הכרזה חגיגית מטעם ממלכת החינוך השמח: ויהי בימי חינוך הילדים, בזמן שההורים והמחנכים מושלים מהודו ועד כוש (או לפחות מהסלון ועד חדר הילדים), קם צורך דחוף להבין: מה באמת הילדים שלנו שומעים כשאנחנו מדברים? הרי בפורים מגלים את מה שמסתתר מאחורי המסכה, אז בואו נגלה מה מסתתר מאחורי המילים!
פרק א’: משפטי ההשוואה
מה אנחנו אומרים: “למה אתה לא יכול להיות כמו אחיך?”.
מה הילד שומע: “ברוכים הבאים לתוכנית החדשה – ‘להיות כמו אח שלי’! בתוכנית הזו, אתה מתחרה על התואר ‘ההעתק המושלם של אחיך’. אין לך שום ייחודיות או מקום להיות אתה. הפרס הגדול: תחרות קבועה, שנאה וקנאה לאח ה״מדהים״, ובעיקר: בשביל מה להתאמץ? תמיד אהיה מקסימום מקום שני! הראשון הרי תפוס מראש לאח ה״מושלם״.
מה אנחנו אומרים: “תראה איך שאר הילדים מתנהגים יפה”.
מה הילד שומע: “הודעה מרעישה! התגלה שכל הילדים האחרים הם למעשה מלאכים בתחפושת בלי כעסים או רגעים ״דפוקים״. רק אתה נשארת בן אדם רגיל שכעת חווה קושי ולא מצליח להישאר מלאך… איזו אכזבה!”.
פרק ב’: תיוגים
מה אנחנו אומרים: “אתה עצלן”.
מה הילד שומע: “מזל טוב! זכית במשרה הקבועה של ‘העצלן הרשמי של המשפחה’. התפקיד כולל: אישור מראש לא לעשות כלום (עם פלומבה) כי הרי כבר ״תוייגת״, זכות ראשונים לספה, פטור מעזרה בבית, ותואר כבוד של ‘הכי טוב במנוחה’. חתום כאן בבקשה ___ ותהנה מכל שירותי הבית בלי לעשות כלום”.
מה אנחנו אומרים: “את כל כך מפונקת”.
מה הילד שומע: “ברכות! את המלכה ושתי החדשה! קיבלת רשות רשמית לדרוש כל דבר, בכל זמן, ולהתאכזב בקול רם כשלא מקבלים, ואל תתאמצי לשנות את זה כי בפעם הבאה שלרגע תצטרכי לנוח – מיד נשלוף את התיוג המוכן לך״.
פרק ג’: ביטול רגשות – או: מדריך המן להרגעת המונים
מה אנחנו אומרים: “אין סיבה לבכות”.
מה הילד שומע: “חדשות חשובות מארמון אחשוורוש: כל הרגשות חייבים לקבל אישור מיוחד מועדת הרגשות המשפחתית. בכי? צריך למלא טופס בשלושה עותקים ולחכות שבועיים לאישור! חריגה מהנוהל המסודר תוביל לרגשות בלי היתר ותישא ביקורת ותיוג כתינוק”.
פרק ד’: איומים
מה אנחנו אומרים: “אם לא תלך לישון עכשיו, מחר אין ממתק”; ״אם אתה לא מסדר עכשיו, אתה לא תצא עם חברים חודש״.
מה הילד שומע: “הזדמנות מחקרית נדירה! בואו נבדוק כמה זמן לוקח להורים לשכוח מההבטחה הזו… הימורים מתקבלים!”.
פרק ה’: פגיעה באמון
מה אנחנו אומרים: “אי אפשר לסמוך עליך”.
מה הילד שומע: “הודעה רשמית: נבחרת להיות השחקן הראשי בהצגה החדשה ‘איך לאבד את האמון של ההורים ב-10 צעדים פשוטים’. כולל הופעות בכורה בכל אירועי המשפחה! (כי כבר תוייגת ותמיד יזכירו לך את זה)”.
ונהפוך הוא: מה כן כדאי להגיד (הגרסה המשמחת)
1. “בוא נפתור את זה ביחד – כמו מרדכי ואסתר בצוות הכי מנצח בהיסטוריה שהצליח להציל עם שלם בשיתוף פעולה!”.
2. “אני מאמין בך יותר ממה שמרדכי האמין בתכנית של אסתר להוציא את המן להורג (וזה היה די הרבה!)”.
3. “גם כשאתה שם על הפרצוף מסכה של ויזתא, ויש לך יום מעצבן, אתה עדיין הילד המדהים שלי”.
4. “יש לך את הכוח להפוך כל מצב וכל מה שחושבים עליך, בדיוק כמו בפורים – מיגון לשמחה!”.
סיכום חגיגי במיוחד:
כמו שבמגילת אסתר הכל התהפך לטובה, כך גם אנחנו יכולים להפוך כל משפט שלילי למשהו חיובי, מצמיח ומשמח.
המילים שלנו הן כמו תחפושות – אפשר להתחפש לדמות טובה או רעה, אבל בסוף היום חשוב מה מסתתר מתחת למסכה!
ומה עם משלוח מנות של מילים טובות? הנה המתכון המנצח:
– 2 כפות של מחמאות טריות
– 1 כוס אהבה ללא תנאי
– חופן של הומור
– המון המון סבלנות
– ולקינוח: חיבוק גדול!
נ.ב. שימו לב! כל הדמויות והסיטואציות במגילה זו הן אמיתיות לחלוטין. כל דמיון למקרים שקורים אצלכם בבית הוא בהחלט לא מקרי…
והכי חשוב: אסור לקרוא טור זה כשאתם רציניים מדי! אני סומך עליכם!
פורים שמח!
שניאור