ועידת ראשי הכוללים של אחוות תורה: זה מה שהיה שם

בחודש שעבר השתתפנו בוועידה השנתית של “אחוות תורה” לראשי הכוללים בקיבוץ חפץ חיים. כ-50 ראשי כוללים הגיעו לשני ימי עיון עמוסי תוכן מקצועי, שנערכו תחת הכותרת “ללמוד ללמד” ועיקרם גיבוש, לימוד וחיזוק פעילות הכוללים.

lilmod-lelamed-2

ועידת ראשי הכוללים נפתחה בסדנת “למידה פעילה” בהנחיית הרב אפרים לויץ, מומחה באומנות ההוראה ובעל ותק של שלושים שנות הוראה וחינוך. במסגרת הסדנה העניק כלים להוראה חווייתית והדגים כי’צד להעניק ללומדים “טעם בלימוד” במסגרת למידה פעילה.

לאחר ארוחת צהריים, קבלת חדרים והפסקה, התכנסו ראשי הכוללים לסיעור מוחות אינטראקטיבי, במסגרתו העמידו את ידיעותיהם התורניות והכלליות למבחן פומבי. בין עשרות השאלות המאתגרות שולבו “שאלות סקר” מטעם מנהלי “אחוות תורה”. בתשובותיהם הכנות, ראשי הכוללים העניקו תרומה רבת ערך להמשך פיתוח התוכניות לטובת הלומדים.

בשעות הצהריים המאוחרות הגיע נשיא רשת “אחוות תורה”, הגאון רבי דוד לייבל, על מנת לפרוס את החזון שלו בפני ראשי הכוללים ובכדי להשיב לשאלותיהם במסגרת שו”ת באווירה אינטימית. הגר”ד לייבל הפתיע כאשר אמר בפתח דבריו, כי למרות שהתבקש להשיב לשאלות ראשי הכוללים, לאחר שהבחין כי גם האנשים הקרובים אליו אינם מכירים את סיפורו ומתקשים להבין את מהלכיו, ברצונו לפתוח את סגור לבו – חרף הקנאות שלו לפרטיות ולחיסיון – ולספר על עצמו מאז ימי חלדו ועד עצם היום הזה.

“אחוות תורה” – כך הכל התחיל

הגר”ד לייבל תיאר בצבעוניות את קורות חייו והגה לא נשמע באולם הוועידה. המסלול היה לימוד כולל, ראש כולל במספר כוללים, מלמד ומעמיד תלמידים. במשך 40 שנה, זה היה המסלול. “לפני בערך 5 שנים פגשתי שני אברכים שיצאו מהכולל והלכו לעבוד. שאלתי אותם איפה הם לומדים, מתי הם לומדים, והם אמרו ‘איפה נלמד? כולל רגיל לא יקבל אותי, כולל ערב לא מרגיש טוב, דף יומי לא מתאים לי, אני חברונער!’ – אז מזה התחיל הרעיון של ‘אחוות תורה’.

lilmod-lelamed-4

“פניתי לר’ דוד סלומון. הקבוצה הראשונה נפתחה עם תלמידים קרובים שלאחר מכן פתחו קבוצות נוספות. ההתחלה של “אחוות תורה” הייתה קשה. היה קשה לגייס אנשים שיצאו לעבוד, כמו שלכם קשה לגייס היום. לאנשים אין זמן, הם רוצים ללמוד, ואומרים שהם רוצים ללמוד, אבל יש נסיבות שלא מאפשרות. עניינה של רשת “אחוות תורה” הוא לימוד תורה. לימוד תורה כי אתה חייב ללמוד תורה כדי להישאר בן תורה”.

אמרו מעתה: ראשי קהילות!

בהמשך הדברים התייחס הרב למנהלי “אחוות תורה” והעוסקים במלאכת הקודש. “יש לי סייעתא דשמיא גדולה באנשים שסובבים אותי, שהם לא עובדים בשביל המשכורת. הם עובדים 24 שעות ביממה במהלך כל השבוע מתוך שליחות. לכאורה זה מה שצריך להיות פה. השליחות של ‘אחוות תורה’ היא לחשוב על זה מחוץ למסגרת של שעות. ראש כולל קם בבוקר וחושב איך לגרום לאנשים לבוא ללמוד, איך לגרום להם להרגיש יותר טוב, איך לעזור להם בכל מה שאפשר. לא ראש כולל שאומר את הוורט שלו וחוזר הביתה. ראש כולל של ‘אחוות תורה’ צריך להיות ראש קהילה, יועץ, עוזר – זו המסגרת של השליחות שלנו”.

