החוק במדינות רבות במערב אוסר להפלות לרעה מבקשי עבודה דתיים, שומרי שבת ובעלי משפחות. מעסיקים אינם רשאים לנהוג בעובדיהם איפה ואיפה על רקע דתם. כיצד מִתַּרגמת ההצהרה הזו הלכה למעשה בשוק העבודה? מהי הדרך הטובה ביותר להתמודד עם המכשולים בקבלה לעבודה? האם עדיף להניח את כל הקלפים על השולחן במהלך הריאיון, או שמוטב להסתיר מידע העלול לעמוד בדרכנו – לפחות עד שנתקבל לעבודה?
לדוגמה: האם שמירת שבת וכשרות היא עובדה משמעותית או משנית בריאיונות עבודה? האם הופעה לריאיון עבודה עם כיפה על הראש משדרת למראיין כי למבקש העבודה יש מגבלות מסוימות בשל הקפדתו על מצוות היהדות (באשר לגילוי נאות בקשר להתמכרות, או על קיומה של מחלה קשה נרחיב בהזדמנות קרובה אי”ה)?
בתקופת לימודיו האקדמיים של אחי – כיום פרופסור בפקולטה למנהל עסקים – הוא ניהל ויכוח בנושא זה עם אחד הסטודנטים שהיה גם הוא שומר מצוות. אחי, שבאותה עת כבר היה נשוי ובעל משפחה, טען שבכוונתו להודיע למעסיקים פוטנציאליים על כך שמשפחתו ומחויבותו לשמירת מצוות ניצבות אצלו בראש סדר העדיפויות. חברו סבר שמוטב להותיר פרטים אלה בתחום צנעת הפרט – אחרת, לדעתו, יהיה בלתי אפשרי להתקבל לעבודה. בסופו של דבר שניהם מצאו עבודה, והפרט המעניין הוא שלמרות הגילוי הנאות (ואולי בגללו), אחי זכה במשרה טובה יותר.
שלושה סוגי מעסיקים
באיזו מידה ומתי, אם בכלל, יש לחשוף בפני מעסיק פוטנציאלי את הצרכים והמגבלות שמביא איתו יהודי דתי למקום העבודה?
עמית לשעבר, העומד כיום בראש משרד עורכי דין בינלאומי גדול, ציין כי הדברים שיש לומר או להימנע מלומר בראיונות הם עניין לשכל ישר, ותלויים בנסיבות הריאיון.
הוא הציע חלוקה של מקומות העבודה הפוטנציאליים לשלוש קבוצות, כדלהלן:
1. אין צורך להעלות את הנושא.
אם עסק או מקום עבודה מסוים מעסיקים כבר יהודים דתיים, יש להניח כי למדו להתאים עצמם לצורכיהם, ואין כל טעם להעלות את הנושא בשלב הריאיון.
כמו כן, אם מבקש עבודה מגיע לריאיון חבוש כיפה, או אם ברור מאליו שהוא שומר מצוות, אין צורך לציין בריאיון את עובדת היותו יהודי דתי; גם אם לא אמר זאת במפורש – הכיפה, קורות החיים או שניהם יעידו על כך כאלף עדים.
2. להעלות את הנושא כאשר מתקבלת הצעת עבודה.
ישנן חברות שאינן מודעות בהכרח לדרישותיהם המיוחדות של עובדים דתיים, אך תהיינה נדיבות וגמישות דיין כדי להיענות להן ובכך לאפשר את העסקתם. במקרה זה עדיף להודיע מראש על היותך דתי, אלא שאין צורך לעשות זאת בריאיון עצמו; אפשר להמתין עד שהצעת העבודה מתקבלת. בשלב זה אכן נדרש גילוי נאות. השמירה על דיני כשרות אינה מעניינו של המעסיק (אלא אם כן דרישות העבודה מחייבות טעימת מזון), אבל שמירת שבת ומועדי ישראל בהחלט רלוונטית עבורו.
3. אין טעם לקבוע ריאיון מלכתחילה.
ישנם מקומות עבודה שלא יוכלו להעסיק יהודים שומרי שבת – למשל, חברות קטנות עם צוות עובדים מצומצם, שבהן החלפת שעות קבועה עם עמית לעבודה אינה אופציה ריאלית, או עסקים העובדים שבעה ימים בשבוע. אף אחד מאלה אינו מאפשר [ואינו יכול לאפשר] גמישות בהעסקת יהודים דתיים, וממילא אין טעם לחפש עבודה שם מלכתחילה.