בפרשת השבוע אנו פוגשים נושא חיוני עבורנו, בני התורה החיים בעולם המעשה. הפרשה פותחת במילים 'זאת חוקת התורה'. הזוהר הקדוש מעיר שיש פסוקים בהם נאמר 'זאת התורה', וכאן נאמר 'זאת חוקת התורה'. מה פשר השינוי?
מבאר השפת אמת זצ"ל שיש הבדל בין גוף התורה עצמה, שהיא למעלה מהשגת אנוש, לבין תורה שבעל פה שעליה נאמר "אשר שם לפני בני ישראל" – דהיינו שיש לנו אחיזה, תפיסה והשגה בחלק זה שבתורה.
וכיצד אנו זוכים לאחוז בתורה הקדושה? כיצד מתקיימת מציאות "אשר שם לפני בני ישראל"? לדברי השפת אמת זצ"ל, על ידי שהאדם ממשיך הארת התורה לכל מעשה גשמי שהוא מבצע, ופוקח את עיניו לגלות את אורה של התורה הגנוז בכל פרט במציאות הגשמית – שהרי אסתכל באורייתא וברא עלמא – על ידי זה מתרחש הליך חקיקה של התורה הקדושה בלב האדם ובמעשיו. ועל זה נאמר "זאת חוקת התורה".
וזה כמו שאמרו חז"ל "עשה תורתך קבע", שפירושו שתיקבע ידיעת התורה בגוף האדם כיתד שלא תמוט. רעיון זה מתקשר ישירות לענייננו – הפיכת כל מעשה גשמי לחלק מעבודת ה'.
ולכן אמרו חז"ל: "חסידים הראשונים עשו תורתן קבע ומלאכתן עראי, וזה וזה נתקיימו בידן". שגם בכל מלאכה שעשו היה העיקר הלימוד, שמכל דבר יש לאדם ללמוד רצון ה' יתברך. ומי שעושה הכל לשם שמים בדבקות, יוכל למצוא הארת התורה בכל מעשה גשמי. לדוגמה, אדם העוסק במסחר יכול לראות בכל משא ומתן הזדמנות לקדש שם שמים באמינות ויושר.
ועל זה אמרו הנביאים: "שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה". דהיינו שבכל דבר, אף שנראה מרוחק ומנוגד לקדושה, באמת כוח וחיות של כל דבר הוא מהשם יתברך. ומי שעמל בעולם המעשה ומשיב כל דבר גשמי לשורשו בכך ששם לב ומכוון את ליבו למצוא הארת ה' יתברך והתורה הקדושה בכל פעולה ופעולה, אדם כזה משיב את הבריאה כולה לשורשה, לה' יתברך.
מדברים נפלאים אלו נוכל ללמוד ולהפיק לקח מאיר עיניים לחיים שלנו, בני התורה החיים בעולם המעשה. כמה משמעות עמוקה וערך נפלא טמון בכל פעולה ובכל יום בו אנו עמלים לחיות ולהתנהל בעולם המעשה על פי התורה.
בכל בחירה טובה כזו אנו יוצרים את המסכת המיוחדת שלנו, את תורת המעשה האישית שלנו. ומתורת ה' היא הופכת לתורתנו ממש, כשמלאכתנו עראי ותורתנו קבע. ואז זה וזה יתקיימו בידינו בעזרת ה' יתברך. הבה נתחזק ביישום לקח זה בחיי היומיום שלנו, ונזכה לקדש כל רגע ורגע בחיינו.
