בהמשך לטור הקודם, בו דיברנו על שלושת המעגלים המרכזיים בחינוך ילדינו, הפעם נתמקד בדרכים מעשיות לתמיכה בכל אחד מהתחומים הללו בבית וליישם את העקרונות האלו בחיי היום-יום.
נתחיל במעגל הלמידה. רבים מאיתנו זוכרים את התחושה של “ללמוד לבחינה” – גישה שאינה מקדמת למידה משמעותית. במקום זאת, כדאי לפתח בבית אווירה של סקרנות ואהבת הלמידה.
כיצד? למשל, בשולחן השבת, במקום לשאול “מה למדת השבוע?”, נוכל לשאול “איזה חידוש מעניין גילית השבוע בלימוד?” או “מה הפתיע אותך?”. כשילד מספר על משהו שלמד, במקום להסתפק ב”יפה מאוד”, אפשר לפתח שיחה: “מה דעתך על כך?”, “מי מוצא קשר בין זה לבין מה שלמדנו בפרשת השבוע?”.
במעגל החינוך החברתי-ערכי, האתגר גדול במיוחד בדורנו. העולם משתנה כל העת, והטכנולוגיה מציבה אתגרים חדשים שגוזרים על הדור הצעיר שקיעה במדיה זולה וחרדת החמצה (FOMO). כאן, החינוך ההורי והדוגמה האישית הם המפתח. כשילד רואה את הוריו שמחים בקיום הערכים, מדברים בכבוד לזולת, מקדישים זמן לחסד, ובאופן כללי נחשבים בעיניו כמודל חיובי – הוא סופג ערכים אלו באופן טבעי.
חשוב גם לתת לילדים הזדמנויות ליישם ערכים אלו באמצעות יצירת חזון אישי, מטרות ויעדים. לחשוב יחד ״מה הוא רוצה לעשות כשיהיה גדול״ ולחתור לשם דרך מטרות ישימות, לקחת אחריות בבית, להשתתף בפעילות חסד, לגבש חלומות אישיים ורצונות חיוביים, להבין מה מרגיע אותו, להיות עם אכפתיות פנימית של כושר ואכילה נכונה, או עם מודעות לאחר ועזרה לאחים הצעירים.
במעגל הרווחה הנפשית, עלינו לזכור את דברי הרמב”ם על חשיבות בריאות הנפש והגוף. ילד שמרגיש בטוח ואהוב בבית, יכול להתמודד טוב יותר עם אתגרי החיים. כיצד נבנה חוסן נפשי? ראשית, על ידי יצירת זמן איכות אישי עם כל ילד. שנית, על ידי מתן לגיטימציה לרגשות – גם לכעס, לעצב או לתסכול. כשילד יודע שמותר לו להרגיש ולבטא את רגשותיו בבית, הוא לומד להתמודד איתם בצורה בריאה. וכאשר צריך טיפול או סיוע מקצועי – לא לוותר ולבקש אותו (מאנשי טיפול מוסמכים כמובן).
חשוב להבין שהמעגלים הללו משולבים זה בזה. למשל, ילד שחווה היעדר משמעות בלימוד תורה (מעגל חברתי-ערכי) עלול להתקשות בריכוז בלימודים (מעגל הלמידה) ולפתח חרדה או ניתוק מהסביבה (מעגל הרווחה הנפשית). לכן, כשאנו מזהים קושי באחד התחומים, עלינו להסתכל על התמונה המלאה.
מה עושים כשמזהים קושי?
ראשית, חשוב ליצור קשר עם הצוות החינוכי. לעיתים, התנהגות שונה בבית ובמסגרת החינוכית יכולה לספק תובנות חשובות. שנית, אל תהססו להתייעץ עם אנשי מקצוע כשצריך – יועץ חינוכי, מטפל רגשי, או מאבחן דידקטי, לפי העניין.
לסיום, זכרו: אין הורה מושלם ואין ילד מושלם. המטרה שלנו היא לא להיות מושלמים, אלא להיות קשובים, מכווננים ומגיבים לצרכי ילדינו. תפקידנו כהורים הוא לא רק ללדת את הילדים, אלא להצמיח את ילדינו בכל המישורים וכשאנחנו פותחים פתח קטן – יש סייעתא דשמיא והנחת קרב ובא.
בהצלחה!
