אנשי חינוך עם ניסיון יודעים שעל מנת להטמיע ערך, אי אפשר להסתפק בלמידה עליו. מודעות היא אכן שלב חשוב אך אינה השלב הקריטי לשינוי חיובי. דוגמה נפוצה לכך ניתן לראות בפרסום נגד עישון סיגריות הקיים על כל חפיסה ועדיין אינו גורם לשינוי חיובי.
אחד הרגעים המעוררים אצלי מחשבה הוא כשאני שואל אנשי חינוך, מה השיטה שלהם ללמד נושא, ומגלה שיש להם שיטה ברורה, אך כשאני שואל אותם מה השיטה שלהם להטמיע ערך – התשובה הנפוצה היא ״לדבר על זה״. והרי החדשות: על מנת להטמיע ערך צריכים שיטה מסוג יותר מוצלח.
הנה הכלי שכל איש חינוך והורה צריכים להכיר. לפי הכלי שאביא לכם כאן, הקניית ערכים מבוססת על שישה שלבים.
שני השלבים הראשונים חיצוניים ועוסקים בתשתית עליה ניתן לחנך:
השלב הראשון – אווירה טובה ושמחה. מי שרוצה להטמיע ערך, חייב להבין שהלב נעול כאשר המתחנך נמצא במצב של דחק ולחץ. אם ניקח את שיטת החינוך היהודי ודוגמה לחיבור חינוכי לערך השבת – מי שרוצה לחנך לכך, חייב לקיים שגרת שבת שמחה ונעימה.
השלב השני – חיבור בין כל המשתתפים. חיבור טוב יוצר תחושת ביטחון ושייכות. חיבור טוב קריטי למוסדות חינוך אך גם הורים חייבים ליצור חיבור טוב בין הילדים בבית. ילד מתפתח במקום בו הוא מרגיש שאוהבים אותו ושלא שופטים אותו. בדוגמה הביתית של שולחן השבת: משחקים חברתיים, סבבי פירגון וכל מה שיגרום לילדים להתחבר האחד לשני. שלושה כלים לגיבוש – זכרו את שלושת ראשי התיבות: מ״מ – משימה משותפת. ח״מ – חוויה משותפת. ש״ר – שיתוף רגשי.
שני השלבים הבאים מכוונים לליבת השינוי:
השלב השלישי – מודעות. הרגע בו בתהליך החינוכי אני לומד משהו חדש על עצמי או על הערך. בדרך כלל אבין מחדש מה מצבי כיום ביחס לערך, או שאבסס חלום-חזון בנוגע אליו, ייתכן שהתובנה החדשה דווקא תראה לי שאני מסוגל ויכול. במקרה של שולחן השבת לדוגמה, יכול להיות שהרגע המכונן יהיה זה שהילד יחשוב איך השבת שלו תיראה לכשיגדל. חלום כזה מספיק בשביל להתחיל לאהוב את השבת.
השלב הרביעי – חיבור הרגש לערך. זהו השלב המהותי שבו רואים אם המחנך וההורה מבינים חינוך. הכלל הבסיסי אומר ששום שינוי התנהגותי לא מגיע ללא רגש. ביהדות אנו יודעים שהשבת, החגים וכל מצווה שהיא מחוברת לעולם רגשי של חוויה. וכך הדרך החינוכית לפעול. איש חינוך איכותי חושב כיצד להטמיע רגש חיובי בכל ערך.
שני השלבים הבאים הם קצירת הפירות, ואחרי שפועלים בהם אנו זוכים לחזור עליהם שוב ושוב גם בבגרותנו:
השלב החמישי – התנסות. לאחר שיש חיבור בין רגש לערך, זה הזמן לתת לילדים לפעול בעצמם עבור הערך, בעבור מוטיבציה חיצונית קלה ומתן מרחב להתנסות אפשר לגרום לכל ילד להתחבר רגשית לעומק. בדוגמה של שבת זה יהיה להכין דברים לשבת, לנקות לכבוד שבת והכל באווירה טובה, בשיתוף פעולה, עם מוזיקה ושמחה.
השלב השישי – רפלקציה (שיקוף). כמו תמיד, לאחר התנסות חיובית, קריטי לעשות שיחת רפלקציה. דרך שאלה כדוגמת ״כל אחד שיספר על התחושה שלו בהכנות לשבת״ ניתן לעזור לילד לקבע בתוכו חוויה של שייכות, חיבור ושמחה עם הערך אליו רצינו לחנך.
בהצלחה!
