כותרת: אבות ובנים – הזדמנות מדהימה להתחיל!
משנה: גם כשהזמן קצר והמלאכה מרובה, הלימוד המשותף של אב ובנו הוא הזדמנות יקרת ערך ליצירת קשר, להעברת ערכים ולבניית מסורת. אז איך עושים את זה נכון? טור מיוחד לרגל האירוע המכונן 'אבות ובנים – כולנו כאחד'
הורים יקרים, ובמיוחד האבות שבינינו. אנחנו חיים בעידן מאתגר, בו הפרנסה תובעת מאיתנו זמן ומשאבים רבים. כהורים, אנחנו לעיתים מוצאים את עצמנו במרוץ בלתי פוסק וכך היא דרך העולם – ״אדם לעמל יולד״. אבל הייחודיות שלנו כיהודים, עם שתמיד ריכלו עליו שהוא הכי חכם, היא שאנחנו יודעים במה שווה להשקיע, והנה משהו ששום הישג בעבודה לא יוכל להשתוות אליו: הזכות ללמוד תורה עם הילדים שלנו.
יכול להיות שהזמן היחיד שמתאפשר לנו ללמוד עם הילדים הוא בסופי שבוע, או אפילו לכמה דקות לפני השינה. אבל גם הדקות הספורות האלו, כשהן מנוצלות נכון, יכולות להיות בעלות ערך אינסופי.
הבה נחשוב לרגע מדוע:
1. חיבור מעל הכל
במרוץ החיים, קל לאבד את החיבור עם הילדים שלנו. אבל כשאנחנו יושבים איתם ללמוד, כל ההפרעות והרעשים מתפוגגים. זה זמן שמוקדש אך ורק לנו ולהם, זמן של חיבור אמיתי ועמוק דרך דברי התורה. ב״משולש הצרכים של מאסלו״ אנחנו מתעלים מעל כל השגרה ועולים לפסגה של מימוש הדברים הנעלים ביותר. זה ישליך על הזמנים האחרים שלנו ושל הילדים.
2. מתנה לעתיד
אולי נראה שהילדים שלנו לא מפיקים מהלימוד את המקסימום עכשיו, אבל כל רגע של לימוד הוא השקעה לטווח הארוך. אנחנו זורעים בהם את האהבה ללימוד, את ההכרה בערך התורה. זרעים שיצמחו ויניבו פירות מתוקים בעתיד. המדד ל״חנוך לנער״ הוא תמיד ב״גם כי יזקין״.
3. עדיפויות אמיתיות
כשאנחנו מקדישים זמן ללימוד עם הילדים, גם כשהלו"ז צפוף והעומס גדול, אנחנו מעבירים מסר חזק – שהתורה והחיבור שלנו סביבה הם בראש סדר העדיפויות שלנו. זה מסר שהילדים יקחו איתם הלאה לחיים. צריכים לעשות את זה בנעימות בלי 'נערווים' אבל עם עמוד שדרה של סדרי עדיפויות.
4. מודל לחיקוי
הילדים שלנו רואים אותנו עובדים קשה ומתמודדים עם אתגרי הפרנסה. אבל כשהם רואים אותנו גם מתעקשים למצוא זמן ללמוד איתם, הם לומדים שאפשר וצריך לאזן בין העולמות. שאפשר להיות גם איש קריירה מצליח וגם לומד תורה מסור. זה מודל שהם חייבים לקבל מכם. רק מכם.
5. השראה הדדית
האמת? לא רק הילדים מרוויחים מהלימוד המשותף. גם אנחנו, האבות, יוצאים מחוזקים ומחודשים. הרעננות, התמימות והחכמה של הילדים יכולות להאיר את הלימוד באור חדש, ולהזכיר לנו את היופי והכיף שבלימוד שלפעמים אנו שוכחים ביומיום העמוס. הילדים שלנו בתפקידם כ״ערבים בעדנו״ יכולים לעזור לנו להתחבר מחדש.
6. להוסיף בתורה
חשוב לציין גם את הערך המיוחד של לימוד חדש, מעבר למה שנלמד בחיידר. כשאנחנו פותחים עם הילדים שלנו נושא חדש, מסכת חדשה או אפילו ספר חדש – אנחנו פותחים להם צוהר חדש. אנחנו מראים להם שהתורה היא אוצר בלום שאין לו סוף, ושתמיד יש עוד מה ללמוד ולגלות. זה מפתח אצלם סקרנות, תשוקה ללמידה עצמאית, ותחושה של התרגשות והתחדשות מול לימוד התורה. ויותר מכך, זה מאפשר לנו ליצור עם הילדים 'שפה משותפת', נקודת חיבור ייחודית משלנו, מעבר למה שהם לומדים בכל יום במסגרת הלימודים הרגילה.
