מיומנויות לחיים תקינים חלק א’: היסודות להצלחה

הורים יקרים,

בעולם המשתנה במהירות, הצלחה בחיים אינה תלויה רק בידע או בכישרון טבעי. היא נשענת במידה רבה על מיומנויות חיים – אותן יכולות בסיסיות המאפשרות לנו להתנהל באופן מיטבי בעולם.

למה דווקא עכשיו?

בעבר, ילדים רכשו מיומנויות חיים באופן טבעי דרך השתתפות פעילה בחיי המשפחה והקהילה. כיום, כשהמציאות מורכבת יותר וזמן ההורים מוגבל, יחד עם שינויים גדולים בצורת החיים (מסכים, חוסר תנועה, ועוד), ובמקביל עלייה בחשיבות של המיומנויות ביחס לידע, עלינו לפעול באופן מכוון לפיתוח מיומנויות אלו.

הדבר נכון במיוחד בחברה שלנו, שבה לעיתים קרובות הדגש על למידה ושינון והתפעלות מ״עילויים״ עלולים לבוא על חשבון פיתוח כישורי חיים בסיסיים שיפגעו במתבגר בהתנהלותו כאבא, כבן-זוג. ועוד.

הבשורה הטובה היא שכיום הידע בנושא פיתוח מיומנויות הולך ומתרחב ולכן יש לנו כלים להבין יותר מה ילדים צריכים, אלו רכיבים אנו נדרשים לפתח בתוך תהליך של בניית מיומנויות, ואנחנו אף יודעים היום כיצד לעשות את זה באופן יעיל.

נתחיל בכמה מיומנויות בסיסיות ונפרט את הרכיבים המרכזיים בהן:

ניהול זמן: [1] תכנון סדר יום [2] קביעת סדרי עדיפויות [3] עמידה בלוחות זמנים [4] איזון בין מטלות שונות.

אחריות אישית: [1] דאגה לחפצים אישיים [2] עמידה בהתחייבויות [3] ביצוע מטלות עד הסוף [4] לקיחת אחריות על טעויות.

תקשורת בינאישית: [1] הקשבה פעילה [2] הבעת רגשות ודעות [3] התנהלות מכבדת [4] פתרון קונפליקטים.

ארגון וסדר: [1] ארגון סביבת העבודה/לימודים [2] שמירה על ניקיון [3] תחזוקת ציוד [4] מעקב אחר משימות.

כיצד מפתחים מיומנויות אלו?

מודלינג: הדגמה אישית של התנהגויות רצויות, שיתוף בתהליכי קבלת החלטות שלנו כהורים וכמורים והסבר על דרכי התמודדות שלנו עם האתגרים.

תרגול מעשי: מתן משימות מותאמות גיל, ליווי והדרכה צמודים בתחילת התהליך והגברה הדרגתית של עצמאות (בהתחלה נגיד מתי ואיך ולאט לאט ניתן מרחב ב״איך״ וב״מתי״ וכו׳).

משוב ועידוד: חיזוק חיובי על מאמץ והתקדמות, מתן משוב בונה על טעויות וזיהוי והדגשת הצלחות.

יצירת שגרות: קביעת זמנים קבועים למשימות (ישנה טענה לפיה כל דבר שאדם עושה 21 פעמים ברצף מתחיל להתקבע כרוטינה), בניית מערכת כללים ברורה של מה חשוב ממה ויצירת רוטינות יומיות.

אתגרים נפוצים ודרכי התמודדות

התמודדות מול חוסר מוטיבציה: קישור המיומנות לתחומי עניין שממילא נעשים או חשובים בעיני הילד (למשל: ניהול זמן יאפשר לילד יותר זמן לנגן), יצירת מערכת תגמול הגיונית ומידתית (בשלבים הראשונים עד לביסוס המיומנות, לתת עוד תגמול חיצוני), הדגשת התועלת המעשית דרך מחמאות ורפלקציה תוך כדי התהליך.

התמודדות עם קושי בהתמדה: פירוק משימות למרכיבים קטנים והתקדמות הדרגתית, קביעת יעדים ברי השגה וחגיגת הצלחות קטנות.

התמודדות עם התנגדות טבעית ואנושית לשינויים: הסברה מותאמת גיל ומרגיעה יכולה להפחית התנגדות; ⁠הדגשה של כל מה שלא משתנה יחד עם קבלת האחריות החדשה; שיתוף בתהליך התכנון והחשיבה וגמישות בדרכי היישום עד כמה שניתן.

טיפים מעשיים להורים

התחילו בהדרגה: בחרו מיומנות אחת לתקופה, התקדמו בקצב המתאים לילד והיו סבלניים לתהליך.

שמרו על עקביות: הציבו ציפיות ברורות, אכפו כללים באופן עקבי ותנו דוגמה אישית.

צרו סביבה תומכת: ארגנו את הבית באופן מותאם שיקל על ההתמודדות, ספקו כלים מתאימים (למשל: שעון לניהול זמן), אפשרו מרחב לטעויות והפחיתו אנרגיות שליליות סביב התהליך.

שתפו פעולה עם המסגרת החינוכית: תאמו ציפיות עם המחנכים והמורים, שתפו אותם בהתקדמות ואתגרים ובקשו תמיכה וסיוע כשנדרש.

לסיכום, פיתוח מיומנויות הוא תהליך מתמשך הדורש סבלנות והתמדה אך זה הנחת הכי קל שתצליחו להשיג במאמץ סביר. בטור הבא נעמיק במיומנויות מתקדמות יותר ונראה כיצד ניתן לעזור לילדינו לפתח אותן בצורה יעילה.

בהצלחה