובה: אין ראוי להכניס ארון בגדים לסוכה, כי אין זה כבוד לסוכה.
שאלה: מאידך גיסא, בימינו מקום בישול המאכלים, הנקרא מטבח, אינו מאוס כלל – בזכות האינסטלציה וכו’ – והדרך הוא לאכול שם כל ימות החול, וא”כ מכיון ששם הוא מקום המגורים, אולי כבר אין מקום להקפיד שלא להכניס סירים וקדירות לסוכה, שהרי גם בכל השנה הסירים והקדירות נמצאים במקום האכילה. האם יש מקום להקל בזה מצד סברא זו?
תשובה: הסוכה היא כסלון, ולשם גם כהיום אין מכניסים קדרות.
שאלה: האם יש ענין שלא להכניס לסוכה כסאות פלסטיק שיוצרו בשבת?
תשובה: אין להכניס כסאות פלסטיק שיוצרו בשבת לסוכה, שהרי כשנכנס לסוכה מזמין את האושפיזין שיבואו אליו לסוכה, שבתפילת שבת אנו אומרים ישמח משה במתנת חלקו… ושני לוחות אבנים הוריד בידו, וכתוב בהם שמירת שבת, וגם מסר נפשו שעם ישראל ישמרו שבת במצרים, ואיך יכבדו לבא לסוכה, כאשר הכסאות שם יוצרו תוך חילול שבת מחפיר בפרהסיא, וגם לבית ראוי לא להכניסם, ולקראת שבת לכו ונלכה, כי היא מקור הברכה.
בברכה נאמנה
יצחק זילברשטיין