lilmod-lelamed-3

אלע חסידים, אלע ליטוואקעס

הגר”ד לייבל התייחס לצד השווה בין המגזר החסידי והליטאי: “יש באחוות תורה שני מגזרים, החסידי והליטאי. במגזר החסידי יש חינוך שהולכים לעבוד וצריך גם ללמוד. מנגד, הציבור הליטאי מחונך בישיבות שלא הולכים לעבוד. הצד השווה שבהם, שאנשים יוצאים לעבוד הן במגזר החסידי והן במגזר הליטאי. אם אין להם את העוגן של המקום שאתם מייצגים”, אמר הגר”ד לייבל לראשי הכוללים, “אם אין להם עוגן של לימוד, זו עובדה שהם לא מחזיקים ויורדים ברוחניות. זה דבר שהוא נצרך לכלל האוכלוסיה בלי קשר לליטאי או חסידי. אמרתי בכינוס שנערך בבאיאן, שאנחנו חושבים שאם יש שמונה בגדים, טיש וספר טלפונים קהילתי אז הבנאדם שמור, אבל זה לא ככה. אתה יכול להיות עם הכל בחיצוניות ובפנים אין כלום, אין אפילו את החולצה הכחולה”.

“אנחנו מחויבים לציבור הזה!”

הגר”ד לייבל התייחס לנתונים ממשרד החינוך, לפיהם יש היום בישראל כ-70,000 אברכים, ומספר כמעט זהה של חרדים עובדים.
“גם אם גרף האחוזים של היוצאים לעבודה יישאר סטטי”, אמר הגר”ד לייבל לראשי הכוללים, “אף אחד לא מטפל בהם! אף אחד לא מסתכל עליהם, גם אצל הליטאים, גם אצל הספרדים, גם אצל החסידים. מה שאני רואה, במגזר הליטאי יש יציאה יותר מהירה ואנשים רוצים לעבוד, ולא משנה מה הסיבות. הדור הצעיר יותר חלש, לא מוכן שהילדים יחיו כמו שהם גדלו בעוני, יש יציאה גדולה ותהיה יציאה עוד יותר גדולה. לכן אנחנו חייבים להתאמץ יותר! אנחנו מחויבים לציבור הזה!

“אנחנו יכולים לטפוח לעצמנו על השכם ולומר שיש לנו 2,000 אנשים בכוללים שלנו וזה מספיק, אבל יש עוד המון עבודה לפנינו. וכמה כל אחד חייב להתאמץ? הרב בינדר (מנהל רשת ‘אחוות תורה’) לא יוכל לעשות שום דבר בלעדיכם. כל קבוצה שלכם צריכה להתרבות, אתם צריכים לפתוח עוד קבוצה באזור אחר, אתם המנוע של מה שצריך לקרות עכשיו בעם ישראל!”.

סיום מסכת, פאנל עובדים וזיץ סוחף

לאחר מכן עברו המשתתפים לחדר האוכל ובמהלך ארוחת הערב הבשרית נערך סיום מסכת של חברי הסניף מנווה יעקב בירושלים בראשות הרב יוסף חבקין. לרגל המאורע, הגיעו כל חברי הכולל, סיימו את המסכת שלמדו בצוותא במהלך החודשים האחרונים ונשארו עד סוף היום הראשון של הוועידה, שנחתם בזיץ סוחף של הזמר אבי מילר, עד השעות הקטנות של הלילה.

lilmod-lelamed-5

לאחר ארוחת הערב ורגע לפני נעילת היום הראשון של הוועידה, נערך פאנל מיוחד בשיתוף ג’וינט ישראל תחת הכותרת “לעובדה ולשומרה”, בהנחייתו של רפאל הבר ובהשתתפות אלי מורגנשטרן, רפרנט תחבורה במשרד האוצר; ישראל מאיר ילון, עורך דין בפרקליטות המדינה; אלי קובין, צלם עיתונות; שמעון גרוס, עורך דין בתחום האזרחי ויזם חברתי; משה פרידמן, עובד סוציאלי בעמותת בית חם; יאיר קירשנבוים, מנכ”ל עיריית מודיעין עילית. חברי הפאנל סיפרו על היציאה שלהם מעולם הישיבות לעולם התעסוקה, על האתגרים בשמירה על הזהות החרדית ועל החשיבות שהם רואים בהעצמת הפעילות המבורכת של רשת “אחוות תורה”.

סיפור של שינוי

היום השני של הוועידה נפתח בתפילת שחרית ולימוד משותף, לאחר מכן סעדו בצוותא ארוחת בוקר ושוב התכנסו באולם הוועידה לקראת יום עמוס בתוכן מקצועי, מרתק ומחזק. בשעה עשר בבוקר החל הפאנל הראשון “סיפור של שינוי”, במסגרתו ראשי כוללים של אחוות תורה הציגו דוגמאות מעוררות השראה של אנשים שהצטרפו לכולל והחיים שלהם השתנו ללא הכר.

