ערב ראש חודש סיון. כמדי שנה נוהגים רבים לומר את נוסח תפילת השל”ה לבקשה על עתיד הילדים. הגדילו לעשות עם ישראל קדושים, ואף מתקיימים מעמדי תפילת השל”ה במקומות הקדושים ברחבי הארץ כולל מעמד תפילה מיוחד בקברו של השל”ה עצמו. תפילה זו ראויה בכל יום ויום בשנה, אך כפי שכתב השל”ה עצמו: “וליבי אומר שעת רצון לתפילה זו בערב ראש חודש סיון, הוא החודש שבו ניתנה התורה, ואז נקראים בנים לה’ אלוקינו”.
במשך השנה כולה ראוי להתפלל על הצלחתם של הילדים ועל גדילתם בתורה, יראת שמים ומידות טובות. ידוע המעשה עם מרן הגרי”ז הלוי זצ”ל מבריסק שהיה הולך בדרך ואיתו אחד מבניו, ניגש אליו עובר אורח ואמר לו: אשריכם שזכיתם לזרע בירך ה’, שכל בניך לימודי ה’ וכולם למדנים ויראים. הרב שמע את הדברים, והמשיך בדרכו מבלי להגיב עליהם. בעת היכנסו לביתו אמר הרב לבנו: וכי אדם זה יודע כמה דמעות שפכתי בשעה שהייתי מנדנד את עריסת בני? הייתי מתפלל ובוכה לפני רבונו של עולם ומתחנן שיעלו הילדים ויתעלו בתורה וביראת שמים.
גם בזמן הדלקת הנרות כל אמא מעתירה על ילדיה וכמו שכתב רבינו בחיי בפרשת יתרו על הפסוק “כה תאמר לבית יעקב” – אלו הנשים: ולכך ראויה האשה להתפלל לשם יתברך בשעת הדלקת הנר של שבת – שהיא מצוה מוטלת עליה – שיתן לה ה’ בנים מאירים בתורה, כי התפילה יותר נשמעת בשעת עשיית המצוה, ובזכות נר שבת שהוא אור, תזכה לבנים בעלי תורה הנקראת אור, שנאמר (משלי כו, כג) ‘כי נר מצוה ותורה אור’, וכן דרשו רז”ל (שבת כג, ב) האי מאן דרגיל בשרגי, הויין ליה בנים תלמידי חכמים.
ובכדי להבין את העניין המיוחד שיש בערב ר”ח סיון לתפילה זו – יש להתבונן בנוסח תפילת השל”ה בתחילתה: “ועל קיום העולם ועל קיום התורה בא לנו ממך ה’ אלוקינו שני ציוויים: כתבת בתורתך ‘פרו ורבו’, וכתבת בתורתך ‘ולמדתם אותם את בניכם”, והכוונה בשתיהם אחת, כי לא לתוהו בראת כי אם לשבת. ולכבודך בראת, יצרת אף עשית.
החפץ חיים בספרו שם עולם (פרק טז) מביא על כך משל – למלך שעשה מלחמה עם שונאיו, והיה לו עבד אוהב ונאמן שנלחם לצידו. ומרוב אהבתו טרח והכין בעצמו חיצים להילחם באויבים. והנה באמצע המלחמה נגמרו לאותו עבד כל החיצים, ופנה לאדונו המלך ושאלו האם יוכל עדיין להמשיך ולהילחם כאשר כבר אין לו חיצים משל עצמו והוא צריך להיעזר בחיצים מתוצרת של מישהו אחר. האדון שמע וצחק לשמע השאלה. כי מאי נפקא־מינה באלו חיצים משתמשים, כל עוד באים לנצח במלחמה.
וכן הדבר במלחמתנו בעוה”ז. אנחנו מגדלים את בנינו לתורה, וכל זאת הוא חלק מגילוי כבוד ה’ בעולמו ע”י לימוד התורה [ושם כותב הח”ח שמי שבניו לא הולכים בדרך התורה יכול להחזיק תורה והרי זה מביא את אותה המטרה].
זכינו השנה לאירוע מיוחד של אבות ובנים שהתקיים בתחילת השבוע כהכנה ליום הגדול יום מתן תורה. יישר כח למארגנים על האירוע הנפלא. ויהי רצון שנזכה כולנו לבנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמצוות.
הכותב הוא ראש הקהל אחוות תורה, הר נוף
