רבי יוסף אבן צדיק למד תורה מפי רבי יצחק אִבְּן גִּיאָת, ויש אומרים מרבי יצחק אַלְבָּאלִיָּה. מעט ידוע על קורות חייו. הוא היה גאון תלמודי, איש הלכה, וכיהן כדיין בקורדובה. דיינותו נתמשכה בתקופה הקשה ביותר בתולדות יהודי אנדלוסיה, בה גדודי האלמווחידון מצפון אפריקה פגעו קשות באוכלוסייה היהודית, מאורעות שנמצאו להם הדים בשיריו.
הערכת חכמי דורו
רבי יוסף היה מיודד עם כמה מחכמי דורו, והערכה רבה שררה ביניהם. כך למשל היה מיודד עם רבי יהודה הלוי, כשריה”ל אף חיבר לכבודו ארבעה שירי שבח מופלג. כמו כן היה מיודד עם רבי אברהם אבן עזרא שכינה אותו ‘אבי בשיר, כליל החכמה’. רבי יהודה אבן גיאת תיאר את אבן-צדיק כ’צעיר יפה-תואר העוזר לדלים ונבוכים’. כמו כן היה מיודד עם רבי יוסף אבן מיגאש, לו הקדיש אבן-צדיק את השיר ‘ליל מחשבות לב אעירה’, ועם רבי מיימון הדיין, והיה מבאי ביתו.
רבי משה אבן עזרא הזכירו בראש חבורת משוררים שהצטיינו ברוך ונעימות, והצליחו לחבר שירים בתכלית היופי, מתובלים בדמיונות ומשלים. הוא אף תיאר אותו כבעל מזג טוב, נכון לבוא לעזרת ידידיו, וידיו רב לו בהלכה [בן ציון הלפר (מתרגם ומהדיר), שירת ישראל לר’ משה בן יעקב אבן עזרא, ליפסיה: א”י שטיבל, תרפ”ד, ע’ עה].
‘המאירי’ (פתיחה למסכת אבות) כלל את רבי יוסף אבן צדיק בין גדולי הרבנים שהיו בספרד.
שיריו
רבי יוסף נמנה עם משוררי תור הזהב של יהדות ספרד בדורם של רבי משה אבן עזרא ורבי יהודה הלוי. הוא חיבר שירי שבח, שירי חשק, קינות ושירי קודש (רשויות, סליחות, גאולות, וזולת). בין שירי השבח בולט שיר האזור ‘נומי אהא נגזל’ בו מתואר – לראשונה בשירת ספרד העברית – קונצרט שנערך בחליל ובכינור. עם שירי הקודש שלו נמנים ‘יפתה עלמת חן’, ‘יעל ארוכה’, ‘לו אור קדושי’, ‘יונת אלם רחוקים’, ‘יונה איך תהמי’, ‘קח נא אסירך’, והזולת הפילוסופי ‘ארחמך צורי ונפשי עד תברך שמך’ התואם את השקפתו בספרו ‘עולם הקטן’.
רבי יהודה אלחריזי (1165–1225) כתב עליו: “ור’ יוסף בן צדיק ברוח שירו יקרע ים המדע קרעים, מפרק הרוח ומשבר סלעים, ובתוקף מיליו הררי־עד יעתיק ומי־מרה ימתיק”.
בגניזה הקהירית נשתמרו חמש העתקות משירים אחדים שלו, מה שמלמד שהיו מקובלים על העם וחביבים עליו לפני 900 שנה. מחוץ לגניזה נשתמרו רק שירים בודדים שלו, ולפיכך עם גילוי הגניזה בדורות האחרונים, שיריו כמו נתגלו מחדש. חוקר הספרות דוד יונה אף חיבר מקבץ ‘שירי יוסף אבן צדיק’ אותם אסף על פי כתבי-יד ודפוסים (ירושלים תשמ”ב).
ספרו ‘עולם הקטן’
בשבוע הבא נרחיב על אודות ספרו המונומנטלי ‘עולם הקטן’, אחד מספרי הפילוסופיה היהודית החשובים מימי הביניים. הספר מבוסס על הרעיון שהאדם הוא “עולם קטן”, המכיל בתוכו את כל מרכיבי העולם הגדול. הספר מחולק לארבעה מאמרים העוסקים בפיזיקה, פסיכולוגיה, תאולוגיה ומוסר. מטרת הספר היא להסביר כיצד האדם יכול להגיע להכרת הבורא דרך הכרת עצמו.
רבי יוסף אבן צדיק משתייך לאסכולה האריסטוטלית בפילוסופיה היהודית של ימי הביניים, אם כי הוא נוטה ממנה בנושאי הבריאה וההשגחה. הספר זכה להערכה רבה מצד חכמים ופילוסופים יהודיים, כולל הרמב”ם, והוא מצוטט בכתביהם של מלומדים רבים מתקופת הראשונים. ועל כך, בהרחבה, בשבוע הבא.
—
* טקסט המאמר משוחרר בהתאם לרישיון CC BY-SA 4.0 ולרישיון GFDL, כיצירה נגזרת בתנאים דומים תוך ייחוס ליוצרים המפורטים בדף: https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=יוסף_אבן_צדיק&action=history