אז איך עושים את זה?
תכננו מראש – קבעו זמן ספציפי ללימוד עם הילדים וחשבו עליו כעל פגישה חשובה שאי אפשר לדחות. רשמו אותו ביומן, והקפידו עליו ככל האפשר.
הַתחילו בקטן – לא חייבים להקדיש שעות. גם חצי שעה, או אפילו 15 דקות של לימוד משותף זו התחלה נהדרת. העיקר להתחיל, ולאט לאט לבנות את ההרגל. קביעות בזמן יוצרת קביעות בנפש.
תיהנו מזה – בחרו נושא או פרק שמעניין אתכם ואת הבן. למדו בקצב נעים, עם הרבה שיחה ודיון. ככל שתיהנו יותר מהתהליך, כך יהיה לכם קל יותר למצוא זמן לזה.
הֱיו יצירתיים – הלימוד לא חייב להיות תמיד על שולחן הכתיבה. אפשר ללמוד בזמן נסיעה משותפת, בזמן הליכה או טיול, או אפילו בזמן ארוחה. כל רגע הוא הזדמנות.
גייסו תמיכה – שתפו את בני המשפחה והחברים בחשיבות שאתם רואים בלימוד עם הילדים. בקשו את עזרתם וההבנה שלהם כשאתם מפנים לזה זמן. סביבה תומכת יכולה לעשות את כל ההבדל בין נשירה להתמדה.
חפשו חברותות – אם קשה לכם למצוא זמן, חשבו על אפשרות של חברותא עם אב ובן אחרים. זה יכול להוסיף מוטיבציה ומחויבות, וגם הזדמנות לחיזוק חברתי. נצלו את החברותא הזו בהמשך גם לחוויות משותפות.
נצלו את הטכנולוגיה – אם אתם נאלצים להיות רחוקים פיזית, אל תוותרו על הלימוד המשותף. נצלו כלים כמו שיחות וידאו או אפליקציות לימוד מרחוק כדי לשמר את הקשר והרציפות. זה שימוש ראוי ביותר.
הציבו מטרות – שבו עם הבן ובחרו יעד משותף, כמו לסיים פרק או מסכת. חגגו יחד כל אבן דרך. מטרה משותפת יכולה לחזק את המחויבות ולהוסיף התלהבות.
למדו מהילד – לפעמים, תנו לבן להוביל את הלימוד. בהתאמה לגיל, בקשו ממנו ללמד אתכם משהו שהוא למד. זה יחזק את הביטחון שלו ויעמיק את ההבנה שלו בחומר הנלמד. תנו לו לשמוע שיעור על הסוגיה ולספר לכם נקודה מעניינת שעלתה שם.
אבות יקרים, בין כל הדברים החשובים שאנחנו עושים בשביל המשפחות שלנו – מפרנסים, מחנכים, דואגים – בואו נזכור שיש דבר אחד שרק אנחנו יכולים לתת לילדים שלנו, והוא הקשר הייחודי הזה של לימוד תורה יחד.
זה שווה את זה. בכל פעם שנפתח ספר עם הבן שלנו, אנחנו בונים לבנה נוספת בבניין של הקשר שלנו איתו, ושל הקשר שלו עם התורה.
וכשהילדים שלנו יגדלו, כשהם עצמם יהיו אבות עסוקים – הם יזכרו את הרגעים האלו. הם יזכרו שאבא שלהם, עם כל העומס והלחץ, מצא זמן ללמוד איתם. והם ירצו לתת את אותה המתנה לילדים שלהם.
בחג השבועות הזה, כשאנחנו חוגגים את הזכות והמחויבות שלנו לתורה, בואו נמצא את הזמן, גם אם זה לא תמיד קל. כי בסופו של יום, שום הצלחה בקריירה, שום בונוס או קידום, לא ישתווה לסיפוק ולאושר של בניית נשמות, של יצירת שרשרת הדורות, של לימוד התורה מאב לבן.
זו המורשת האמיתית שלנו. זו המתנה הכי גדולה שאנחנו יכולים להעניק. וזה בידיים שלנו. רק בידיים שלנו.
שנזכה תמיד למצוא את הזמן והכוחות ללמוד עם הבנים שלנו, לגדול ולצמוח יחד איתם באהבת התורה.
בברכת קבלת התורה בשמחה ובפנימיות!
