“אני דפוק”, “אני לא יוצלח”, “נגזר עלי להיות כזה”, “זה החיים שלי”. לא מדובר במודעות עצמית גבוהה, אלא ברחמים עצמיים מופרזים – תופעה מורכבת שאולי לא מדוברת מספיק, אך היא מחלה של ממש למי שסובל ממנה, הפוגעת בכל חלקה טובה בנפש האדם ובסביבתו.
מי שמודע למחלה ומטפל בה יכול להציל את עצמו מחיים קשים בכל תחום. אולם מי שסובל מזה ואינו מודע לכך, אלא אדרבה, מעמיק ברגש האומללות והופך את עצמו לצדיק מיוסר בעל נפש רחבה להכלת אחרים, הוא ממסכן בדרכו לא רק את עצמו אלא את משפחתו וכל סביבתו. הוא מרעיל את האווירה; אם הוא מורה, אזי הרחש סביבו בחדר המורים הוא של רעל שבתחילתו מגרה ובסופו פוגע. הוא עוסק בהצצה אינסופית לחיי האחרים, כמחפש דבר נעלם.
כאשר מדובר בילד, צריך להבחין האם זו דרך הימלטות ברגעים מביכים, שזה הגיוני כשזה נדיר. אך אם זה הופך לדרך חיים, מומלץ להשקיע בטיפול מקצועי בילד שזועק רחמים עצמיים בכל הזדמנות ואירוע. חשוב לזהות את הסימנים המוקדמים ולהתערב בזמן, כדי למנוע התפתחות של דפוס התנהגות בעייתי בעתיד.
הפסיכולוגיה מגדירה רחמים עצמיים כרגש בו לאדם, שלא השלים עם מצבו, חסרים ביטחון עצמי ויכולת התמודדות. הם מתאפיינים באמונת האדם בהיותו קורבן נסיבות חסרות מזל ולכן ראוי לניחומים. רגש זה נתפס לרוב כשלילי, מכיוון שבדרך כלל הוא אינו מסייע בהתמודדות, אלא מקבע את האדם במצבו הנוכחי.
רחמים עצמיים מאפשרים תשומת לב עצמית שלילית, כביכול מרגיעים ומשפרים את ההרגשה, כמו גירוד של פצע מדמם או התעסקות בשן מתנדנדת. יש בזה רוגע מדומה לכאב עמוק. אך למעשה, זוהי אשליה שרק מעמיקה את הבעיה ומונעת מהאדם להתמודד עם האתגרים האמיתיים בחייו.
אל לנו לדמיין שאנשים אלו נראים כחדי-קרן או כקבצנים בשוק. אופי חייהם מלמד אותם להיות בעלי מניפולציות ברמה הגבוהה ביותר, עד כדי כך שנדמה לך שהם דואגים לטובתך בכל ליבם ונפשם, בעוד שהמציאות היא הפוכה לחלוטין. הם מפתחים מיומנויות חברתיות מתוחכמות כדי למשוך תשומת לב ואהדה, אך בסופו של דבר, התנהגות זו מרחיקה מהם אנשים ופוגעת ביחסיהם הקרובים.
אחת מאותן דמויות שחוללו חורבן היסטורי בעקבות צורך לרחמים עצמיים בעם ישראל היה קרח. וכך מגדיר אותו הרש”ר הירש בפרשתנו, פרשת קרח פרק טז פסוק ד:
“וישמע משה וגו’. משה שמע – או מוטב: הוא הבין את המטרה ואת המניע של הטענות וההאשמות שהוטחו כלפיו. היתה זו כפירה ביסוד האלוהי של שליחותו. ואילו סברו כן מחמת טעות עיונית, היה אפשר ללמדם ולהעמידם על טעותם; אך הם הגיעו לידי כך מתוך קנאה ורדיפת כבוד. במסווה של ייצוג ענייני הכלל הם בקשו לספק את האינטרסים של עצמם ולצורך זה באו בהוכחות כוזבות ומסנוורות המחניפות לאהבה העצמית של העם. וכך ניסו לדחוק את רגלי משה ואהרן ולשלול מהם את מעמדם”.
דוגמה זו ממחישה כיצד רחמים עצמיים יכולים להוביל לא רק לפגיעה אישית, אלא גם לנזק קולקטיבי ולערעור הסדר החברתי.
אנשים אלו סובלים ממקומות חשוכים בנפשם ומפתחים הרבה מאוד התנהגויות רעות כתוצאה מתחושת הרחמים העצמיים שבה הם עוטפים את עצמם, עד לרמה שניתן לקרוא להתנהגות שלהם אלימות. הם נעשים חסרי רגש לצרכי האחר ורואים רק את עצמם. זהו מעגל חיים קשה שאם לא מטופל בזמן, הוא מביא לגירושין ולצרות קשות. התנהגות זו משפיעה על כל תחומי החיים – מערכות יחסים, קריירה, ואפילו בריאות נפשית ופיזית.
כיום הפסיכולוגיה מכירה בבעיה הזו ויש לה מענה מקצועי. טיפולים קוגניטיביים-התנהגותיים יכולים לסייע בזיהוי ושינוי דפוסי חשיבה שליליים. תרגול מיינדפולנס וחמלה עצמית יכולים לעזור בפיתוח גישה בריאה יותר כלפי העצמי והסביבה.
אל תרחמו על עצמכם, ואם מישהו באזורכם כזה, המליצו לו בצורה חכמה לעזור לעצמו – והפעם באמת. זכרו, השינוי מתחיל בהכרה בבעיה ובנכונות לפעול. עם תמיכה מתאימה וכלים נכונים, ניתן לשבור את מעגל הרחמים העצמיים ולבנות חיים מלאים ומספקים יותר.
