רבי אברהם הספרדי: רבי אַבְרָהָם אִבְּן עֶזְרָא – חלק ג’

חיבוריו על דרך נדודיו

שלל ספרים וחיבורים כתב ראב”ע, ולכולם מכנה משותף אחד: את כולם הוא חיבר בדרך נדודיו כפי שהוא מתאר בתחילת פירושו לספר איכה:

“ואני אברהם בר מאיר מארץ מרחקים,
הוציאתני מארץ ספרד חמת המצוקים,
וספרי אלו בגלותי היו בידי מחזיקים,
ויורוני לבאר ספרים בטעמים מנופת מתוקים”.

פרשנותו לתנ”ך

ראב”ע הוא מגדולי מפרשי המקרא בכל הדורות, ופירושיו בעלי נטייה מובהקת לפשט. ראב”ע שם דגש חזק על פירוש לפי כללי הדקדוק. פעמים רבות הוא מפרש על פי עקרונות האסטרולוגיה, בה ראה חכמה אמיתית וחשובה כיתר בני דורו. הוא מרבה לעסוק בשאלות כרונולוגיות ובבירור המציאות הממשית המתוארת במקרא.

בהקדמתו הנרחבת והמונומנטלית לפירוש התורה, מפרט ראב”ע חמש שיטות לפירושה. לצורך הדגמה של שיטותיו הוא משתמש במשל מתחום המתמטיקה – נקודה בתוך עיגול, כשהנקודה היא הפירוש האמיתי ושאר הפירושים ממוקמים ביחס אליה. היריעה קצרה מהכיל את חשיבות ותוכן הקדמתו בבואנו ללמוד את פרשנות התורה.

את פירושו לתורה, כתב ר’ אברהם בלשון קצרה, תמציתית ופיוטית, לכן נכתבו ספרים רבים כדי לפרש את כוונתו, מהם: צפנת פענח לרבי יוסף טוב עלם הספרדי (ספרד, המאה הי”ד); מקור חיים לרבי שמואל אבן צרצה (ספרד, המאה הי”ד); מאמר יום טוב לבעל התוספות יום טוב (גרמניה, המאה הט”ז); אבי עזר לרבי שלמה ליפמן הכהן מליסא (גרמניה, המאה הי”ח); מחוקקי יהודה לרבי יהודה קרינסקי (בלרוס, המאה הי”ט); באר יצחק והדר עזר לרבי יצחק שרים (ארם צובא, המאה הי”ט); דעת עזרא לרב נחמיה שינפלד (ירושלים, ה’תש”ע).

כמו כן כתב ראב”ע פירוש לחלקים נרחבים בנ”ך. כך ברומא הוא כתב את פירושו לחמש מגילות [פירושו לאיכה הסתיים בשבט ד’תתק”ב (1142)], לספר איוב ודניאל. בהמשך בהגיעו ללוקה הוא כתב פירוש על ספר ישעיהו, כמו גם פירוש לנביאים הראשונים, שלדאבון לב אבד.

בהגיעו לצרפת הוא כתב פירוש על דניאל, תהילים, תרי עשר, פירוש שני על מגילת אסתר ופירוש שני על שיר השירים.

מוסר, מצוות ופנימיות התורה

עוד כתב ראב”ע את ספר ‘חי בן מקיץ’, “שחיבר החכם השלם הנשר הגדול המפורסם ר’ אברהם בן עזרא כולל הרבה חכמות ודברי מוסר ומעניני גן עדן וגהינם בלשון צח ומצוחצח על פי המשקל” (עמוד השער של מהדורת אמשטרדם, שנת תצ”ג).

עם הגיעו ללונדון הוא כתב את ספר ‘יסוד מורא וסוד תורה’ העוסק ב”סדר מחלקות מצות התורה למערכותן ומיניהן, ומענין לימוד החכמות והידיעות וספרי נ”ך, ולעמוד על דברי תורה שבעל פה לעלות אל יסודות חכמת האמת להבין אלה המצות אשר יעשה אותם האדם וחי בהם, ובשני שעריו האחרונים מדבר על סוד השם הנכבד ואותיותיו בעומק הדעת ושום שכל” (מתוך ההקדמה).

דקדוק ובלשנות

תחום עניין מרכזי בכתיבתו של ראב”ע היה דקדוק ובלשנות. עיסוק זה מתחלק בין תרגומים (ספרי הדקדוק הערביים), חיבורים, פירושי המקרא, ושירתו.

מחיבוריו שרדו את השנים שמונה ספרים: ‘צחות’ – ענייני דקדוק בלשון הקודש וביאורם של פסוקים קשים; ‘מאזנים’ – מילון דקדוקי ובו פרק על תולדות תורת הלשון ורשימות חכמי הלשון; ‘יסוד דקדוק’ (או ‘בסוד דקדוק’); ‘שפה ברורה’; ‘שפת יתר’ – ספר ההגנה על רס”ג מהשגותיו של דונש בן לברט; ספר ‘יסוד מספר’ – על שם המספר; ‘ספר השם’ – חיבור על שם הויה; ספר ‘יסוד מורא’ – בו פרק אחד עוסק בדקדוק.

