קשרי ידידות רבים היו לראב"ע עם כמה מחכמי דורו, אותם הוא צבר בזכות ועל פני ציר מסעו. קשרים אלו סייעו בעדו להגדיל תורה ולהאדירה. כך הופצה חכמת יהדות ספרד על פני הגלובוס.
עוד בהיותו בספרד הוא פגש את רבי יהודה הלוי, איתו הייתה לו ידידות עמוקה וקשרים לימודיים, מה שמסביר את חלופת השירים הענפה ביניהם. לדברי האברבנאל (ה'קצ"ז–ה'רס"ט, 1437–1508) רבי יהודה הלוי לקח את ראב"ע לחתן, שכן הוא כותב בפירושו על התורה (שמות לב א, ד"ה ומסכים לזה): "הנך רואה שדברי שני החכמים האלה [ראב"ע וריה"ל] חתן וחותן הם מסכימים בזה הדעת, לא ידעתי מי קבלו ממי, אם הראב"ע מר' יהודה הלוי בעל ספר הכוזר, או קבל הוא מהראב"ע חתנו, כי שניהם היו בזמן אחד ודברו פעמים רבות בדברי תורה כמו שזכר הראב"ע בפירושיו".
בקורדובה הוא פגש והתיידד עם רבי יוסף אבן צדיק בעל ספר 'העולם הקטן' ותלמידו של הרי"צ גיאת, אותו מתאר 'המאירי' (הקדמה לבית הבחירה למסכת אבות) לאחד מגדולי הרבנים שהיו בספרד. בין שניהם שררה ידידות גדולה, עד כדי כך שרבי יוסף כינה את ראב"ע 'אחי', וראב"ע החשיב את רבי יוסף 'אבי בשיר כליל החכמה'.
בהמשך, עם הגיעו לפרובאנס מצא לו ידידות עם רבינו תם כפי שהזכרנו במאמר הקודם, אך עוד קודם לכן, ברומא שבאיטליה מצא לו חבר את רבי מנחם בן שלמה, מחבר מדרש שכל טוב, וגם במקרה הזה כתב ראב"ע לכבודו כמה שירים.
סיפור נישואיו
סיפור נישואיו של האבן עזרא עם בתו של ריה"ל, שזור במעשה מופלא המובא בספר 'סדר הדורות' (ד'תתקל"ד), ומביאו הגר"ע יוסף בהקדמה לביאורו את הפיוט 'מי כמוך' לריה"ל (חזו"ע פורים עמ' שנא):
ריה"ל היה עשיר גדול, והיתה לו בת יפה כלבנה ברה כחמה, וכשבגרה הייתה אמה לוחצת עליו להשיאה בהקדם, עד שקצף הזקן ונשבע להשיאה ליהודי ראשון שיבוא לפניו. ולמחרת בא לפניו רבי אברהם בן-עזרא בלבוש בלוי. ובראות האשה כן נפלו פניה, והתחילה לחקרו מה שמו ומה מדעו. ויתנכר האיש, והסתיר ממנה האמת. ותלך האשה אל בעלה, ותבכה לפניו, ויאמר לה רבי יהודה: אל תיראי, אני אלמדנו תורה. ויקראהו רבי יהודה ויחקרהו, ורבי אברהם הערים ולא רצה לספר לו האמת. ואז היה ריה"ל עוסק בבית מדרשו בעריכת הפרק הראשון של פיוט 'אָדוֹן חַסְדֶּךָ בַּל יֶחְדַּל', על סדר הא' ב' (הוא פיוט 'מִי כָּמוֹךָ'), וכשהגיע לאות ר' לא נזדמן לו לערכו, ובאותה שעה באה אליו אשתו והפצירה בו שילך לאכול. ואחר שפנה ללכת לביתו, קם ראב"ע והלך לבית המדרש, ומצא הפיוט לפניו, ויקח קולמוס, והתחיל לתקן בפיוט בשנים ושלשה מקומות, וכשהגיע לאות ר' כתב כל הבית ההוא בזה הלשון:
רָצָה הָאֶחָד לִשְׁמֹר כִּפְלַיִם / מִשְׁמַרְתּוֹ וּמִשְׁמֶרֶת חֲבֵרוֹ שְׁתֵּי יָדַיִם / וְהַשֵּׁנִי שָׂם בְּסֵפֶל הַמַּיִם / שָׁם שָׂם לוֹ.
כשחזר רבי יהודה לבית מדרשו, וראה את אשר כוננו אצבעותיו של רבי אברהם, הכירו, ושמח מאוד לקראתו, ויחבקהו וינשקהו, ויאמר לו: עתה ידעתי כי אברהם בן עזרא אתה, וחתן אתה לי. ואז הסיר המסווה מעל פניו והודה על האמת. ויתן לו את בתו ויתעשר עושר גדול. אבל רבי יהודה חזר וכתב אות ר' בזה הלשון:
רָחֲשָׁה אֶסְתֵּר לַמֶּלֶךְ בְּאִמְרֵי שֶׁפֶר / בְּשֵׁם מָרְדְּכַי וְנִכְתַּב בַּסֵּפֶר / בֻּקַּשׁ וְנִמְצָא לִפְנֵי צְבִי עֹפֶר / כִּי בוּל הָרִים יִשְׂאוּ לוֹ.
עם זאת, השאיר ריה"ל גם את אשר כתב רבי אברהם לכבודו.
בשבוע הבא נמשיך לספר על חיבוריו, פרשנותו לתורה, דקדוק ובלשנות, מתמטיקה, אסטרולוגיה ואסטרונומיה, שיריו ופיוטיו.
