בפרשת השבוע אנו לומדים לימוד נפלא להתמודדות שלנו בימים כל כך מאתגרים כמו אלו שבהם אנו נמצאים.
“ויבא נח ובניו… מפני מי המבול”. אומר רש”י: אף נח מקטני אמנה היה, מאמין ואינו מאמין שיבוא המבול ולא נכנס לתיבה עד שדחקוהו המים.
מבאר הרבי התפארת שלמה זצ”ל שוודאי נח האמין בהשם יתברך באמונה שלמה, שהרי צדיק תמים היה, אלא שקטנות האמונה שלו התבטאה בכך שלא מספיק האמין בעצמו בכוח התפילה, שיכל להעתיר ולבקש רחמים לביטול הגזירה.
אנו נמצאים בתקופה לא קלה.
אחת השאלות שעולות ליהודי מאמין היא:
ממה נפשך – אם אינני מבין את הנהגת השם יתברך, רק ‘כל מה דעביד רחמנא לטב עביד’, מהי משמעות התפילה שלי על שינוי המציאות הנוכחית?
ואם יש בכוח תפילתי לשנות את ההווה, אז כיצד זה לא סותר את האמונה היהודית שהכל ממנו יתברך ושהכל לטובה?
שאלה זו שואל רבי אברהם ב”ר נחמן בעל ביאור הליקוטים על הליקוטי מוהר”ן.
שמעתי יישוב נפלא, על פי דברי רבי נחמן בליקוטי מוהר”ן תניינא סימן ס”ב:
האמונה שלנו בנויה משלוש שכבות, כמו שתי פרוסות לחם וממרח באמצע……
בתחילה ובסוף תמיד נכיר במציאות שאנו נבראים והוא הבורא ולא מחשבותיו מחשבותינו ולא דרכיו דרכינו ואין אנו משיגים רחמנותו ולכן גם מה שנתפס אצלנו כייסורים, כמו חולי, כמו מלחמה נוראה, אצלו יתברך ייתכן שזו רחמנות, שאין אנו מבינים ומשיגים את הרחמנות שלו.
ובאמצע יש ממרח… – ישראל ר”ת “אל שדי יתן לכם רחמים”, כלומר שהשם יתברך מוסר את הרחמים ביד ישראל ומזמין אותנו לפנות אליו ולומר לו כך:
אבא אוהב, אמנם את רחמנותך אין אנו משיגים ובוודאי צדיק וישר אתה וכל מה שאתה פועל, כולל המלחמה הנוראה הזו, כולל השבויים, כולל הפצועים וההרוגים, הכל מעשה אלוקינו המה. וכל זה רחמים מאתך, אבל……
רחמים אלו אין אנו מסוגלים להבין ואין אנו מסוגלים לקבל!
אנו מבקשים שתיתן לנו רחמים בפשטות, שישובו השבויים בריאים ושלמים בגופם ובנפשם, שיתרפאו הפצועים ושיהיה רק טוב בפשטות לכלל ישראל.
ואם לא……
תמיד נחזור להאמין בך בפשטות, באמונה עתיקת היומין שהכל ממך והכל זה רחמים, גם כאשר איננו מבינים.
אחים יקרים! הבה ונתחזק בנשק היהודי עתיק היומין, נשק האמונה והתפילה. הבה ונחזק את האמונה שלנו בעצמנו, בכוח התפילה שלנו, כל דיבור של תפילה יש לו כוח ומשמעות לשינוי המציאות לטובה.
