שיתוף

הכרת אנשי המקצוע: רכז החינוך החברתי (הקהילתי-ערכי) | חלק 3

אתגרים ודגשים ייחודיים בתפקיד במערכת החינוך החרדית

שיתוף

בשבוע שעבר עסקנו בתפקידי המפתח של רכז החינוך החברתי במערכת החינוך החרדית, כולל היותו מוביל ערכי, מתכנן ומבצע, מנחה צוות חינוכי, מקשר קהילתי, מפתח מנהיגות ומטמיע תכניות ארציות, תוך דגש על הובלת התפיסה הערכית-חברתית של בית הספר ויצירת מסגרת חינוכית מקיפה ומשמעותית.

השבוע נדבר על האתגרים הייחודיים והמורכבים שהוא מתמודד איתם במערכת החינוך החרדית.

אתגרים מרכזיים

1. איזון בין ערכים: התמודדות עם צורך בהטמעה של מגוון ערכים גדול וחשוב – מה שדורש יכולת קבלת החלטות ורתימה של הצוות לכיוון הנכון.

2. התאמה למגוון: יצירת פעילויות המתאימות למגוון רחב של תלמידים בגילאים שונים וברמות התפתחות שונות.

3. מגבלות משאבים: ניהול פעילויות רבות במסגרת זמן ותקציב מוגבלים. פעילות חברתית דורשת זמן וגמישות. בעולם הישיבות הרגיל – אין משבצת זמן פנויה, ונדרש לייצר. לבנות הסמינרים – יש בגרויות ששואבות את הקשב, וגם בגילאי היסודי היום מלא בלמידה פורמלית עד הרגע בו ההסעות יוצאות.

4. שיתוף פעולה: גיוס תמיכה מצד הצוות החינוכי (לעיתים גם ההנהלה), ההורים והקהילה לצורך תעדוף של החינוך על פני המחויבויות האחרות.

5. רלוונטיות: שמירה על עדכניות ורלוונטיות של התכנים לעולמם המשתנה של התלמידים.

דגשים מיוחדים במערכת החינוך החרדית:

1. שמירה על צביון: התאמת הפעילויות לערכי הקהילות מהן מגיעים התלמידים תוך כדי מתן הזדמנות למנהיגות והובלה לנוער.

2. רלוונטיות: גישור בין הרלוונטיות של תכנים המעניינים מתבגרים לבין העולם הרוחני-הערכי אליו המוסד מכוון (מתבגר דתי חי עם שתי זהויות הפכיות: זהות של מתבגר (כאוס, חוסר יציבות, אני במרכז), וזהות של דתי (אדוק, יציב, ובעל ערכים) אותה המוסד מנסה להנכיח.

3. טיפוח זהות ושייכות: העמקת הזהות והשייכות היהודית והחרדית דרך פעילויות חווייתיות ובירור ערכי אישי וקבוצתי.

4. חיבור לקהילה: יצירת קשרים הדוקים עם הקהילה וההורים של התלמידים ליצירת רצף חינוכי.

5. טיפוח ערכי חסד, התנדבות ומחויבות: הדגשת ערכים של אחריות, הוגנות וחסד במעגלים מתרחבים.

6. ערכים מול נורמות: דאגה לשמירה על איזון נכון בין חינוך לערכים אמיתיים, לבין חינוך לנורמות קהילתיות שאין להן בסיס רוחני/הלכתי (ויש להן מקום). כשהאיזון מופר והנורמות נהיות חשובות יותר מהערכים – הנשירה גוברת.

7. צמצום חוקים ונהלים: במוסד חינוכי לחוקים ולנהלים יש מקום בהגדרת הקווים האדומים, אך כאשר חושבים שהישועה החינוכית תבוא רק מהם, מתאכזבים. רכז חברתי ראוי מוביל חינוך עומק והבניית ערכים שיטתית על פני יצירת חוקים חדשים ומניע את המערכת וההנהלה לגישה הזו.

8. בעיית הזמן: נושא הזמן בעייתי מאוד במערכת החינוך החרדית, בעיקר הגברית, מכך שבמשך שנים, מתוך חשש לזמן ״שעמום״ (שמביא לידי חטא) מילאו את היום בלמידה פורמלית עד אין קץ, מה שמשאיר מעט מאוד זמן להתפתחות הנפש וצמיחה פנימית (וגם תסכול, נשירה סמויה והתמכרויות למי שאינו מסוגל ללמוד זמן רב כל כך). מכך נובע גם הקושי להפעיל באופן אפקטיבי תנועות נוער היות והנוער עסוק בלמידה (או ״ליד״ הלמידה) לאורך כל היום.

לסיכום, רכז החינוך החברתי הוא דמות מפתח בעיצוב דמותו הערכית והחברתית של המוסד החינוכי. יותר מזה, הוא הדמות שהופכת מוסד למוסד חינוכי. תפקידו משלב ראייה רחבה של חזון יחד עם יכולת ביצוע מעשית, חיבור בין עולם הערכים לעולם המעשה. הצלחתו מתבטאת ביצירת אקלים בית ספרי חיובי, בטיפוח תלמידים ערכיים ומעורבים חברתית, ובחיזוק הקשר בין בית הספר לקהילה ולהורים.

בעידן של שינויים מהירים ואתגרים חברתיים מורכבים, תפקיד הרכז הופך למשמעותי יותר מתמיד. הוא המצפן הערכי של בית הספר, המוביל את הקהילה החינוכית לעבר עתיד של ערכים, מעורבות ואחריות חברתית.

למאמרים נוספים של

למאמרים אחרונים

דילוג לתוכן