לאחר מכן התקיימה הרצאה בנושא “זהות חרדית בלימודי תעודה אקדמית”.

ההרצאה הבאה בסודות “אומנות השכנוע” נמסרה על ידי המומחה צביקה עידן, אשר שילב במסגרת הסדנה שיטות שכנוע שונות, דרכים אפקטיביות למניעת התנגדויות ואמצעי עזר להעברת מסרים באמצעות התת-מודע בשיטת ה-NLP.

לאחר ארוחת צהריים, הרב משה בינדר הציג את הפעילות של ‘אחוות תורה’ והעביר מצגת המתארת את ההיררכיה של הארגון. ראשי הכוללים גילו כי בפירמידת בעלי התפקידים של הרשת, הם נמצאים בחלק העליון של הגרף. המסר שביקש להעביר הרב בינדר: אתם, ראשי הכוללים, הלב הפועם של ‘אחוות תורה’. אתם העיקר, אתם המרכז, אתם הנכס והמוצר ומימוש החזון. כל אחד מראשי הכוללים פועלים מתוך שליחות אישית, באמונה גדולה, חדורי מוטיבציה ואידאולוגיה ברורה, לחבר כמה שיותר אנשים לתורה בדרך לימוד עיונית.

לקראת נעילת הוועידה נערך פאנל ראשי כוללים בהנחיית ראש הכולל הרב יעקב צבי בוצקובסקי ובהשתתפות הרב יוסף חבקין, הרב אברהם חיים קנפלמכר והרב ישי לוין. משתתפי הפאנל התייחסו לרשימת שאלות שהוכנו מראש והקיפו את הנושאים הבוערים ביותר בקרב ראשי הכוללים: גיוס לומדים לכולל, התמדה בלימוד, ימי גיבוש מיוחדים, הרחבת מעגל הלומדים, התגובות מהסביבה ועוד.

היטיב לסכם את הדברים הרב קנפלמכר: “הרבה דרכים למקום, אבל יש מילת קסם אחת שיכולה לענות על כל השאלות והיא: אידאל. לדוגמה, לפני שבועיים התארחתי אצל גיסי ואחייניתי בת ה-10 שאלה אותי מה אני הכי אוהב. אמרתי לה בטבעיות ‘את הכולל שלי’. היא שאלה את אשתי מה היא אוהבת וקיבלה תשובה דומה: ‘את הכולל שלנו’. אפילו הבן שלי בן השנתיים יודע לומר את המילה “כולל” והילד הגדול שואל אותי על אנשים ברחוב אם גם הם לומדים בכולל שלי. אפשר לתמצת את זה להגדרה פשוטה: כשאני מחושמל, אני מחשמל”.

הוועידה הסתיימה באווירה מרוממת, מאחדת ומגבשת. ראשי הכוללים התפזרו כשהם מרעיפים מילות שבח והודיה למארגני הוועידה. היטיב להתנסח הרב יעקב גרינבוים, ראש סניף בעפולה: “עודני נתון תחת הרשמים העזים שנותרו ויוותרו בעז”ה מהימים הנפלאים, שאוכל לומר שהם מהווים אצלי ציון דרך משמעותי לכולל אחוות תורה בעפולה, ביממה האחרונה וכהמשך ליומיים שלפני, הנני מרגיש שנהפכתי לחתיכת אחוות תורה, אוכל אחוות, יושן אחוות, מדבר אחוות וחושב המון המון אחוות.

“הימים האלו היו מלאים וגדושים בתוכן עצום וחשוב ביותר, המון המון נקודות למחשבה והרבה דרכי פעולה, הן בחלק המקצועי והן בחלק הטכני, והן בחלק הרוחני. כל דקה נוצלה עד תום למטרה קדושה ונעלה זו, בתוכניות עצמם – מלאי עצום של מידע וטכניקות, והן בין התוכניות – השיחות עם ראשי הכוללים שהספקתי לתפוס פה ושם, שכללו התייעצויות והתרשמויות מהסניפים האחרים.

“בכלל, הסיפורים שסופרו על ידם – לא אכחד שריגשו אותי עד דמעות ממש, לשמוע ולראות בעיניים את ההצלה הגדולה שבמהפכה קדושה זו, ואני בטוח שסיפורים אלו הם מעט מזעיר ממה שאכן קורה בשטח. כל אחד מראשי הכוללים אוצר באמתחתו סיפורים כהנה וכהנה, לראות את יופי הנשמה היהודית והקשר העמוק שבין קוב”ה ואורייתא וישראל המתגלה ברוב עוזה בין כותלי בית המדרש מול הגמרא הק’, המהפכות והתמורות המשמעותיות החלות בגיבורי הסיפורים”.

השארת תגובה