הטור הזה נכון לתמיד, אך בשבוע זה במיוחד. שמחת תורה, היום שבו אנו חוגגים את הסיום וההתחלה מחדש של קריאת התורה, הוא באופן מסורתי אחד הימים השמחים ביותר בלוח השנה היהודי. אולם השנה, בצל הטרגדיה הנוראה שחווינו אשתקד, אנו מוצאים את עצמנו בסיטואציה מורכבת של רגשות מעורבים – שמחה וכאב.
אז כיצד נוכל לחנך את ילדינו ואת עצמנו להתמודד עם מורכבות רגשית זו? ולמה כל כך חשוב לחנך לרגשיות מול מורכבות וגם בשגרה?
חשיבות החינוך לרגשיות
חינוך לרגשיות הוא המפתח להתמודדות עם מצבים מורכבים שעוברים על האדם. זהו תהליך שבו אנו מלמדים את עצמנו ואת ילדינו לזהות רגשות (להכיר ולתת שם לרגשות שאנו חווים), להבין רגשות (להבין מאיפה הם נובעים ומה המשמעות שלהם), לווסת רגשות (לדעת כיצד להתמודד עם רגשות עוצמתיים או מנוגדים), להביע רגשות (לתקשר את רגשותינו באופן בריא ואפקטיבי), ולפתח אמפתיה (להבין ולהזדהות עם רגשותיהם של אחרים).
בהקשר של המצב הנוכחי, חינוך לרגשיות יכול לסייע לנו להכיר בכך שמותר ואף טבעי לחוות רגשות מעורבים, להבין שאין סתירה בין כאב לבין שמחה והודיה, ולפתח כלים להתמודדות עם מצבים רגשיים מורכבים.
במקום שבו לא מפתחים רגשות, שם מופיעות חרדות, אלימות, ועוד תופעות מורכבות שיכולות להימנע כשה”דלת” פתוחה והרגשות “על השולחן”. לא בכדי אמרו חז”ל “דאגה בלב איש ישיחנה” – ביטוי הרגשות פועל טוב ומשחרר את נפש האדם.
וכאן אשים הערת אזהרה: אדם החושב שהדרך לעבור ימים מורכבים היא להתעלם ו”לברוח” מהמורכבות, טועה ובגדול. ילדים צוברים רגשות מהסביבה, מבינים כל העת שיש מורכבויות, ומחפשים דרך ללמוד מהי הדרך הנכונה להתמודדות עמן.
בדוגמה שלנו משמחת תורה השנה, התעלמות מהכאב – גרועה מאוד ומראה אי אכפתיות ליום השנה להרצחם של מעל 1,000 יהודים (מה שיגרום לילד דיסוננס וחוסר הבנה כעת או בהמשך ההתבגרות). גם כניסה לדיכאון עמוק אסורה, מחמת שזהו יום חג שאסור להתאבל בו.
התמודדות עם רגשות מורכבים
הדרך הנכונה ביותר היא לפעול מתוך חיבור עמוק לרגש ולשאת את שני הרגשות בו זמנית, כנכתב בזוהר הקדוש: “חדוה תקיעא בלבאי מסטרא דא, ובכיה תקיעא בלבאי מסטרא דא” (שמחה תקועה בליבי מצד זה, ובכי תקוע בליבי מצד זה). זאת אומרת: ציר העבודה החינוכי הוא לא למצוא את המקום שבין שמחה לכאב אלא פשוט להתחבר לשניהם, לא להתעלם מהרגשות אלא לנהל אותם.
ניקח דוגמה מהשבוע הזה, וממנה נלמד את אבני היסוד לשיח רגשי בשגרה:
חשובה הכרה והכלה: הסבירו לילדים (ולעצמכם) שזה בסדר להרגיש דברים שונים בו-זמנית, ועודדו שיחה פתוחה על הרגשות השונים שעולים.
תנו לגיטימציה: הדגישו שאין דרך “נכונה” להרגיש במצב כזה, ואפשרו מרחב לביטוי של כל הרגשות, גם אם הם נראים מנוגדים.
מצאו איזון: חפשו דרכים לכבד את הזיכרון תוך שמירה על שמחת החג, והסבירו את החשיבות של המשכיות ותקווה לצד הכאב.
חברו לערכים: הדגישו את הערכים של אחדות, תמיכה הדדית ואהבת ישראל, והראו כיצד השמחה בתורה יכולה להיות מקור כוח בזמנים קשים.
הצעות מעשיות
הצעות מעשיות לשמחת תורה השנה (למשפחה או לפעילות בקהילה עם הילדים): בערב החג להדליק נרות נשמה שילוו את החג; פתיחת חגיגות שמחת תורה בדבר תורה קצר על גאולה, נחמה ונצחיות עם ישראל מתוך התורה, לעילוי נשמתם של הנרצחים.
במהלך ההקפות, שלבו שירי אמונה, ביטחון ואחדות עם ישראל לצד השירים השמחים. עודדו את הילדים לעשות מעשי חסד לזכר הנרצחים, או ארגנו התנדבות קהילתית/משפחתית כחלק מחגיגות החג. פעולה מעשית מחברת מאוד לרגש ממקום של מעשה ושליטה.
תפקיד המחנכים וההורים בחינוך לרגשיות
תפקיד המחנכים וההורים בחינוך לרגשיות כולל מספר היבטים חשובים. ראשית, מודלינג רגשי: הראו לילדים כיצד אתם מתמודדים עם רגשותיכם ושתפו באופן פתוח את המחשבות והתחושות שלכם. הראו כאב. שנית, יצירת מרחב בטוח: אפשרו לילדים לשאול שאלות ולהביע את רגשותיהם ללא שיפוטיות והיו זמינים לשיחות אישיות ולתמיכה רגשית.
חשוב גם להתאים את המסרים לגיל: התאימו את המסרים והפעילויות לרמת ההבנה של כל קבוצת גיל. לילדים צעירים, התמקדו במסרים פשוטים של אהבה ותקווה. לבוגרים יותר, אפשרו דיון מעמיק יותר על משמעות האירועים.
בנוסף, חזקו את החוסן: הדגישו את הכוח של הקהילה והעם בהתמודדות עם קשיים, ספרו סיפורים על התגברות ו”גאון יעקב” מההיסטוריה היהודית, ודברו על נוסח ברכת ההפטרה: “כי בשם קדשך נשבעת לו שלא יכבה נרו לעולם ועד”.
לבסוף, שימו לב לסימני מצוקה: היו ערניים לשינויים בהתנהגות או במצב הרוח של הילדים ואל תהססו לפנות לעזרה מקצועית אם אתם מזהים קושי מתמשך.
לסיכום, ההתמודדות עם שמחת תורה בצל הטרגדיה מציבה בפנינו אתגר רגשי וחינוכי משמעותי. אולם, דווקא ברגעים אלה, החינוך לרגשיות והיכולת שלנו לשלב בין רגשות מורכבים הופכים לחיוניים יותר מתמיד.
הבה נלמד את עצמנו ואת ילדינו להכיל את מורכבות החיים, לכבד את הכאב, ובה בעת לשמור על תקווה ואמונה. עם ישראל בכל הדורות פעל כך, ותמיד שאף לחבר שמים וארץ, תורה ולב.
יהי זכר הנרצחים ברוך, ומי ייתן שנזכה לראות בנחמת ציון וירושלים במהרה בימינו, ונזכה ל”ושמחת בחגך” בגאולה האמיתית והשלמה.
בהצלחה!
