[1] פרשת בלק באה אחרי פרשות בתורה עם סיפורים שמשאירים רושם שלילי על עם ישראל, כמו פרשת המרגלים, מחלוקת קורח ועדתו, קברות התאווה, תלונות עם ישראל שאין מים… היינו מצפים שבלעם ימשיך את הרושם שנוצר על עם ישראל, אבל לא! בלעם רואה תכונות של אצילות בעם ישראל – מראש צורים אראנו, מגבעות אשורנו, הן עם כלביא יקום והפסוק שאנו פותחים איתו את התפילה: “מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל”. היתכן?
לפעמים מי שנמצא בתוך הסיפור רואה את עצמו באופן שלילי אבל מישהו אחר שלא בתמונה רואה מבט מלמעלה, כמו מבט של גוי על עם ישראל, ובמבט כולל רואים כמה יתרונות יש לעם ישראל.
[2] “מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל”. רש”י מבאר: ראה שאין פתחיהם מכוונים זה לזה. אינטימיות, צנעת הפרט, יש בית שלי ובית שלך ולא מתוך בושה אלא ממקום של אצילות, כדי שתשרה ברכה ‘אין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין’.
[3] ר’ נתן מברסלב מוסיף עומק לפסוק (ליקוטי הלכות נזקי שכנים פרק ה) “לא יפתח אדם פתח כנגד חברו, חלון מול חלון”. חלון הוא המקום שאדם משקיף על העולם דרך זווית ההסתכלות שלו וחלון זה המקום שבו אדם רואה את השמיים ולכל אדם יש זווית הסתכלות שלו, השקפה שלו. תחיה נטול שיפוטיות, הדרך לעבוד את הקדוש ברוך הוא היא מגוונת. יש אדם שמתפלל ארוך ויש קצר, אתה לא צריך לצפות שחברך יחשוב ויתנהג כמוך וכמו שאתה חושב ומבין. כשתבין ותנהג כך, תוכל לדון לכף זכות, תחיה את חייך, תהיה שלם עם הדרך שלך ולא תנסה להיות כמו חברך.
[4] ולכן כתוב בפסוק לשון רבים “מה טובו אוהליך, משכנותיך” – יש בעם ישראל ריבוי אהלים וריבוי משכנות, כולם כמובן בתוך מסגרת יעקב, ישראל.
[5] המגיד ממזריטש מבאר עוד עומק בפסוק: הפה של האדם נקרא פתח. ראה בלעם שגם כשיש חילוקי דעות, זה לא כדי להתנצח, לקנטר או להגיד בכוונה הפוך. הפה ‘הפתח’ אינו מכוון זה כנגד זה, מטרתם להגדיל תורה ולהאדירה גם אם בסברות שונות.
[6] ר’ ברוך ממז’יבוז’ מבאר: ה’ אומר לעם ישראל – פתחו לי פתח כחודו של מחט ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם. פתחיהם של עם ישראל מול הפתח שה’ פותח לא שווים, לא מכוונים, כי אתה רק רצית והתאמצת קצת וה’ פתח לך שערי סייעתא דשמיא. אמר בלק: אני לא יכול עליהם, בהרהור תשובה, הם מקבלים הרבה עזר משמיים, הם ינצחו אותי.
הכותב הינו ראש קהילת נאמני ארץ בית שמש
