“אחוות תורה” על שם מה? הגר”ד לייבל מסביר

המילה אחווה יכולה להתפרש מלשון אח – מקשר ביולוגי או אימוץ או אחר, כמו שנאמר לבבתני אחותי כלה.

המילה אחווה יכולה להתייחס לרגש ידידות הנוצר בקבוצה, המבטא מסירות רבה, תמיכה הדדית, סולידריות בין חברי הקבוצה.

ומכאן לשם “אחוות תורה”. אחווה יכולה להיווצר מתוך מטרה משותפת: ללמוד תורה, להיות בן תורה – ואז הפירוש אחווה כדי להגיע לתורה.

אבל לא זו אף זו, אחוות תורה מתגבשת בזמן שכולנו לומדים תורה וכאשר התורה מהווה נקודת החיבור בינינו. אין האחווה נוצרת כדי ללמוד תורה, אלא אדרבה, בגלל לימוד התורה נוצרת האחווה בהיותה נשמת ישראל.

כל אחווה מהווה זיהוי קבוצתי לסטטוס חדש, ואחוות תורה במיוחד: לא עוד כל היום או לומדים או עובדים, אלא אמרו מעתה: אברכים עובדים או עובדים בני תורה או עובדים ולומדים. עובדים כי זו המצווה לפרנס את משפחתנו וכך התחייבנו בכתובה, ולומדים כי אנחנו מחויבים לתורה ואנחנו שייכים ללימוד תורה.

כל חבר באחוות תורה צריך להרגיש שייכות הן בגלל המטרה המשותפת של שמירת ערכי התורה לעצמו ולמשפחתו והן בגלל האינטרס המשותף של איש לרעהו יאמר חזק, בלימוד התורה, בהתפרנסו זה מזה, בעזרו זה לזה – כאחוות תורה אמיתית.