קיום רצונו של מקום

במוצ"ש יחול אי"ה יום ל"ג בעומר. על פי אחת המסורות המקובלות בעם ישראל, זהו יום פטירתו של רשב"י.

בהזדמנות זו נעיין באחד המעשים המפורסמים שאירע לאחר יציאתם של רשב"י ובנו רבי אלעזר מהמערה.

'חזו אינשי דקא כרבי וזרעי, אמר מניחין חיי עולם ועוסקין בחיי שעה כל מקום שנותנין עיניהן מיד נשרף, יצתה בת קול ואמרה להם להחריב עולמי יצאתם, חיזרו למערתכם. (לאחר יציאתם השניה) נפקו, כל היכא דהוה מחי רבי אלעזר, הוה מסי רבי שמעון, אמר לו, בני, די לעולם אני ואתה. בהדי פניא דמעלי שבתא חזו ההוא סבא דהוה נקיט תרי מדאני אסא, ורהיט בין השמשות. אמרו ליה הני למה לך אמר להו לכבוד שבת, ותיסגי לך בחד, חד כנגד זכור, וחד כנגד שמור, אמר ליה לבריה, חזי כמה חביבין מצות על ישראל, יתיב דעתייהו' (שבת לג:)

הגרי"ש אלישיב ביאר שאין מעשה זה קשור בשיטת רשב"י (ברכות דף לה:) 'רבי שמעון בן יוחי אומר, אפשר אדם חורש בשעת חרישה … תורה מה תהא עליה', אלא הפירוש 'דהיו בדרגא גבוהה כל כך שלא יכלו לסבול שבני אדם עובדים בשדות ואינם לומדים'.

ועומק העניין שהסתכלותם שנבעה מדרגתם, הינה גם הסתכלות אמיתית ותובעת כלפי שמיא, שאחרת לא הייתה ניתנת להם רשות 'להחריב עולמי'.

וצריך להבין מה השתנה לרשב"י, בין יציאתו הראשונה לשנייה, וכן מה הניח את דעתו של רבי אלעזר בטענת 'חביבין מצוות על ישראל', הרי עדיין מניחין חיי עולם ועוסקים בחיי שעה.

ר' צדוק (פרי צדיק פרשת לך לך) מסביר, שיש להבחין בין ציוויו לבין רצונו של הקב"ה, 'והיינו דוודאי לא צוה ה' יתברך לשבות כל הימים. רק לשבות בשבת ושמיטה (כמו ציווי התורה בתחילת פרשתנו, ופרט לפי המפרשים שביארו טעם מצוות שמיטה שיהיה האדם פנוי לעסוק בחיי הרוח). רק רבי שמעון בן יוחאי אמר, כיון שידוע שרצונו של מקום שיהיה האדם פנוי רק לדברי תורה כמו שהיה קודם הקלקול, שלא היה לאדם שום עסק בעניני עולם הזה'.

רשב"י ובנו חיפשו את קיום רצונו של מקום ולא רק ציוויו, ואת זה הם ראו בההוא סבא, שלחיבוב המצווה עשה יותר מהמצווה, וזה ביטוי חביבות המצוות – להוסיף על המצווה ולעשות רצונו של מקום.

למדנו מכאן את חשיבות חיבוב המצוות וקיום רצונו של מקום.

ובעניין בית מדרשנו – אחוות תורה – על אף דברי רשב"י (מנחות צט) 'אמר רבי יוחנן משום ר"ש בן יוחי אפי' לא קרא אדם אלא קרית שמע שחרית וערבית קיים לא ימוש', שבק"ש שחרית וערבית קיים מצוות תלמוד תורה, מתקבצים לבתי המדרש מדי יום ביומו ללימוד משמעותי מתוך חיבוב מצוות תלמוד תורה וקיום רצונו של מקום.

הכותב הניו ראש קהל 'אחוות תורה' בית הכנסת 'תפארת ישראל' שיכון ה' בני ברק