מתמטיקה

‘ספר המספר’, הוא חיבור מתמטי מובהק העוסק בעיקר ביסודות למקצוע החשבון (אָריתמֶטיקה), ובו מרחיב ראב”ע בהצגת השיטה העשרונית ובאופן השימוש בה. השיטה פותחה לראשונה בהודו וראב”ע קדם למתמטיקאי האיטלקי פִיבּוֹנַאצִ’י, בן המאה ה־12, בהבאת השיטה לאירופה. במקום הספרות ההודיות השתמש אבן עזרא באותיות העבריות א-ט, ואת האפס סימן בעיגול, וכינה אותו ‘גלגל’. בספר שבעה שערים: שער הכפל, שער החילוק, שער החיבור, שער החיסור, שער השברים, שער הערכים ושער השורשים.

בנוסף לאריתמטיקה, עוסק הספר בשער השורשים, במעגל (‘היקף מעגל’) ובתכונותיו.

ספר מתמטי נוסף של אבן עזרא הוא ‘ספר האחד’; הספר קצר מספריו האחרים ונחשב לפחות מוכר ומשפיע. הספר עוסק בתכונות המספרים השלמים 1 עד 9, מנקודת מבטן של האריתמטיקה, הגאומטריה, האסטרולוגיה והמיסטיקה.

בשנת תרנ”ה (1895) יצא לאור בפרנקפורט תרגום של ‘ספר המספר’ לגרמנית. בהמשך, בשנת תרפ”א (1921) יצא לאור בברלין תרגום של ‘ספר האחד’ לגרמנית.

אסטרולוגיה ואסטרונומיה

כפי שהזכרנו במאמר הקודם, ראב”ע היה אסטרולוג ואסטרונום שהטביע את חותמו בקרב קהילת גדולי חכמה זו בכל הדורות. מספריו בתחומים אלו: ‘ספר העיבור’ על לוח השנה; ספריו האסטרולוגיים: ספר הטעמים, משפטי המזלות, ספר המולדות, ספר מפתח שלמה – לא הודפסו, לעומת הספרים: ראשית חכמה, ספר המבחרים, ספר המאורעות וספר העולם שראו אור.

‘אברהם השׁר’ – שיריו ופיוטיו

ראב”ע הרבה לכתוב שירה והיה מהמשוררים הפוריים ביותר בתקופתו. שרדו לנו משיריו למעלה משלוש מאות שירים, ומשערים שחיבר שירים רבים נוספים שלא הגיעו לידינו. ראב”ע כתב בעיקר בסגנון השירה הערבי, רבי מאיר אבן עזרא אמר: “הם (ראב”ע וריה”ל) הגיעו למעלות השירה היותר רמה על פי דרך הערבים”. שיריו מתפרשים על מגוון רחב של נושאים, חלק עיקרי בשירתו היא שירת קודש והגות ובה גם שירת געגועים לציון. חלק עיקרי לא פחות היא שירת החול שחיבר, כמקובל בשירת ספרד, מהם מכתבים שנכתבו לידידים, שירת שבח, קינות, ושירת יין. בין השירים המיוחדים לו, השירים שחיבר על חוסר המזל שלו בפרנסתו, דוגמת ההלצה ”לוּ יִהְיוּ נֵרוֹת סְחוֹרָתִי לֹא יֶחֱשַׁךְ שֶׁמֶשׁ עֲדי מוֹתִי”. לעיתים שילב ממגוון הסוגות בשיר אחד. על פי עיסוקו וחיבתו לעיסוק זה כינה את עצמו ‘אברהם השׁר’.

משיריו הידועים: אגדלך א-להי כל נשמה; כי אשמרה שבת; לך א-לי תשוקתי; צמאה נפשי; ארץ ורום בהבראם; אשורר שיר במלחמה ערוכה; א-ל אליהו; אהה ירד עלי ספרד; ישראל עבדיך, ועוד.

במאמר הבא נסכם את סדרת המאמרים בסקירה על חיבורו המפורסם ‘אגרת השבת’ ואת המעשה המופלא שמסתתר מאחוריו, שמגדירים נאמנה את דמותו הכבירה.

פָּלִינְדְרוֹם

ראב”ע נודע בשנינותו וחריפותו. בין היתר הצטיין ראב”ע בכתיבת פָּלִינְדְרוֹמִים מעניינים רבים. פָּלִינְדְרוֹם (מיוונית: פַּלִין – שוב / הפוך, דרוֹמוֹס – כיוון), או בעברית: מִלָּה מִתְהַפֶּכֶת, הוא מילה, מספר, משפט או כל רצף סמלים אחר, שקריאתו מימין לשמאל ומשמאל לימין היא זהה.

מהידועים שבהם:

אָבִי אֵל חַי שְׁמֶךָ, לָמָּה הַמֶּלֶךְ מָשִׁיחַ לֹא יָבֹא?
׳דְּעוּ מֵאֲבִיכֶם, כִּי לֹא בוֹשׁ אֵבוֹשׁ, שׁוֹב אָשׁוּב אֲלֵיכֶם, כִּי בָא מוֹעֵד!׳

את המשפטים הללו ניתן לקרוא ישר והפוך.